בית דוד (דרשות) קנה

מלאכי רחמים המכונים בשם יד. ואמרו והי' מטייל עמי כו' ירמוז על הזמן שמעת חליפתו עד הגיע זמן שנות דור ודור ואמרו ולעיתותי ערב נתן לו שכרו משלם הוא מוסב אחרי הגיע עתו דמלי לי' לשנות דור כי אז יקבל עיקר שכרו משלם מהשכר המתוקן לו לפי פעלו וצדקתי וענין הטיול ארוכות וקצרות שאמר גם זה יתבאר עפ"י האמור במדרש [ב"ר פ' י"ט] כי עיקר שכינה הי' בתחתונים חטא אדם הראשון ונסתלק' מהארץ לרקיע הראשון. חטא קין ונסתלקה לשני. דור אנוש לשלישי. דור המבול לד'. דור הפלגה לה'. סדומיים לו' ומצרים בימי אברהם לז'. וכנגדן עמדו שבעה צדיקים ואלו הן אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה והורידו אחת אחת עד שבא משה והורידה לארץ הנה כי קרבת השכינה אלינו והוא כינוי על השגחת ה' עלינו לטובה והתרתקות' ממנו [והוא כינוי להסתר' פנים ממנו] יהי' לפי ענין מעשה הצדיקי' והרשעי' שבקרבנו ולזה נדמו בענינו אל הטיול כי היוצא מביתו וממכון שבתו לטייל על פני השדה או אל מקום מעיין גנים כי כל עוד שלא נתרחק כ"כ עד כי ממקום הטיול יוכל להשקיף אל מכון ביתו לזה יקרא בשם טיול קצר. אמנם בהתרחקו הרבה עד כי לא יוכל להשקיף עוד על מקום ביתו יקרא בשם טיול ארוך וכמו כן השגחת ה' כאשר תתרחק מאתנו עד הרקיע השביעי יכונה בשם טיול ארוכות ובהתקרבו מעט מעט אלינו עד כי יהי' השגחתו קרובה אלינו ברקיע הראשון יכונה בשם טיול קצרות ולזאת גם הצדיקים הנאספים כלא עתם אשר בלתי אפשר להם להגיע למכון שבתם המיוחד להם לקיבול שכר עד דמלו להם לשנות דור והמה מטיילים עם הקב"ה אשר טיולו מתחלף פעמים בארוכה ופעמים בקצרה הכל לפי מעשי הצדיקים והרשעים לכך גם המה מטיילים עמו כמו כן ארוכות וקצרות והכוונה כי בהתקרבם אלינו יוכלו להשגיח על ענינו וצרותינו ולבקש רחמים עלינו ולהמליץ טוב עלינו. ובהתרחקם נמנע כ"ז: **(הגה"ה ועד"ז יתפר' מאמ' המדרש באיכה רבתי על פסוק שרתי במדינות אשר זה לשונו אמר רב עוקבא בליל ת"ב נכנס אברהם אבינו לבית קדשי הקדשים. אחזו הקב"ה בידו והי' מטייל עמו ארוכות וקצרות כו' כי אמרו הי' מטייל עמו ארוכות וקצרות יתפרש כמו שפירשנו כאן. ואמרו אחזו הקב"ה בידו. וכאן אמרו נטלו. גם זה מבואר כי בכאן דמוסב על ראשית נטילותו מהעולם הזה לזה אמר נטלו הקב"ה. והיא נטילתו מהעולם. אבל התם דכבר נסתלק מן העולם זה זמן כביר לכך נקט לישנא דאחזו הקב"ה. וענין צורך האחיזה בידי, הוא לשמרו מכל פגעים ומרעין בישין ורוחין דשייטין בעלמא. והמשכיל יבין

)** והנה ר' בון בהסתלקו בקוצר שנים כ"כ. בלי ספק כי נתפס בעון הדור כי התכשרותו במלאכתו יותר מדאי לא תחייבנו המיתה כי מדוע לא יאריך ימים ויוסיף עוד אומץ בתורה ומצות כו' אלא כי עיקר הסתלקותו היה בעון הדור. והתכשרותו במלאכתו דמייתי הוא רק לענין שנטל שכרו משלם כמו מי שהאריך שנים ולזה יצדק עליו המשל בכל פרטי אופניו. וכזאת נוכל להמליץ גם על הרב ה"ג הנפטר הלזה כי יגע בתורה בקוצר שניו. מה שאין תלמיד וותיק יכול למאה שנה כי יגע ועמל בה בכל כוחו וגדל והצליח מאוד ועשה פרי בחריפות ובקיאות כי כל לימודו הי' בעיון רב ולא מן השפה ולחוץ וחידש חידושים לרוב כאשר נשארו אחריו גנזי מכתבים חבילות חבילות חידושי ש"ס ופוסקי'. ועוד הוספתי לקונן עלי בזה הכתוב. שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולינו נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו. ואמרתי בביאורו להיות כי ההבדל שבין נזר לעטרה הוא. כי הנזר הוא בגובה ראשו מול עבר פניו הנשקף חוצה ולזה הציץ אשר לא הי' מקיף רק מאוזן לאוזן נאמר בו את ציץ הזהב נזר הקודש. אמנם העטרה היא מקפת את כל הראש סביב סביב ככתוב כצנה רצון תעטרנו. ולהיות כי הכ"ג אשר אין מהכרח שלימותו רק להיות שלם בתורה ועבודה. לזאת הי' מוכתר בציץ הזהב נזר הקודש המורה על שלימות חכמתו בתורה ועבודה כי חכמת התורה ליוקר מעלתה תקרא בשם פני כל החכמות כולנה ויתר החכמות המה נמשכים אחרי'. אולם המלך בהיותו יושב על המשפט ומנהיג את הכל בחכמתו מההכרח שיהי' שלם גם במושכלות ומדעים כולם. וגם הסנהדרין היו צריכין להיות בקיאים בכל חכמה ובשבעים לשון. והכל לסיבת היותם ממונים לשפוט משפט ולזאת נאמר במלך תשית לראשו עטרת פז (תהלים כ"ב) אשר זה יורה כי החכמה מקיפתו מכל צד מלפניו ומלאחריו. והנה הנפטר הלזה אשר אנו עוסקים בהספידו הדבר ידוע ומפורסם כי מלבד אומץ גדלו בתורה כאשר הקדמנו. עוד נוסיף ע"ז רוב שלימותו בכל החכמות כי בכל משלה רוחו לא הי' דבר נעלם ממנו ולזאת ראוי לקונן עליו נפלה עטרת ראשינו כי הוא הוא אשר עשתה החכמה עטרה לראשו מסביב מלפניו ומלאחריו ובהעדרו נפלה העטרה ואין מי יקימנה כי לא נמצא תמורתו שלם כמוהו להתעטר בה וגם כי יצדק עליו בצדק מליצת הכתוב שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולינו. להיות כי ענין המחול ידוע כי הוא מין ממיני הריקוד העשויין בעגולה. ואחד יושב בתוך וכולם מקיפים אותו ומרקדים סביבותיו. והנה הנפש הלזה בהיותו כלול כל החכמות תורניים ושאינם תורניים וכל דורשי החכמה מאיזה צד שיהיו כולם היו נהנים ממנו ולזה הי' הוא נדמה ליושב התוך ודורשו החכמה מאתו הי' נדמים להמסבבים אותו כעין המחיל כי מכל סביבותיו היו מבריקים ומתנוצצים זיו הוד קרני חכמתו לדורשיו לכל איש ואיש ממלאכתו ובהעדרו נפסקו שתי אלה אשר על כן על העדר ישיבתו בתוך נקונן שבת משוש לבינו [כי הלב הוא בתוך באמצעיית הבנין הגופניי] ועל העדר המסבבים אותו נקונן נהפך לאבל מחולינו. ועד כולם אוי נא לנו כי חטאנו שאבדנו כלי יקר כזה ה' יגדור פרצותינו ברחמים ולא יוסיף לדאבה עוד

ובהספידו של הרב המאור הגדול מוהר"ר ישראל מיכל ישורון זצ"ל בק"ק מינסק. ביארתי המאמר דאמר לי' רב אשי לבר קיפוק ההוא יומא מה אמרת א"ל אם בארזים נפלו שלהבת מה יעשו אזובי קיר. לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק בנחל שוטף נפלה חכה מה יעשו מי גבים ואמרתי לפרשו ע"ד מה ששנינו בברייתא דשנו חכמים במעלת העוסק בתורה לשמה ומגלין לו רזי תורה. ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק והוי צנוע יארך רוח ומוחל על עלבונו. וביאור כונת הברייתא בקצרה הוא דמתחילה פרט ג' מעלות יקרות שזוכה בהן העוסק בתורה לשמה בזה אחר זה בהעלותם מעלה מעלה ממדריגה למדריגה כי ראשונה יזכה להבין שמועה ולעמוד על הדברים הסתומים בה הנאמרי' ברמז דק ובקוצר נפלא. וזהו אמרם ומגלין לו רזי תורה ע"ד מ"ש הכתוב גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך אך זה הוא רק לו לבדו ואין לזר אתו. אמנם אח"ז יעלה למדרגה יותר גדולה והוא שיהי' כמעין המתגבר והיינו שיעניק מטובו לתלמידיו כענין המעיין שדולין ממנו והוא נובע ומתגבר ואיננו חסר כלום ככה גם הר בשנותו לתלמידיו הנה הוא נובע ומתגבר להוסיף חדשות ואיננו חסר כלום וכמאמר רבי אליעזר ולא חסרתי מרבותי אלא כטפה מן הים. אולם ענין המעיין הוא ידוע כי טובו אינו רק בהתקרב אליו לדלות ממנו. אבל אם יעמוד בריחוק מקים לא יקבל שום תועלת מהמעיין וככה גם הרב השונה לתלמידיו לא יהנו ממנו רק המתקרבים אליו ללמוד ממנו ולא הרחוקים אמנם אח"ז יעלה למדריגה יותר גדולה והוא שיהי' כנהר שאינו פוסק וע"ד משה"כ יפוצו מעינותיך חוצה כי אז יהנו מטובו גם הרחוקים כי יגיע אליהם נביעת המעיין למקומתם במושבותם. ולעומת זה גם הת"ח יעלה למעלת שיהי' שמעתתי' מבדרין בעלמא ויהנו מטובו הקרובים והרחוקים ע"י שו"ת וכדומה וכנגד אלו הג' מעלות שיזכה בהן הזהירו התנא בשלשה דברים כנגד ומגלין לו רזי תורה באתה האזהרה והוי צנוע וכמאמר חז"ל דבש וחלב תחת לשונך