בית דוד (דרשות) קס

לעשות אותם. ככתוב ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים ירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצרו והוא מבואר. אולם כאשר יפרקו מעליהם עול התורה והמצות וילכו בשרירות לבם כי אז לא יהי' להן שום חלק באותן המתנות. ולזה נתנו גבול יזמן קצוב הנרמז בונושנתם. אמנם אור העצמיי שיש להירח אשר הוא מעותד לבא בראשית אלף השביעי ככתוב והי' אור הלבנה כאור החמה. כי אז יהי' להלבנה אור עצמיי ואז יהי' גם לנו חלק בטובות העוה"ז גם מבלעדי המתנות שנתנו לנו משרי האומות בעת מתן תורה כי החלוקה שחלק יעקב עם עשו ויתר העמים לתת להם טובות העוה"ז אינו רק עד אלף השביעי אבל יום השביעי יהי' כולו קודש לה' לשמוח בו עם ישראל עמי. ולזה אם היו מתקיימין בארץ עוד שני שנים כמנין ונושנתם לא היו נגאלין עד אלף השביעי. אולם במה שהקדים שתי שנים לגלותן מקודם. בזה הכשירו כל אלף הששי לגאולה. כי מדה טובה מרובה על מדת פורעניות ה' מאות פעמים כמו שהוכיחו חז"ל ממה שאמרו ועושה חסד לאלפים לאוהביו ולשומרי מצותיו. ובמדת פורעניות נאמר פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים. ולזה במה שהקדים פורענותן של ישראל שתי שנים כאשר יבוא מהצורך לשלם להם עבור זה במדת החסד. יצטרך לשלם אלף שנים. ונמצא כי כל האלף הששי הוכשר לגאולה. אמנם בתנאי אם ישובו בתשובה. ועל אלף הששי אמרו היום אם בקולי תשמעו אמנם עד אלף הששי (עיין בסנהדרין דף צ"ח). א"ל ר"י בן תורתא לרע"ק עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא כי על אלף החמישי נאמר נתנני שוממה כל היום דוה. ולהיות שבעוה"ר כבר יצאו מאלף הששי יותר מת"ר שנים ועדיין בן דוד לא בא יהי' כולה על הדעת לומר כי אם לא ישובו בתשובה ח"ו יחזור הדבר לכמו שהי' שלא יגאלו ח"ו עד אלף השביעי. אמנם בלתי אפשר לומר כן כי אם כן יהי' פעולת ה' במה שהקדים שתי שנים לרעה ולא לטובה כלל ח"ו. וזהו דבר נמנע כי מפי עליון לא תצא הרעות. וזהו כוונת הכתוב (זכריה י"ד) והי' יום אחד יודע לה' לא יום ולא לילה והי' לעת ערב יהי' אור. כי הכוונה על האלף הששי [כי יומו של הקב"ה אלף שנה שלא נוכל לתאר אותו בגדר החלטי לא בתואר יום ולא בתואר לילה כי הדבר תלוי בתשובה. ובל תאמר כי אחרי כי עברו כל כך מהשנים ולא נגאלו (לבעבור שלא שבו בתשובה) שיתכן להיות כן ח"ו עד אלף השביעי. לזה אמר והי' לעת ערב יהי' אור והכוונה שבהכרח יהי' אור בטרם כלות אלף הששי למען יהי' פעולת ה' (אשר פעל עמם להגלותם שתי שנים קודם) לטובה אם מעט ואם רב לפי מעשיהם

וזהו עצמו כוונת המדרש מה שאמרו אף בניך בצאתם השקעתי להם חמה והכוונה על אותן שתי שנים שקודם לונושנתם ובחזירתן וזרחה לכם יראי שמי וגו'. והכוונה הוא על סוף המקרא שכתוב בו וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. ירצה אותו שמש שהוא נובע מאותו הצדקה שהקדים שתי שנים לונושנ' וכמו שאמרו צדקה עשה הקב"ה כו' והוא מבואר. את כל אלה (מן המאמר בש"ס במס' חולין עד כאן) לקטתי מפי סופרים וספרים ומדברי הרב בעל נזר הקודש. ושפתים יושק

ולדעתי זהו הנרמוז במגילות רות. ושם נאמר ותקם בטרם יכיר איש את רעהו. ואו יתירה כתיב ולא קרי ובמדרש שם על אותו הפסוק. אמר ר' ברכיה בטרם יכיר איש. בטרו"ם כתיב שנשתהתה שש שעות כמנין הואו. והדבר יפלא כי אחרי כי הואו מורה על משך זמן שכיבתה א"כ יותר הי' צודק לכתבו במקרא ותשכב מרגלותיו ולא במקרא ותקם אמנם להיות כי רות היתה אמה של מלכות וממנה צמחה שורש נשמתה של מלך המשיח. ולזה כל עניני סיפורה ומעשיה מורם על ענין מלך המשיח. ובמדרש הנעלם ביאר דברי הכתוב ליני הלילה והי' בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבוקר. כי הכוונה הוא. ליני הלילה הוא כינוי לגלות המכונה בשם לילה. והי' בבוקר (ירצה לעת הגאולה) אם יגאלך טוב (ירצה אם יגאלך מעשיך הטובים) שתשוב בתשובה שלימה לפני ה' יגאל ואז יהי' הגאולה קודם זמן המוגבל כמי שאמרו זכו אחישנה ואם לא יחפוץ לגאלך שלא יהי' בידך מצית ומעשים טובים. אז וגאלתיך אנכי (ירצה שיהי' הגאולה בהכרח לזמן הקצוב הנרמז במאמר בעתה ולזה אמר חי ה' שכבי עד הבוקר. וזה נרמז גם כאן בואו של בטרום. והכוונה שעמידתה וקימתה הי' בטרם ואו שעות. וזה רומז לזמן הגאולה שהי' בהכרח בטרם כלות אלף הששי והוא מבואר ונכון. שים לבך לזה כי עמוק הוא

ובאלה נבוא לביאור אלה המקראי קודש הנאמרים בפ' החודש. להיות כי כבר קדמו אמרינו כי חדשי החמה המה כעין גוף אחד מחובר מאיברים רבים וכמו כן שנת החמה הוא היקף אחד רק שמשנית בתהלוכה בכל חודש ללכת במזל מיוחד. וליה יצדק לאמר על חדשי החמה ראשי כי מליצת ראש יבוא בדבר שהוא גוף אחד. כי ישבו בו ראש וסוף ואמצע. אמנם מליצת ראשון לא יבוא רק בדברים הנפרדים. ולזה חדשי הלבנה יבוא בהם תואר ראשון. יען כי חדשי הלבנה כ"א נפרד מחבירו היקף מיוחד ולזאת יען כי לעת כזאת אנחנו מקבלים האור בטובת ממה שניתן לנו במתנה משרי האומות בשעת מ"ת וגם יציאת מצרים הי' בשביל מתן תורה כאמור בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה. ולזאת אמר בעת גאולתם החודש הזה לכם ראש חדשים והכוונה על חדשי החמה ולזה יצדק בו מליצת ראש. וגם כי אמר חדשים בלשון כולל. יען כי חדשי החמה אורה נגלה ונראה לכל ולזה יבוא בו על נכון מליצת הזה. כי מליצת הזה יבוא בדבר שהוא נגלה ומראה אליו באצבע לנוכח. (וכפי מה שביארנו במאמר חטאו בזה חטאו בהוא). ועיין (בספרי ב"ד מהד"ק) אמנם בחדשי הלבנה שהמה נפרדים יבוא עליהם מליצת ראשון. ויען כי הלבנה אורה העצמיי גנוז בתוכה ולא יתגלה רק לעתיד איה"ש. לזה אמר בו מליצת הוא. כי מליצת הוא יורה על הנסתר. וכמבואר בדריש הנ"ל. וגם כי אמר לחדשי השנה בלשון רבים. יען כי חדשי הלבנה נפרדים זה מזה. ויבוא עליהם גדר הריבוי. ולבעבור כי חדשי השנה אין בהם מההתחלפות. רק בשכונת המקום ולזה בא מצות הפסח ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית. הנה כי נתלה מצוה זו בהשכונה והמקומות. ובאלה הותרו כל הספיקות שעמדנו עליהם. ותוכן כוונת הענין בפנימיותו הוא. הגם כי גאולה זו הוא מאור הנאצל עלינו משרי האומות שהם במדריגת החמה. ולזאת אינם טובות מתמידות. ויבוא בהם ענין המילוי והחסרון. וכמו שאמרו במדרש פ' החודש. כי רמז להם המלכות בשלשים דורות דוגמת הירח. וקחשיב ט"ו דורות מאברהם עד שלמה שהיו בתכלית ההצלחה וקאמר הא סיהרא על מילואה. ומשם ואילך היו הליך וחסור. וקחשיב ט"ו דורות משלמה עד צדקי' שאז נחשך ונחסר אורם מכל וכל וקאמר הא סיהרא על פגמא. עיי"ש במדרש. והכל הי' לסיבה הנזכרת כי כאשר היו מתרחקים מהאומות בתכלית המרחק וההתנגדות. לעומת זה הי' מתרבה ונתוסף אורם. וכאשר החלו עצמם להתקרב עליהם לעומת זה היו הלוך וחסור עד כי בעת החורבן שנתקרבו אליהם בתכלית הקירוב ומאז נחסר אורם מכל וכל אולם לעתיד אי"ה נקוה שיתגלה איר הירח העצמיי הגנוז בתוכה כמו שהיתה בראשית הבריאה ולעומת זה גם לנו יהיה אור עצמיי בעוה"ז ויהי' טובותינו מתמידות ובלתי מופסקית בשים זמן מהזמנים ולזה אמר החודש הזה לכם ראש חדשים על גאולת מצרים. ואמר עוד ראשון היא לכם לחדשי השנה על הגאולה העתידה שעלי' ענינו מיחלות ומצפות שתהיה ב"ב. והוא מבואר

והן המה דברי המדרש הנצב פתח השער. שאמר שבו נגאלו ובו עתידין ליגאל. ובו רמז להם שהוא ראשון להם לתשועה שנאמר ראשון היא לכם לחדשי השנה. והוא מבואר. ויען כי משה ואהרן היו בדמיון השמש והירח. כי אהרן הי' מקבל ממשה דוגמת הירח המקבלת מהשמש וליה הי' ענין אהרן לתיקון חומרייתם בהיותו אוהב שלים ורודף שלום. ומשה לתיקון צורתם כמו שבארנו בדרוש מי זה מלך הכבוד (בהשמטות עיי"ש) להיות כי גם החומר והצורה המה בדמיון השמש והירח. לזאת בא מאמר מצוה זו אל משה ואל אהרן. שים לבך לדברים האלה כי נפלאים המה

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם