בית דוד (דרשות) קמח

בהעדרן של צדיקים יתנו העם לב לשוב אל ה' כמאמר חז"ל על הנהו בריוני דהוו בשביבותי' דרבי זירא כי נח נפשי' אמרו עד האידנא הוי קטינא חריך שקיא דהוי בעי עלן רחמי השתא מאן בעי עלן רחמי יהבו דעתייהו והדרו בתיובתא אמנם כאשר יתלכדו יחד העדרן של צדיקים וגם כובד עול השעבוד. הנה הרפואה כמעט נמנעת כי כובד השעבוד לא יתננו לשוב אל ה' לרוב הטרדה בעסק הפרנסה ועול המסים וארנוניות וכזאת שמעתי מפיו הקדוש בביאור דברי הגמ' ששאלו סבי דבי אתונא את ריב"ח מלחא כי סריא במאי מלחו לה אמר להם בשלייתא דכודנייתא הכוונה להיות כי אמרו חז"ל נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין מה ברית האמור במלח מלח ממתיק את הבשר אף ברית האמור ביסורין יסורין ממרקין עוונותיו של אדם. והנה יסורי הגליות אשר הוא היסורין הקשה שביסורין כמאמר חז"ל שבי כולהו אתנהו בו וודאי כי הם לטובתינו למרק עוונותינו ולזאת בירר לו אברהם אבינו ע"ה שעבוד מלכיות למען הציל את בניו מדינה של גיהנם ולזאת ידמו אל המלח בהתדמותן בפעולתם. אמנם כל זה הוא אם לא היו יסורי הגלות רק על עניני חמודים הקניינים הזמניים והיו מניחים אותנו לקיים כל המצות בשלימות כי אז בלי ספק יאי עניותא לישראל. אמנם בעוה"ר כי משכו עלינו הצרות כעת ביטול התורה והמצוה וזה הוא כל פרי התחכמות היצה"ר הוא השטן להדיחינו מעל ה' ותורתו וא"כ המלח והמה יסורי הגלות הנידמים בפעולותיהם אל המלח המה מוסרחים ולא יועילו לקיים המצוה ולמרק העונות אף כי המה בעוכרינו כי בסיבתם לא יוכל לקיים שום מצוה מהמצוות אם כן אנן מה תהא עלן וזהו שאלת סבי דבי אתונא מלחא כי סריא במאי מלחי לה הרצון אחרי כי יסורי הגלות לא יועילו לכם להשיב שבותכם מה תקנה יש בדבר עוד **(הגה"ה אמנם ריב"ח השיב להם כי עוד יש תקוה להגאל ע"י חבלי משיח וזה רמז להם בשלייתא דכודנייתא כי שליא הוא כינו לחבלי לידה והמה חבלי משיח וכודנייתא הוא כינוי לישראל המתוארים בתואר עקר' לא ילדה דוגמת הכודנייתא. זה שמעתי מפיו הקדוש והדברים ראויין למי שאמרן:)** וזהו כוונת הכתוב ויאמר ה' אל משה כו' וקם העם הזה וזנה אחרי אלהיי נכר הארץ ועזבני והפר בריתי כי מאמר ועזבני היא ביטול מ"ע כי יעזבו עבודתו והפר בריתי הוא העבירה על כל הדברים אשר לא תעשינה והוא התלכד שני מיני החולאים גם יחד חולי החמימות וחולי הקרירות כאמור ולזה אמר וחרה אפי כו' והשיגוהו צרות רבות ורעות ופרשוה חז"ל כי המה רפות שנפשו צרות זו לזו כגון זיבורא ועקרבא [ועיין בפירש"י כי היא חמימות וקרירו'] כי יען כי החולאים הם שני דברים הפכיים לעומת זה גם היסורים אשר המה רפואת החולאים היו דברים הפכיים מנגדים זה לזה בעצמותן עד כי ידוכאו ביסורים ורפואות תעלה אין להם ח"ו לסיבת ההתהפכות הנמצא ביסוריהם והוא כובד הגלות וסילוקן של צדיקים וכפי המתבאר וכזאת קרה לנו גם אנחנו היום כי נלקח ממנו מחמד עינינו צפירת תפארתינו ונפלה עטרת ראשינו אשר] הוא בערך הקזת דמינו ונשפך דמינו כמים ארצה. ועוד נוסף ע"ז צרה על צרה נגשת כי גבר עלינו עול הצרות אוי לאזנים שכך שומעות כי צרות רבות סבבונו ודברים הפכיים השתרגו עלו על צווארינו. מה יהי' אחריתינו ובמה נשוב לבוראינו כל גודרי גדר ועומדי בפרץ נאספו מנו בעונותינו גדול כים שברינו מי ירפא לנו. לזאת אחי וריעי לכו ונשובה אל ה' כי הוא מחץ וירפאינו ישוב יחיינו וכמקדם ישוב שבותינו

ואמרו חז"ל אותו היום שנפטר אברהם אבינו ע"ה פתחו כל גדולי הדור ואמרו אוי לו לדור שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבדה קברינטה הכוונה להם בזו להיות כי מהמפורסם וידוע הוא כי הנהגת האדם נחלקת לשלשה פנים אם הנהגתו א"ע ואם הנהגתו את ב"ב והסמוכים אליו והנלוים אליו לשרתו ואם הנהגתו את בני מדינתו ונגדן אמרו חו"ל במדרש איכה קרא הקב"ה למלאכי השרת ואמר מלך ב"ו כשמת לו מת מה דרכו אמרו לו תולה שק על פתחו אמר להם אף אני עושה כן שנאמר אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם שוב אמר להם מלך ב"ו כשמת לו מת מה דרכו לעשות א"ל מכבה הפנסין אמר להם אף אני עושה כן שנאמר ירח וכוכבים אספו נגהם כו' שיב אמר להם מלך ב"ו כו' מה דרכו לעשות אמרו לו כופה את המיטות אמר להם אף אני עושה כן שנאמר עד די כורסיין רמיו ועתיק יומין יתיב שוב אמר להם מלך ב"ו מה דרכו לעשות אמרו מבזע פורפירא דילי' אמר להם אף אני עושה כן שנאמר בצע אמרתו בזע פורפירי' דילי' הרצון כי בהיות המלך האנושיי על מכון שבתו הנה הוא מתעסק בכל שלשת ההנהגת ההם עצמו וב"ב ובני מדינתו כל אחד ואחד לפי הנאות. אולם כאשר יקרהו אבל ח"ו הנה לטרדתו באבלו מונע א"ע מכל ההנהגות ההמה ולא ישקיף עליהן ולזה אמרו תולה שק על פתחו והוא לבל יגשו אליו מבחוץ על כל דבר עסקי הנהגתם כי סרה עיני השגחתו מהם ואמרם מכבה את הפנסין הוא העדר השגחתו מהנהיג את ב"ב ולזה יכבה את הפנסין כי לא ישקיף עליהן עוד ואמרם כופה את המטות וירמוז על העדר השגחתו מאשת חיקו ואמרם מבזע פורפירא דילי' הוא העדר השגחתו מהנהגת עצמו עד כי לא יקפיד על לבושו ויקרענו לקרעי' ולעומתן בהבורא יתעלה תולה שק על פתחו ירמוז על העדר ההשגחה מעולם השפל יושבי עמק עכור הלזה כפיית הפנסין יורה על ההעדר ההשגחה מעולם הגלגלים אשר שמה יחנו המאורות הגדולים והכוכבים ממסילותם וכופה המטות הוא סילוק ההשגחה מבני ישראל עם קרובו אשר קדשנו במצוותיו במוהר ובמתן להיות לו לעם סגולה דוגמת נשואי האשה. ככתוב (ירמי' ב') זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך. ומבזע פורפירא דילי' הוא חילול כבודו יתעלה בגוים. ככתוב (תהלים ע"ט) למה יאמרו הגוים איה אלהיהם. ולזה כאשר נפטר אברהם אע"ה הרגישו העם בהעדר שתי הנהגות הנוגע להם ואמרו אוי לדור שאבד מנהיגו כנגד הנהגתו עם בני מדינתו ואוי לה לספינה שאבדה קברינטה כנגד הנהגתו עם בני ביתו. כאשר קדמו אמרינו כי שלימות אאע"ה הי' בג"ח ובהנהגות אלו עד להפליא ובו תמך אחד מהעמודים אשר העולם נשען עליהם כי הוא הי' אחד מרגלי המרכבה כאמור וענין אמרם אותו היום שנפטר אאע"ה כו' הוא להיות כי מטיב ומשפט האנשים ההמוניים לבלתי הרגיש בנפול גבורם בעת שלום כאשר לא יהי' אליו הצורך כ"כ כי עיני הסכלות תעוור עיניהם וכל אחד יא' יתברך בלבבו לאמר שלום יהי' לי. אמנם כאשר יקרה אח"ז עת צרה ומלחמה כי יבא צר ואויב בשעריהם ויצטרכו לגבור חיל לעמוד על נפשם בקשרי המלחמה להנצל מכף אויביהם אז יתעוררו ויתנו אל לבם העדר גבורם ויקוננו עליו מרה במר רוחם. כי יראו כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב. ומעשה יפתח עם בני גלעד יוכיחו ולזאת המלך החסיד בקוננו על אבנר. אמר הלא תדעו היום כי שר וגדול נפל בישראל ירצה באמרו היום על הכוונה הזאת עצמה לעורר את לב העם להתאבל על אבנר ולהרגיש בהעדרו כהיום הזה ולא יהיה כעדת הכסילים אשר לא יבינו רק לאחריתם בבוא עליהם שואה פתאום לזה אמר דהע"ה כי לא נכון לעשות כן רק כי הלא תדעו היום כי נפל שר וגדול בישראל. וזהו כוונת חז"ל באמרם אותו היום שנפטר אאע"ה. הרצון כי הרגישו בו בני דורו בהעדר' באותו יום עצמו להעדר הנהגתו אשר נעדר מהם [כן פי' ר"ע פיגו] וכזאת גם אנחנו היום ידעתי גם ידעתי כי באחרית הימים לא יסכל אף הכסיל ובער את תוקף הנזק הבא אלינו בהעדר רבינו הקדוש כאשר יהי' מהצורך לשאול את פיו בדבר עצה ותושי' חכמה ובינה וכאשר יפול לנו ספק בדין מהדינין לאמר אי' איפוא הרב דוואלזין לכו ונלכה ונשאלה את פיו כאשר ישאל כו' ואיננו כי לקח אותו אלהים. אמנם לא כן אחיי בינו נא זאת ושימו על לבבכם מה אבדנו כהיום הזה כי שלם הי' רבינו בדורו בכל שלשת המדות אשר עליהם העולם עומד תורה ועבודה וג"ח אשר הן המה שלשת הנהגות האמורות עצמו וב"ב ובני מדינתו. אולם