בית דוד (דרשות) קלט

אלון בכות

מספד תמרורים אשר נשאתי וקננתי על פטירת אדמו"ר הרב הגאון האמתי נר ישראל מופת הדור רשכבה"ג כקש"ת מוהר"ר חיים זצללה"ה מוולאזין

בגמרא (מועד קטן כ"ח ב') אמר ליה רב אשי לבר קיפוק ההוא יומא מאי אמרת. א"ל אמינא אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובו קיר. לויתן הועלה בחכה מה יעשו דגי רקק. בנחל שוטף נפלה חכה. מה יעשו מי גבים א"ל בר אבין חס ושלום דחכה ושלהבת בצדיקי אמינא. ומאי אמרת אמינא בכו לאבלים ולא לאבידא שהיא למנוחה ואנו לאנחה חלש דעתו עלייהו ואתהפוך כרעייהו. ההוא יומא לא אתו לאספודיה. והיינו דאמר ר' אשי לא בר קיפוק חליץ ולא בר אבין חליץ

הצעה

אם האדם הלזה על פני תבל ארצה. הוא הוא עילת וסיבת כל הנבראים כולהם. ותכליתן. עד כי בהנשאו ובהעלותו מעלה מעלה. ינשאו ויעלו גם המה לעומתו. וברדתו ירידו ויושפלו בשפלותו. יתחייב מזה כי כל היצורים וכל הנבראים כולהם יתרשמו ויצטיירו במזג הרכבתו ובתכונת בנין יצירות גופו וגווייתו כמשפט שני טורי הכנור הנערכים על ערך אחד. עד כי יתעורר האחד לקראת האחד. והי' לאחדים

הקודם הוא מבואר. כי הן האדם לבדו. הוא הסיבה התכליתיית לכל יצורי די תבל ומלואה אשר על כן נוצר אחרונה לכולם. כמשפט כל הדברים התכליתיים. אשר המה סוף מעשה במחשבה תחלה. ולזאת חוייבו כל היצורים כולהם להכנע מפניו בטבעם כהכנע העבד מפני אדוניו יען כי הוא סיבת קיומם ומציאותם על פני תבל ארצה. וכולמו לא נבראו רק למענו ולצרכו. כאשר עינינו הרואות. כי האדם הלזה ידו בכל משלה. כל אשר חפץ עשה. בכל מה שברא הקב"ה בעולמו

ינופף ידו לחפור בארץ ולשדד תלמי'. להוציא יבולה להיות לאכלה ישדד עמקים יעקור הרים ברצותו משפיל וברצותו מרים יסע אבנים מן ההר אבנים יקרות כמדת גזית יפסלם ויסתתם לבנות לו בית שן והיכלי עונג. אף ירים ידו לקחת מכל אבני חפץ נחמדי התואר זכי התמונה להתעטר בהנה ולשבצם במשבצות זהב וכסף. להיות עטרת תפארת על ראשו וענקים לגרגרותיו גם מכל מיני המחצבים והמתכות יאסוף חיל בחפניו ימרקם וילטשם ויתיכם לעשות מהם כלים מכלים שונים לעשות בכסף ובזהב ובנחושת כפי העולה על רוחו באין מכלים ומעכב על ידו

גם על סוגי הצומח בכללו ידו הדה לכרות ארזים מהלבנון ברוש תדהר ותאשור יחדיו לבנות לו בתי עליות מרווחים ישלח ידו לקחת ממבחר פרי הארץ ומחלביהן ומפרי כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל והי' למאכל שולחנו חיים ומבושלים אף יעש מהם מאכלים מרובים מורבכים מטוגנים כצפיחת בדבש רוקח מרקחת מעשה רוקח כאוות נפשו וכרצונו ואין אומר דבר

אף יתמרמר על סוגי הבעה"ח כולהם לאסור בהן מרכבתו ולעבוד בהן עבודתו בבית ובשדה אף ימיתם וישחטם כי תאוה נפשו לאכול בשר וינתחם לנתחים ויבשל אן בדוד ובקלחת אף יצלה מבשר' על גבי גחלים ויעש מטעמים כאשר