בית דוד (דרשות) קמא

האמורות אשר המה הצומחת והחיונית והמשכלת אשר בהם יוכללו כל פרטי יצורי הנבראים למיניהן יען כי לא נמצא יצרי על פני הארץ אשר לא יבא בגדרי הדצח"מ

ומעתה מצאנו לדעת הדבר אשר עמדנו לחקור עליו הקשר והייחס הנמצא בין צבא כל הנבראים ובין האדם. **(הג"ה אמנם כל זה הוא דרך כלל וכבר נתבאר כל זה בפרטות בדרוש הלומד מחכירו איך פרטי כל צבא הנבראים למיניהן מיוחדים כל אחד ואחד למצוה מיוחדת וכולם נכללים באדם. שים עינך לכל האמור שם כי הוא מעיין עמוק:)**כי לפי המדובר. הנה כולם נכללים בו. ומתקשרים בהרכבתו קשר עצמיי. ולהיות כי כלליות כל חלקי הדצח"מ המה כלליות כל העולם כולו לזאת המשכן והמקדש אשר הוא נבנה ג"כ על ציור כלליות העולם כולו כמבואר בדברי המפרשים הלא בספרתם הי' בו ג"כ כל חלקי הדצח"מ ולזה הי' בו שלשה חלקים הק"ק וההיכל והעזרות ושלשה מיני אש. והוא אש המנורה ומזבח הפנימי ומזבח החיצון אשר כל זה הוא נגד שלשת הנפשות האנושיית הצומחת והחיונית והמשכלת. כמבואר זה בדברי הכוזרי באורך והסכימו על ידו כל החכמים האמיתים הבאים בסוד ה'. בענין ציור חלקי המשכן והמקדש וזהו הנרצה להם לחז"ל במדרש שמות ל"ד] וז"ל ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. אמר הקב"ה לישראל אתם הצאן ואנכי הרועה עשו דירה לרועה שיבוא וירעה אתכם אתם הצאן דכתיב [יחזקאל ל"ד] ואתן צאני צאן מרעיתי ואנכי הרועה דכתיב [תהלים פ'] רועה ישראל ה' האזינה. אתם הכרם. דכתיב כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואנכי השומר דכתיב תהלים קל"ט] הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל עשו לי סוכה שאשמור אתכם. אתם הבנים דכתיב [דברים י"ד] בנים אתם לה' אלוקיכם ואנכי האב דכתיב [ירמי' ל"א] כי הייתי לישראל לאב נאה להם לבנים להיות אצל אביהם ונאה לו לאב להיות אצל בניו דכתיב [משלי י"ז] עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם עשו לי בית שאדור ביניכם הדא הוא דכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם הכוונה להם בכל אלה לרמוז שלשת חלקי המשכן אשר המה נגד שלשה חלקי הנפשות ולזאת לעומת החיונית אמר אתם הצאן כו' ולעומת הצומחת אמר אתם הכרם כו' ולעומת המשכלת אמר אתם הבנים כו'. יען כי לבעבור השגת הנפש המשכלת אשר היא חלק אלוה ממעל אנחנו נקראים בנים למקום לבעבור כי מגדר הבן להיות מתדמה באיכותו ומהותו לאיכו' ומהות האב ולא יתחלפו רק כי זה הוא עילה וזהו הוא עלול כי האב הוא סיבת הבן ועילתו והבן הוא עלול ומסובב ממנו ולזאת מפאת הנפש המשכלת אשר הוא עצם אלהיי נתכנה בתואר בנים ובזולתה היא נמנע כי מפאת חומרינו נתרחקנו מעל ה' מבלי שום צד התדמות באיכות ומהות ח"ו ואיככה נתואר בתואר בנים ויען כי המשכן הי' כלול בו כל חלקי הדצח"מ אשר בכללם הוא בנין שלם ראוי לחול עליו שפע אלהיי. ולזה נאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ולעומת זה גם האדם בהיותו כלול מכל אלה כאמור הנה גם הוא מוכן ומעותד לחול עליו השפע האלהיי כאשר התבוננו המפרשים בדברי הכתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר רק בתוכם כי אמנם הוא כי מקור השראות השכינה וחול השפע האלהיי הוא בקירות לב האיש הישראלי אשר הוא מעון השכינה האמיתי. ולעומת זה גם התורה האלהית אשר ניתנה להיישיר את האדם אל השלימות האמיתי ולהנחילו הטוב הצפון. הנה גם היא נחלקת בכללה לשלשת אלה הגדרים והן המה תורה. ועבודה. וגמילות חסדים. ועליהן שנה שמעון הצדיק משנתו על שלשה דברים העולם עומד על התורה. ועל העבודה. ועל גמילות חסדים הכוונה כי כבר קדמו אמרינו. היות האדם הלזה עמידת וסיבת כל הנבראים כולם כי כולם לא נבראו רק למענו וכולם כאחד מקבלים די שפעתם מאת צבא השמים העליונים באמצעיותו ולזאת חוייבו כולם להיות סרים למשמעתו ולקבל עליהם שבט עולו ועוז ממשלתו כאשר הקדמנו בפתח אמרינו מענין ממשלת האדם כי רב הוא כי ידו בכל משלה. בכל סוגי הדצ"ח אולם יהי' זה כאשר ימשול בתחלה וראשונה על חלקי הדצ"ח הנטועים בקרבו ומתמזגים בהרכבתו יען כי מטבעם ותכונתם בהיותם חומריים נובעים ונגרים מחומריית יושבי עמק עכור הלזה להיות נכספים בטבעם אל דברים חומריים ותאוות בשריים בהיות זה שרשם ומקורם כי כל אחד ואחד שאוף ישאף אל מקורו להתאחד בשרשו אשר הוטבע עלי' וקרבת ה' ועבודתו לא יחפצו בהיות זה למעלה מטבעם כי יסוד העפר המתמזג באדם בהיות טבעו להיות נח ושוקט בתחתיות ארץ. עצלה תפיל תרדמה על האדם הלזה למנוע אותו מלעשות את כל אשר צוה ה' לעשות וכמשא כבד יכביד על האדם. ועל כל פרטי אבריו יצוריו עורקיו וגידיו. לבלתי עשות את מצות ה' ולא יחפוץ רק בתנומה ומנוחה ודומיהן. ואת מצותיו הפר. וסוג הצומח הנטוע בו יוליד בקרבו תכונות רעות להתרומם ולהתגדל על כל זולתו מעלה מעלה וככה לעומת זה בכל היסודות וכל הסוגים כולם כאחד יתנו כתף סוררת לסור מאחרי ה' זה בכה וזה בכה כל אחד ואחד לפי ערכו ותכונתו וימאנו ללכת בדרכי ה' ולזאת נתנה הנפש המשכלת אל האדם הלזה. להתגבר בכח שכלו עליהם להטות שכמם שכם אחד אל ה' וזה הוא אמנם עפ"י דרכי התורה והמצות כמאמר חז"ל בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין. והאמת כי בזולת עסק התורה ומעשי המצות אי אפשר להכניע את יצר לב האדם אשר הוא רע מנעוריו ורק עפ"י עסק התורה ומעשי המצוות נוכל להתגבר על אותו מלך זקן וכסיל אשר פרש רשת לרגלינו ופחים טמן לנו ולכך שלמה המע"ה הזהיר תמיד בדבריו תחילה על עסק התורה ואח"ז על מעשי המצוות כנאמר בני תורתי אל תשכח ומצוותי יצור לבך בני אם תקח אמרי ומצותי תצפון אתך להיות כי בהן נוכל להתגבר על אויבנו ולזאת נחלקה התורה לשלשת אלה הגדרים תורה ועבודה וג"ח כי העבודה והוא כינוי לכללת מעשי המצוות כולנה כי כולם המה עבודה לה' וכלליית מעשי המצוות המה נתלים ונשאים על נושאים חומריים מחלקי הדומם והצומח כענין שופר סוכה לולב ציצית ותפילין. ומצות התלויים בארץ ובזרעים וצמחים ואלנות כי רבים המה מלפורטם אשר כולם נאחזים בחלקי הדומם או הצומח. ולזאת בקיום המצות ההם יוכל להתגבר על חלקי הדומם והצומח הנטועים בקרבו ומתנוצצים בהרכבתו להטותם לעבודת ה' אף כי הוא נגד טבעם. והגיון התוריי אשר הוא ענין רוחניי בלתי נאחז בנושא חומריי בה יוכל להתגבר על חלקי הנפש החיונית והמדברת כי גם הנפש המדברת האנושיית מטבעה לנטות אל הרע בקלקול הדעות הנפסדות ואמונות כוזבות בענין האמונה האלהיית והיראה והאהבה וכל פרטי המצות התלוים בעיון השכל לבדו כאשר עינינו הרואות כי כל העמים הקדמונים זולתינו. רחקו מעל ה' בבנות להם יסודות רעועות בנויות עפ"י דרכי שכלם המשולח ולעומת הנפש המשכלת אשר היא נשמת האיש הישראלי אשר היא עוד למעלה מהנפש המדברת רב המרחק וההבדל ביניהם כהבדל הסוגים זה מזה [כמבואר בדרוש הלומד מחבירו] אשר היא חלק אלוה ממעל עד כי מצידה נמשך ענין ההתקשרות וההתאחדות מהעם הקדוש הישראלי זה בזה יען כי היא היא עצמת האחדות ההחלטיי בהיותה עצם אלהיי. ואחדיית כאחדותו ית' כי לא נוכל להפריד בין נשמת ראובן ובין נשמת שמעון כאשר לא יתכן הפירוד וההתחלקות בעצמותו יתעלה [כמבואר בדרוש לפ' פנחס ובדרוש לז' של פסח] לזאת נצטרך לעומתה אל ענין ג"ח לגמול חסד איש לרעהו כאלו הוא עצם מעצמיו. למען יתאחדו בני ישראל אלה את אלה ומצורף לזה כי נצטרך לתקון המדות המוסרייות לפלס במאזנים איזו הדרך ללכת בה ואיזו הדרך הרעה לנסות הימנה. כי בעניני המדות האנושיית. והן המחלה והכעס הרוגז והרצון. השמחה והעצב. הקימוץ והפיזור. צריך עיון רב. והשתדלות יתירה. האיך להשתמש בהם לפי הנאות לעבודת ה'. ובנקל תפול ההטעה בו. והנשמה האלהיית לרוב עליונותה ורוחניותה תצטרך לאלה לבל תתגאל בגיעולי המדות האלו בהשתמש בהם בלתי סדר נכון כי בגדי שש אטון מצרים במעט קט יוכתמו וכאשר ישתלם האדם בשלשת אלה בתורה ובעבודה וג"ח אז ימשול על כל חלקי