בית דוד (דרשות) קמב

נפשו להטותם לעבודת ה' וכל חלקי הכחות הנטועות בקרבו יהיו נשמעים לעצת השכל. וישימו ראש אחד להגות בתורת ה' וללכת בדרכי עבודתו ושלשתן אלה מבוארות בכתוב במאמר שלמה המע"ה והוא כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר כי נר מצוה היא העבודה ותורה אור היא התירה ודרך חיים תוכחת מוסר הוא הג"ח כי בג"ח נכלל הן מה שבין אדם לחבירו והן המדות הנוגעים לשלימות נפשו כענין שנאמר [משלי י"א] גומל נפשו איש חסד וזהו כלליית המוסריות ולזאת כאשר ישתלם האדם בכל אלה ישתלם בענין צורתו עד כי יהי' ראוי לחול עליו השפע האלהיי כי השפע אלהיי לא יחול רק על דבר שלם כאשר הקדמנו ובאמצעיותו יושפע שפע שבע רצון גם על כל חלקי הדצח"מ הנמצאים על פני כל הארץ כי כולם קשורים ומתאחדים בהרכבתו ולזאת ישיגו די השפע האלהי על ידו כאשר קדמו אמרינו. ואז יתחייבו כל היצורים כולם להכנע מפניו בטבעם יען כי הוא שורש קיומם ומציאותם. אמנם כאשר לא ישתלם האדם באלה הנה לא ימשול גם על כחות גופו. ולא יחול על עצמו השפע האלהיי ויפסוק ויונתק הקשר שבין העליונים והתחתונים כי לא יקבלו שום שפע טובה על ידו. ולזאת לא יסורו למשמעתו ויבטל קשר העולם בכללו ולזה אמר שמעון הצדיק על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל העבודה ועל ג"ח. כי לפי המתבאר הוא עמודו של עולם התקשרותו ובזולת זה השתות יהרסון. והנה אנשי כנה"ג הראשונים אמרו ג"כ שלשה דברים. הוו מתונים בדין. והעמידו תלמידים הרבה. ועשו סיג לתורה. כוונו באמתתן ג"כ אל פרטי שלשת הענינים האלה יען כי לא נעלם מהם כי מבלעדם ימוטו מוסדי ארץ ובל תיכון תבל אף תמוגג ארץ כאמור אך המה ראו וחשבו למשפט. כי בהגיון התורה לבדה ימצאו בה שלשת הענינים האלה כי הוו מתונים בדין הוא החלק העיוני בלתי נאחז בנושא חומריי והוא נגד על התורה. והעמידו תלמידים הרבה הוא נגד ג"ח כי ישפיעו משלימותם על זולתם ואם בהשפעת חמודי הקנינים הזמנים אשר ישפיעם לזולתו אשר הם בלתי עצמיים בנפש האדם עכ"ז לגמילות חסדים יחשב אף כי יהי' דבר השפעתו בעניני הנפשיים הנוגעים לשלימות עצמותו והוא להדריך זולתו ללכת בדרכי התורה והמצוה כי אז בלי ספק תוגדל חסדו עד למעלה ראש ולזה מאמר והעמידו תלמידים הרבה מכוון נגד ג"ח כי אמנם הוא כי הוא החסד האמיתי אשר אין למעלה הימנו ומצורף לזה כי להעמדת תלמידים הרבה אשר המה נחלקים במדעיהם ובתבונותיהם ובמזגיהם הנה הרב המלמדם להועיל יצטרך בהכרח להשוות דעתו עם כל אחד ואחד לפי ערכו והכנתו וזה הוא תכלית תיקון המדות המוסריית כדברי חז"ל ולא הקפדן מלמד ודברי ר' פרידה ותלמידו יוכיחו ולזה הוא מכוון היטב נגד ודרך חיים תוכחת מוסר. ועשו סייג לתורה ענינו הוא כעין מעשה כי הוא נאחז בנושא מה כי החלק העיוני אינו נאחז בשום נושא וכל פרי השכלתו אינו רק להוציא המושכלות מן הכח ההיולי אל הפועל אמנם הגדרים והסייגים שתיקנו כל חכמי דור ודור הנה פעולתם נראה ונגלה לכל. לאמר ראה זה חדש הוא ולזאת הוא מכוון נגד על העבודה ונגד נר מצוה כי בהגיון התוריי לא ימצא ענין מעשיי זולתו ולזאת דורות הראשונים נקטו הנך תלתא מילי כולהו בתורה כי באמת בעסק התורה לבדה בכל עצמת היכולת כאשר עשו רשב"י וחביריו יכון ג"כ לקיים מוסדי עולם אף תיכון תבל בל תמוט יען כי נמצאו בהגיונה ג"כ פרטי אלה הדברים התורה והעבודה וג"ח כאמור אך לבעבור כי הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם ודורות הראשונים לרוב קדושתם היו יכולים ע"ו לא כן דורות האחרונים כי לא אכשר דרי כמאז וכמקדם לזאת שמעון הצדיק שהי' משיירי כנה"ג אמר כי יצטרך בהכרח לקיום העולם עבודה וג"ח מעשיים למען לא ימוטו מוסדי ארץ וזהו כלליות דרכי הישר ודרכי החסידות ששנו שמה חכמים בכל פרקי אבות. כי התנאים הבאו אחריו לא באו רק לפרש דבריו כי אנטיגנוס איש סוכו החל לבאר דרכי העבודה ולזה אמר כי העבודה האמיתית המתייחס לה' היא בהיותה שלא ע"מ לקבל פרס כי בזולת זה יהי' עובד את עצמו [ופרטי המאמר זה ביארנו לעיל בדרוש ב'] ויוסי בן יועזר אמר יהי ביתך בית וועד לחכמים. והוי מתאבק בעפר רגליהם הנה הוא בא לפרש מאמר על התורה דקאמר שמעון הצדיק וכלליות דבריו מיוסדים על דבר הכתוב בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ולזה אמר כי בשבתך בביתך יהי ביתך בית וועד לחכמים למען תלמד מהם ובלכתך בדרך התחבר בחברת החכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם כי ההולך בדרך מעלה עפר ברגליו ויוסי בן יוחנן בא לפרש דרכי הג"ח ולזה אמר יהי ביתך פתוח לרווחה והרצון כי כל איש צר ומצוק ומר נפש מאיזה ענין שיהי' יבא לביתך וירווח לו כי ע"ז מורה מליצת לרווחה ובזה נכללו כל מיני ג"ח האפשריים והנה הנך תנאי נקטו בדבריהם על סדר הכתוב דנקיט נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תו"מ לכך אנטיגנוס החל לפרש דרכי העבודה ואחריו יוסי בן יועזר דרכי התורה ואחריו יוסי בן יוחנן דרכי גמילות חסדים ושמעון הצדיק נקט תחילה על התורה כי קאי אמאי דסליק מיני' כי הראשונים אמרו כי הגיון התורה לבדה תספיק לקיום העולם לזה אמר כי מבלעדי כל אלה יצטרך לעבודה וג"ח מעשיים. ואם בעל נפש משכלת אתה יהא לך זה דרך ומבוא לכל האמור בפרקי אבות כי כלליית פרק בן עקבי' מיוסד לפרושי על התורה. וכלליות פרק בן זומא לפרושי על העבודה שים לבך לזה

המורם מזה היות התורה והעבודה והג"ח שלשת העמודים אשר כל העולם כולו נשען עליהם כדברי שמעון הצדיק. וזהו ענין אמרם האבות הן הן המרכבה כי אברהם הי' שלימותו בג"ח אין ערוך אליו אם בג"ח גופניים כי ביתו הי' פתוח לרווחה לד' רוחות העולם ואם בג"ח נפשיים [כאשר שנו הראשונים] כי קרב הרבה מהעם לעבודת ה' כדרשת חז"ל ע"ד הכתוב [בראשית י"ב] ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצחק הי' שלם בעבודה עד כי פשט צווארו לטבח. אשר היא תכלית העבודה שאין למעלה הימנו. ויעקב הי' איש תם יושב אוהלים והוא שלימות ההגיון התוריי. כדרשת חז"ל שנטמן בבית שם ועבר י"ד שנה לקבל מהם שפע תבונות אשר בכללן יחד יוסד שתות יסודי העולם בכללו והוא מרכבה שלימה באמת. וזהו הנרצה להם לחז"ל באותו מאמר אשר זכרנו ראשונה. משל לאדם שהי' מהלך כו' כי הוא מאמר נעלם הכוונה ומשולל ההבנה וסגר הדרך מבוא אל עומק כוונתם מה רצו בכל אלה. ומדוע נקטו יראתו מן הקוצים והברקנים והפחתים וחי' רעה ולסטים יותר מכל דברים המפחידים לבות בני אדם. אמנם יובן במה שכתבתי להיות כי כבר קדמו אמרינו. מענין ממשלת האדם על כל הנבראים וכי זה הוא כאשר ישתלם האדם בשלימות אנושייתו בתורה ועבודה וג"ח כי אז יכנעו כל חלקי הדצח"מ הנטועים בקרבו ומתמזגים בהרכבתו לשמוע לעצת השכל ולהטות שכמם לעבודת ה' וכאשר יכנעו המה מפני הנפש המשכלת. הנה יחול עליו השפע האלהי להריק על ידו שפע ברכה לכל צבא הנבראי' למיניהן ואז יכנעו כל חלקי הדצח"מ הנמצאים בעולם אליו ויסורו למשמעתו אמנם כאשר לא ישתלם באלה. הנה לא חוייבו כל היצורים להכנע מפניו וישארו על טבעם. עד כי לא זאת שלא יקבל תועלת מהם אף זאת שיוכל לקבל נזק והפסד מכולם כי כן כאשר קבלה נפשו המשכלת נזק והפסד מחלקי הדצח"מ הנטועים בו בהרכבתו ככה יקבל נזק והפסד מכלליית חלקי הדצח"מ הנמצאים על פני תבל ארצה וזהו אמרם מאי דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תו"מ משל לאדם שהי' מהלך באישון לילה ואפילה. דימה הרשעים שאינם מתנהגים עפ"י דרכי התורה והמצוה למהלך באישון לילה ואפילה. ככתוב [משלי ד'] ודרך רשעים כאפילה לא ידעו במה יכשלו כי אחרי כי התורה היא עצמת האור. א"כ בהעדרה הוא החושך המוחלט. ולזה אמר והי' מתיירא מן הפחתים והוא הדומם. ומן הקוצים והברקנים והוא סוגי הצומח. ומחי' רעה. והוא הבעה"ח ומלסטים והוא סוג מדבר ואינו יודע באיזה דרך