בית דוד (דרשות) קלז

**(הענין ר' אבא אמר בשמו גאלן ששמו של הקבה' השבעים ושתים אותיות ע"כ. ובויקרא רבה [פ' כ"ג] גרסי' כשושנה הין החוחים ר"א פתר קרא בגאולת מצרים מה שישנה זו כשהיא נתונה בין החוחים היא קשה על בעלי' ללוקטה כך הי' גאולתן של ישראל קשה לפני הקב"ה הה"ד או הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי אלו ואלו ערלים ומגדלי בלורית כו' א"כ לא הי' מידת הדין נותן שיגאלו ממצרים לעולם ומסיק עלה הא דר' יודן ודר' אבין שבשמו גאלן ששמו של הקב"ה ע"ב אותיות ע"כ אשר הכוונה בכל אלם מבוארת שלא היו ראויין לצאת משם מצד הדין ואברהם אבינו לא הובטח רק שיגאלם מצד הדין ולכך אמר לו בלשון דן אנכי המורה על הדין והיינו אם יעשו תשובה ואז יהיו ראויין לגאולה מצד הדין ולכך נראה לפע"ד להבי' קצת במדרש דבראשית רבה דהך דושאם יעשו תשובה קאי אדלעיל מיני' על הבטחת אברהם וה"ק בשתי אותיות הללו הבטיח הקב' הלאאע"ה שהוא גואל את בניו ושאם יעשו תשובה וגאלן בע"ב אותיות וחסר תיבת וא"ו במילתו גאלן ונוסף בין גימ"ל לאל"ף ומחמת זה נראה שהוא מקושר למאמר ושאם יעשו תשובה ובאמת אינו כן שאם יעשו תשובה לא היו צריכין לשם ע"ב שהוא מורה על החסד רק שהיו נגאלים מצד הדין באותיות ד"ן כמו שהובטח אאע"ה אפס כשלא היו ראויים לגואלן מצד הדין הוכרח הקב"ה לגואלן בשם ע"ב שהוא מידת החסד כמבואר בספרי חכמי האמת ולכך קמבואר לנו המדרש שפעל עמנו הקב"ה יותר ממה שהבטיחו לאאע"ה וזהו אומרו וגאלן בשם ע"ב ובזה יהי' מדרשם ז"ל דבראשית רבה ודויקרא רבה עולים בקנה אחד וזה ברור ודלא כהמפרשים שנדחקו בזה ועכ"פ נתבאר לנו שגם עיקר יציאתן ממצרים היה מצד החסד. וביותר לפי מה שדרשו חז"ל ויוציא ישראל מתוכ' כעובר הנשמט מרחם אמו אשר כוונתם בזה מבוארת שדרשו כן מלשון ויוצא מתוכה דנראה מזה שהיו שקועים ומובלעים בזוהמת מצרים בתוכייתם כעובר המובלע ברחם אמן אשר בלי ספק קנה הוויית וטבע אטו ולכך הי' יציאתם משם קשה ולא הי' הדין נותן שיגאלו ורק מפאת החסד נגאלו ולכך נקבע להלל ע"ז במזמור הלזה ג"כ כאמור וגם קריעת ים סוף והעברת ישראל בתוכו וטביעת פרעה וחילו הי' ג"כ עפ"י שם זה של ע"ב היוצא מפסוקי ויסע ויבוא ויט כידוע ולכך קבעו הודאתם ג"כ במזמור הלזה ובאלה כמעט כל דברי המזמור מבוארים תן לחכם ויחכם עוד:)** זה לא נפל במקרה אולם יהי' הסדר נכון ונפלא לפי דברינו

אמנם באו במדרש על סדר הכוסות ולא באו על סדר הנאמר בכתוב יען כי בגאולה ראשונה היתה הגאולה ע"ש העתיד כאשר הקדמנו אשר היא מתוארת בתואר ויהי ולזאת נאמר ולקחתי באחרונה אולם הגאולה העתידה יען כי תהיה מהקודם אל המאוחר אשר לזאת היא מתוארת בתואר והי' לבעבור כי ראשונה יקדם זכות מעשיהם וטהרת מעלליהם עד כי ממנה יומשך הגאולה ולזאת קדם במדרש דברי הכתוב והי' ביום ההוא יצאו מים חיים אשר הוא נגד ולקחתי והוא מבואר. והנה בטרם נבוא אל ביאור המאמר הנצב פתח השער נעורר עוד הערה אחת מענין קדושת השבת ובטרם כל נביא הלום מאמר אחד ממאמרי חז"ל המדברים מעניני מעלת יקרת השבת קודש. והוא מבואר: רבי שאלי' לר' ישמעאל ב"ר יוסי א"ל שמעת מאביך מהו ויכל אלקים ביום השביעי אתמהא אלא כזה שהוא מקיש בקורנס על הסדן הגביהה מבעוד יום והורידה משתחשך אמר רשב"י בשר ודם שאינו יודע עיתיו ורגעיו הוא מוסיף מחול על הקודש אבל הקב"ה נכנס בו כחוט השערה כו'

הערה

הלא בהיות כי מגדר כל פועל מלאכותיי וכל אומן מעשיי אשר יפעל דבר מה לאיזה תכלית מה כי שלש אלה יעשה לו והוא החומר והפעולה והצורה והתכלית כי איש איש אשר יעלה על רעיונו לבנות רחיים של מים הנה מההכרח ראשונה להכין לו החומריים העצמיים. הלבנה והעצים והאבנים אשר בהן יוסד שתות יסודי הבנין בכללו ואח"ז יצטרך אל פועל חכם יסדר לו צורת הבנין למחלקותיו פרטיו ואופניו ויתידותיו וסיבובי גלגליו ואחר כל אלה אם לא ימשוך מרוצת המים הנגרים המסבבים בשטף מרוצתם את המון האופני' וגלגליה' הנה כל פעולתו הוא להבל ולריק ואין בהם מועיל כי הוא המעשה התכליתיי בבנין הזה. וככה לעומת זה גם ביצירת העולם בכללו הנה נמצאו בו כל אלה כי ראשונה נאמר בראשית בר אלקים את השמים ואת הארץ ואמרו חז"ל את השמים לרבות תולדותיהם ואת הארץ לרבות תילדותי' כי כולם נבראו ביום ראשון. אמנם הי' בהעלם ודקות נפלא והוא החומר היולי המכונה בדברי הפילוסופים אשר עניני הוא העלם הדברים בכח החומר הטבעיי. המעותד לקבלת הצורה וגמר שלימותם בלבישת הצורה הנאותה לכל או"א לפי ערכי החומר והכנתו נשלם כל אחד ואחד ביומו המיוחד לו אמנם משם והלאה נמשך הענין ההתנהגות והוא התהוות הדברים יש מיש והוא ההולדה כאו"א בדומה לו למען יפרוץ על פני תבל ארצה יפרו וירבו ברבוי עצום זה מזה ומלאו פני תבל עמים והדבר מבואר כי כן כאשר מעשה המלאכותיי הגם כי המלאכות הקודמות מהזמנת החומריי' ועשיית הפעולה כמשא כבד יכבדו על האיש הפועל' כי יצטרך להשתדל ולהטריח א"ע בגופו ובממונו לפזר הון עצום על קניית החומריים ועל מלאכת הפועלים לא כן מלאכת ההמשכה כי לא תצטרך לכל אלה ובנקל ממשיך זרם שטף מרוצת המים בהסיר לוחות הארז או עצי שטים עומדים בארץ מול אשד הנחלים המעכבים ומונעים את מרוצת המים לבל יגרו וימשכו אל מקום המלאכה כל עוד היותם פועלים בה ולא נגמרה עודנה למען יוכלו לפעול כרצונם ולא יעצרם זרם שטף מים כבירים וזה בקל יוכל עשות עכ"ז היא עיקר הפעולה הנכבדת במעשי הבנין ההוא יען כי מבלעדי זה הנה לריק והבל יהי' כל יגיע ולא פעל מאומה ככה לעומת זה גם בבריאת תבל ומלואה אשר ברא ד' האף אומנם כי הפעולה הראשיית הנעשית ביום ראשון הייתה יותר נפלאה בעצמותה בהיותה מאין הגמור ומאפס המוחלט אשר לא יתואר זה רק בכח אלקיי נפלא למאד וגם יתר הפעולות הנעשים בששת ימי בראשית כולם הגם כי לא גדלה פליאת מעשיהם בערך הפעולה הראשיית בהיותם עכ"פ מיש מה עכ"ז נפלאים המה למאד בערך ההתנהגות הטבעיי המתנהג כהיום הזה יען כי היו עודנה בהעלם נפלא ומבלי שום הלבשה צוריית עד כי לא נוכל לתארם בשום תואר ולזה תאר אותו הכתוב בתוהו ובהו ודרשת חז"ל כאדם שתוהא על רקיון ובוהו שבהם והכוונה כי הי' מופשטי הצורה כ"כ עד כי ילאה השכל האנושיי מלהשיג מהות זה ולתארם תואר מה יען כי התוארי' והשמות הוא מפאת ההלבשה הצוריית והאל ב"ה הלבישם כל אחד ואחד בצורה הנאותה לו לפי ערכו אשר הוא ג"כ ענין נפלא הגם כי לא נפלא כראשונה אמנם ענין מרון ההתנהגות הטבעיית והוא התהוות היש מיש גמור בלי ספק כי קטנה מדריגות ערך פליאת מעשיהו מבלי פעולות הקודמות לה עכ"ז היא עיקר הפעולה התכליתית ביצירת העולם כדמיון המשכת המים במלאכת הרחיים

אמנם הי' ראשית פעולת התנהגות המרוץ הטבעיי הלזה והתחלתו ביום השבת כי עד כה פעל ד' פעולת יש מאין ופעולת הלבשת הצורות מהחומר ההיוליי עד כי נגמר זה בששת ימי המעשה וביום השבת התחיל ענין ההמשכה הזאת והוא ההתנהגות הטבעיית והתהוות היש מיש וזהו כוונת חז"ל במדרש באמרם הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי הגו סיגים מכסף משל לאמבטי שהיתה מלאה מים והי' בה שני דיוסקוסי' נאים כל זמן שהיתה מליאה מים לא היתה מלאכת דיוסקוסי' נראית כיון שפסקה גירר המים שבתוכה נראית מלאכת דיוסקוסים כך כ"ז שהי' תוהו ובוהו לא נראו מלאכת שמים וארץ וכיון שנעקר תוהו ובוהו מעולם נראית מלאכת שמים וארץ ויצא לצורף כלי שנעשו כלים הה"ד ויכלו השמים והארץ וכל צבאם והכונה להם בזה כי ענין מלאכת שמים וארץ נעשו באמת ביום ראשון רק כי היו בהעלם נפלא בהיולי עד היותם בתואר תוהו ובוהו וכל ששת ימי המעשה אשר עסק ד' בהלבשת הצורות הנה בזה נראו לכל מלאכת שמים וארץ כי כל עוד היותם בהעלם לא נראו ולא נגלו