עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבית דוד (דרשות)

בית דוד (דרשות) קסב

Bait Dovid (derashot) 162 · בית דוד (דרשות) · free full Hebrew text

Open in the reader →

כל חידושיו אשר הניח הן בהלכה והן באגדה מגודל מרבית ההוצאה הדפסתי השו"ת והחידושים על ב"ק וב"מ. ויתר הדרושים הנחתי על עוד זמן להדפיסם בעז"ה ית"ש. וקראתיו בשם נחלת דוד וחלקתי אותו בשני חלקים ח"ר שו"ת. וח"ש המה חידושים על ב"ק וב"מ המלאים בחריפות ובקיאות לאמתה של תורה ונגמר ההדפסה בעז"ה בשנת בברכת תרכ"ד לפ"ק. ואחרי כלות ההדפסה מכל אלה אמרתי מה מאד מהנכון להיות נטפל גם בחידושיי אשר הנני ה' הטוב לחדש וצרפתי אותם שם בקונטרס אחרון וקראתי יד שאול. המעט מחידושיי שו"ת וחידושי הלכות. כן כשזכיתי להדפיס את יתר הדרושים וקראתיו ג"כ בשם נחלת דוד כי זה הוא נחלתו. וצרפתי שם גם המעט מחידושיי אגדה וקראתיו בשם מצפה שאול. ואח"כ אמרתי מה לי להיות רק מהנטפלים ולא מעושי מצוה ביחוד. ופניתי מטרדותי. המעטים אשר היה לי בהיותי יושבת בק"ק דובראוונא בעז"ה במנוחה ובשלוה ושמתי לילות כימים וזכיתי לחבר חיבור גדול על כללי הש"ס מאות א' עד אות ת'. זה ש"י כללים. ציונים להראות אי' מקום מוצאם ומקודם. בביאור רחב ועמוק בפלפול בסברות ישרות כאשר יעידון ויגידון עליו גאוני זמנינו ומעט מהם הדפסתי בפתח השער. ובשם כלילת שאול הכינותיו. וממרבית ההוצאה לא יכולתי להגמרם ולהעלותם בשלימות. והדפסתי רק עד אות ד' המה מ"ז סוגיות. ויתר הסוגיות המה אתי בכתובים בעז"ה. וכשאזכה בעזר השם ית"ש בזכות הת"ת מתנוקות של בית רבן ובזכות התודה הקדושה הלומדים בהישיבה הגדולה אשר כוננתי ויסדתי בעז"ה עמודי התורה והיראה בקרתא קדישא ירושלם ת"ו במאה שערים. אחכה לה' הטוב והרחמן שיזכני באורך ימים ושנים ואסדרם בעז"ה מאות ד' עד אות ת' בל"נ כמבואר בסדר א"ב בהמפתחות שהדפסתי בספרי כלילת שאול. יראה עין וישמחו. אך כעת אין ביכולתי לסדרם מגודל הטרדה העמוסה עלי ממרבית ההוצאה מהתלמוד תורה והישיבה הגדולה ובית התבשיל אשר אוכלים זה ערך שבעים בני הישיבה והת"ת ערב ובוקר וצהרים אשר ההוצאה מכל אלה ערך מאה וחמשה ועשרים נאפאליון זה אלף רו"כ לכל חודש וחודש וההכרח אלצינו לבא בחובות והנוגשים אצים. ה' ירחם. ומכל אלה הסיבוני אשר בלתי אפשר להפנות ולהאציל אף רגעים לסדרם על נכונם ולהדפיסם. ולבד זה מגודל ההוצאה מהבאת הספר בית דוד. אשר רבים משתוקקים לראותו. ולזה לא יכולתי להרבות ולהדפיס מחידושיי אשר אתי בכתובים רק להיות מהנטפלים לספרא דין במעט מחידושיי אשר חנני ה'. ובאיזה הערות יקרות במאמרי חז"ל אשר הובא בספר הזה מאדמו"ר מורי חמי הגאון ז"ל וקראתי בשם פרי עץ חיים כי חיים הם למוצאיהם. ולאלקי השמים פי קראתי. חושה לעזרתי. אתה ידעת שבתי וקימתי. חמדת נפשי ומגמתי. ומה' הטוב והרחמן יהיו תשועתי. להאיר עיני ולהוציא אור תורתי. ולחזק בספר להיות זכרון טוב לנשמתי. ולזכני להוציא לאור יתר הסוגיות הרשומים במפתחתי. אשר כתבתי בסוף הספר כלילת שאול. ולזכני שיאמר שמועתי. וגם במה שהבאתי דברי הראשונים בהעתקתי. ואף גם בזה יהי' נחשב שיחתי. ואזכה להיות מן אגורה באהלך עולמים אחר ימי ושנות ארוכתי. כמבואר לעיל בהירושלמי אשר הבאתי

ביבמות [דף צ"ו ע"ב] איתא דר' יוחנן קפיד על ר"א שלא אמר השמועה בשמו. ופריך הגמ' ור"י מ"ט קפיד כולי האי. דאר"י א"ר מאי דכתיב אגורה באהלך עולמים. וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים אלא אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעוה"ז. דאר"י משום רשב"י [בסנהדרין ד' צ"ו איתא בשם ר"ש בן יהוצדק] כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה"ז שפתותיו דובבות בקבר כו' עיי"ש וכן איתא בסנהדרין שם. ובבכורות דף ל"א ע"ב באיזה שינוי עיי"ש ועיין במהרש"א ביבמות שם ודו"ק

ובירושלמי שקלים (פ"ב ה"ו) איתא בזה הלשון ור' יוחנן מאי כולי האי דבעי דיימרון שמעתתא משמי' דאף דוד בקש עליהם רחמים אגורה באהלך עולמים כו' וכי עלתה על לב דוד שהוא חי וקיים לעולם (והלא הוא אמר ימי שנותינו שבעים שנה כו') אלא כך אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אזכה שיהיו דברי נזכרין בבכ"נ ובבמ"ד ויהי' שפתותי דובבות בקבר. שמעון ב"נ בשם ר"י אומר כל ת"ח שאומרים דבר הלכה מפיו בעוה"ז שפתותיו רוחשות בקבר. דובב שפתי ישנים ככומר של ענבים זה כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב אף שפתותיהם של צדיקים כיון שאומרים דבר שמועה מפיהן שפתותיהן מרחשות עמהן בקבר. מה הנאה יש לו בר נזירא אמר כהדין דשתי קונדיטין הוא כוס של יין המעורב בו דבש ופלפלין) ר' יצחק אומר כהדין דשתה חמר עתיק ואע"ג דשתה טעמי' בפומי' עכ"ל עיי"ש. וכן הוא בירושלמי בברכות (פ"ב ה"א) ובמו"ק (פ"ג ה"ז) ובפסיקתא רבתי (פ"ב) ובמדרש שה"ש (פ"ז) ובילקוט שם. ומה שיש שם שינוי קצת בלשוניהם עיין היטב שם ודו"ק

ולכאורה דברי הירושלמי מחוסר הבנה וצריכה ביאור כי יש להעיר בזה בתלתא. (א) מה הוא שביקש אדונינו דוד שיזכר שמועותיו בבכ"נ ובבמ"ד שהן בתי תפילה ובתי הלכה ולא סגי באחד. וביותר הלא בכ"נ הוא מקום תפילה בלבד ואי' מקום בזה להזכר דבר הלכה בבתי רינה ותפילה. (ב') מאי האי דפריך שם מה הנאה יש לו וכי מי לא יבין דזכות הוא לו בזה בהזכר ד"ת משמו בהשכבו במקום קבר מנוחתו: (ג') מה תשובתם בזה ובאיזה סברא פליגי במאי דחד מדמי לה לקונדיטין והאידך מדמה לחמר עתיק ומאי טעמם בזה הלא דבר הוא: (ועיין בקרבן עדה מש"כ שם כי לפי פירושו הי' צ"ל מאי עביד ולא מה הנאה ולפי פי' דברי הירושלמי אין לו שום ביאור כיראה המעיין שם: על כן נראה לדעתי לומר בזה על פי הקדם מה שראיתי בילקוט (שמואל ב' רמז קס"א) א"ר אבין דברי תורה נמשלו לקונדיטין. יש בה דבש ויש בה יין. ויש בה פלפלין. יש בו יין כי טובים דודיך מיין. יש בו דבש ומתוקים מדבש ונופת צופים יש בו פלפלין אמרת ה' צרופה כו' וכתיב צרופה אמרתך מאד עכ"ל ע"ש. וגם זה צריך ביאור מה כוונתו בזה בהמשלו לקונדיטין

ונראה לומר בזה כי זה הוא ידוע לכל יודעי דת שהתורה הקדושה כלולה בשתי אלה. בחלק הנסתר ובחלק הנגלה. וחלק הנגלה יסתעף לשתים. הלכה ואגדה. וכל אחד משניהם נקנה לנו הן בעמל פינו בהתמדת הלימוד ברב הזכרון ובעוצם הבקיאות. או בהדרש למו ברב שכלו ובגודל חריפות: ובחגיגה (דף י"ג ע"א) איתא דא"ל ליגמרו מר במעשה מרכבה א"ל תנינא דבש וחלב תחת לשונך דבריו המתוקין כדבש וחלב יהי' תחת לשונך ע"ש ובב"ב נאמר סמכוני באשישות אילו בעלי הלכות כו' וכן הוא במדרש שה"ש פ"ב דהלכה בשם יין יקרא. כי האשישה הוא כוס של יין ע"ש ואגדה יקרא בשם דבש כמבואר בכמה מקומות במדרשי חז"ל עיין עליהם. וגם זאת ידוע כי הדברים הניקנין מעזר הבקיאות בשם יין יכונה כמבואר בהוריות דיין יפה לזכרון כדאיתא שם בדף י"ג ע"ב דחמשה דברים משיבין את הלימוד הנשכח ממנו מכבר וחד מנהון הוא יין ועיין בפי' רש"י שם. והדברים הניקנין עי"ד חריפות וטיב השכל בשם פלפלין יקרא כמבואר במגילה דף ז' ע"א. וביומא דף פ"ה ובחגיגה דף י' דטבא חדא פלפלא חריפא כו' עיי"ש. ומכל אלה יבואר שפיר בהא דהמשיל ד"ת לקונדיטין דמעורב בה הני תלתא. יין ודבש ופלפלין כן התוה"ק בכללה ימצא כל אלה יש בה דבש הוא חלק הנסתר. וגם חלק האגדה המכונים בשם דבש. יש בה יין הוא חלקי הלכה המכונה בשם יין בדברים הניקנים למו בתור הבקיאות. ויש בה פלפלין הוא חלק הנקנה גם עי"ד חריפות. ונקט דבש ברישא כי חלק הנסתר הוא עולה על כולנה גביה מעל גבוה. והוא נכון בעז"ה ודו"ק (ועיין במס' סופרים פ' ט"ו במה דמדמה התם התוה"ק אבל אינו ענין לכאן

והנה ראיתי בנחל יצחק להגאון האמיתי מ' יצחק אלחנן נ"י אבד"ק קאוונא מש"כ בפתח השער שם אות