בית דוד (דרשות) קנו

וכבשים ללבושך דברים שהם כבשונו של עולם יהי' תחת לבושך ולזה אמר והוי צנוע ולא אמר ונעשה צנוע מפני שהוא לשון אזהרה ונגד מה שאמר ונעשה כמעין המתגבר שהוא ללמד התלמידים באתה האזהרה וארך רוח ע"ד משאחז"ל ולא הקפדן מלמד. אמנם כל עוד היות הת"ח במדריגת שתי המעלות הראשונות הוא אהוב מכל. אולם בהגיעו למדריגת יפוצו מעינותיך חוצה אז יתקנאו בו רבים ואפשר שיקבל איזה עלבון וע"ז אמר ומוחל על עלבונו וכמדומה לי שכן פירשוהו גם המפרשים. והנה רב אשי אשר זכה לכל איל המעלות כי נגלו לו רזי תורה ולמד ולימד ועוד נוסף ע"ז היה פרנס הדור בעצתו ולפני מלכים יתייצב לדבר טוב על עמו כידוע מענין הריש גלותא שהי' בימים ההם. ועתה במותו נעדרו כל אלה לזאת קונן עליו בר קיפוק אם בארזים כו' והוא על העדר הנהגת הדור וע"ד מ"ש הכתוב הנה אשור ארז בלבנון כי הארז להיותו גבוה במינו מכל האילנות לזאת נדמה אליו המלך ומנהיגו של כל דור ודור. להיותו גבוה במעלה על כל בני דורו. וכנגד תורתו אשר למד ולימד. והוא בחי' ונעשה כמעיין המתגבר המשילו לדגי הים כאשר ידוע מענין טבע הדגים כי מבלעדי המים הנצרכים לכל חי לרוות די צמאונם עוד נוסף ע"ז בדגים שגם מבחוץ צריכים להיות מסובבים מהמים ולהיות משוקעים במים תמיד כל הימים וכמאמר חז"ל כיון שיבש בו כסלע הוא מת והי' זה יען כי עיקר בריאתם הוא מן המים וכמאמר חז"ל שדרשוהו מהכתוב ישרצו המים שרץ נפש חי' שעיקר בריאתם הוא מן המים. ולעומת זה גם נשמת העם הקדוש הישראלי עיקר מחצבה הוא מהתורה הקדושה. וכאשר כתבו בזה החכמים האמיתיים הבאים בסוד ה'. כי ס"ר אותיות לתורה וס"ר נשמות ישראל ובזוה"ק אמרו קוב"ה וישראל ואורייתא חד הוא. ולזאת המשיל ר"ע לפפוס בן יהודה המשל לדגים שאמרו להשועל ומה במקום חיותינו כך שלא במקום חיותינו על אחת כו"כ. כי ענין האיש הישראלי נדמה בדמיון גמור אל הדגים כי כן כאשר הדגים לא יחיו בזולת היותם שקועים במים ככה לעומת זה גם האיש הישראלי אין לו שום קיום כרגע בזולת עסק התורה ולזאת המשיל את רב אשי בהיות תורתו אומנתו וגדול מכל בני דורו אל התנין הגדול הרובץ בתוך הים והוא הלויתן אשר הוא הגדול מכל נפש חי אשר במים בימים ובנחלים וגם משכנו הוא במים רבים והוא מי הים באופן ששפעת חיותו הוא ברווחה אשר אין למעלה הימינו ועכ"ז הועלה בחכה והפרידו אותו ממקום חיותו א"כ מה יעשו דגי רקק ובזאת קונן גם על רב אשי בהיותו גדול בתור' מכל דורו והי' עמלו בה לילות כימים אשר זה הי' עיקר חיותו. ועתה בהעדרו העלהו והפרידוהו ממקור חיותו כמאמרם ז"ל במתים חפשי כיון שמת נעשה חפשי מן המצות א"כ מה יעשו הפחותים מערכו במעלה ובתמידת ההגיון עד כי נמשלו לעומתו לדגי רקק. ולעומת הייתי כנהר שאינו פוסק והוא ענין יפוצו מעיינותיך חוצה אשר עתה נפסק בהעדרו אמר בנחל שוטף נפלה חכה מה יעשו מי גבים והוא מבואר. ומעין זה נוכל לקונן על הרב הג' אשר אנו עוסקים בהספדו. כי הוא גדול בתורה ועמלו בתורה וכמעט שלא הי' לו עסק אחר בזולת הגיון התורה. והי' מעיין גדול ויורד לעומקה של הלכה בשכל ישר. וגם לימד לתלמידים כי הי' לו שיעור קבוע בבהמ"ד הגדול ללמד לרבים מגיני ארץ ויו"ד. וגם יצא שמעו למרחוק בהשיבו לכל ונוסף ע"ז הי' חכם ושלם במעלות וכל עניני והנהגת העיר וגם כל עניני הכלל היו נחתכים על פיו ואחרי דבריו לא ישנו. והמלצתי עליו דבר הכתוב יקרה הוא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה. ותוכן כוונתו בקצרה הוא להיות כי יש כלי יקר מאוד העשוי ממתכת יקר זהב ורב פנינים אולם אין תשמישו נצרך כ"כ לכדי צורך חיותו של אדם. כי גם בזולתו חי' יחי' ועפ"י רוב כלי' כאילו ימעיטו בתשמישן שלא יתקלקלו. ואינם עשוים רק לכבוד ולתפארת אמנם יש חפץ וכלי תשמיש אשר איננו יקר כ"כ אבל הוא נצרך מאד לכדי חיותי. ולזה בא דבר הכתוב כי בתורה הנה נמצאו שתי אלה כי יקרה היא מפנינים אשר אין דבר יקר מזה. ועוד נוסף ע"ז כי כל חפציך לא ישוו בה הרצון כי אין לך חפץ הנצרך לכדי חיותו של אדם כמוה כי חפץ יקרא הדבר אשר יחפוץ בו האדם לרוב צרכו לזה] ככתוב כי הוא חייך ואורך ימיך וכזאת נוכל להמליץ על הנפטר הלזה כי מלבד גדלו בתורה אשר יקרה היא מפנינים עוד נוסף ע"ז כי הי' חפץ נצרך מאוד להנהגת העיר ולהנהגת הכלל אשר בעצתו ינחם. ועוד בארתי דבר הכתוב איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות והביאור בקצרה. להיות כי הדברים היקרים ממיני הדומם כל עוד היותם יותר יקרים לא יופסדו כ"כ להיות לאין ולאפס כי הברזל בהסיר מעליו עין ההשגחה ולא יהי' שמור כראוי לו אז יעלה חלודה ויופסד מכל וכל. אמנם הזהב אף כי יוסר ממנו עין ההשגחה עכ"ז לא ישלוט עליו ענין המפסידו כי הזהב אינו מעלה חלודה רק כי יהי' קצת השתנות במראיהו כי בהיותו שמור כראוי לו הוא מזהיר ומתנוצץ ומבריק כמראה הבזק ובהסיר ממנו עין ההשגחה יהי' מראיו חשוכי' ולא חשך שרק כעין גחלים עוממות וזהו אומרו איכה יועם הזהב. כי הזהב לא יגיע הפסדו רק שיהי' יועם מראיהו. והכתם הטוב בהיותו יותר יקר לא יגיע הפסדו אף לגדר יועם רק כי משנה קצת ממראהו. וזהו אמרו ישנא הכתם הטוב והאבנים הטובות אשר המובחרים שבהם היו בחושן ואיפוד אף בהסיר מהם ההשגחה והשמירה כראוי עכ"ז לא יהי' שם שינוי בעצמותן ולא יפול דבר מאומה אף מזיו זהרן רק כי השינוי יהי' במקום כי כאשר יהיו נשמרים כראוי להם יהיו מונחים במקום מכובד ועתה מושלכים בחוצות וזהו אומרו תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות והכוונה שלא ישתנו בעצמותם רק במקום מנוחתם וע"ז קינן בני ציון היקרים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשי ידי יוצר ירצה איך נהייתה הרעה הגדולה הזאת שדבר שהוא יותר יקר איך יגיע השינוי בעצמותן כ"כ עד כי יופסדו מכל וכל ככלי חרש שכיון שנשבר אין לו עוד תקנה. והוא מבואר

ובהספדו של הרב הג' הצדיק מוהר"ר אברהם דווארצער זצ"ל בק"ק מינסק שנאסף אל עמיו בעשור לחודש ניסן והספידוהו בקהל עם כדין חכם בפניו. פתחתי עליו בהאי מדרשא דפ' דנא היא פ' אחרי מות דאתמר תמן בפ' כ'. אמר רבי אבא בר אבינא מפני מה נסמכה פ' מיתת מרים לאפר פרה אלא מלמד שכשם שאפר הפרה מכפר כך מיתת צדיקים מכפר. אר"י מפני מה נסמכה מיתת אהרן לשבירת הלוחות אלא מלמד שהיה קשה לפני הקב"ה מיתתו של אהרן כשבירת הלוחות. א"ר חייא בר אבא בא' בניסן מתו בניו של אהרן ולמה מזכיר מיתתן ביוה"כ אלא מלמד שכשם שיוה"כ מכפר כך מיתתן של צדיקים מכפרת. ומנין שיוה"כ מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם ומנין שמיתתן של צדיקים מכפרת דכתיב ויקברו את עצמות שאול וכתיב ויעתר אלקים לארץ אח"כ והנה במאי דאמר ר"א בר"א כשם שאפר פרה מכפר כך מיתת הצדיקים מכפרת הכוונה הוא עפ"י מה שאמרו במדרש משל לבן השפחה שטינף פלטין של מלך אמר המלך תבוא אמו ותקנח צואת בנה כך תבוא פרה ותכפר מעשה עגל וכן כתבו התוס' במס' מ"ק בפ' אלו מגלחין [כ"ח א'] ד"ה מה פרה עיי"ש ונמצינו למדין דכפרת הפרה הוא על מעשה עגל שהוא חטא ע"ז החמור מכל עבירות שבתורה כי כל המודה בע"ז ככופר בכל התורה כולה ולזה נבדל ענין הפרה מכל הקרבנות האמורות בתורה בהיות כי כל הקרבנות צריכים להיות תמימים. והמום פוסל בהם ועוד נוסף ע"ז ענין הפרה כי מבלעדי התמימות ממום אשר תשווה בזה לכל הקרבנות עוד צריכה להיות שלא עלה עלי' עול כי לחומר החטא אשר באת לכפר עליו הוצרכה לשלימות יתירה וכמו כן עגלה ערופה שבאת לכפר עון שפיכות דמים לחומר העון אשר הוא מראשי העבירות החמורות תצטרך ג"כ לזה וככה לעומת זה במיתת הצדיקים