בית דוד (דרשות) קיט

למחות זרעו של עמלק מכל וכל אז הי' הבית הנבנה בית עולמים ולא הי' נחרב לעולם. אולם לעתיד אי"ה אנו מצפים שימחה זרעו של עמלק מכל וכל לבלתי השאיר לו שום שאר ושארית זה יהי' ע"י משיח ב"י הבא מזרעה של רחל ואז יהי' הבהמ"ק אשר יב"ב בנין עולמים

ועכ"פ הנה עינינו הרואות כי תכלית גדולת מרדכי הי' לצורך גדול ועקריי לתוקפו של נס כי בזולתו לא הי' יתכן היות מחיית זרעי של עמלק ובנין בית הבחירה והודיענו הכתוב כי ראשית גדילתו להיותו בתואר מלך לא היתה ע"י בקשת אסתר ובכוונה מכוונת מאתה וגם המלך לא כיון לזה רק כי עשה זה ע"ד הצחוק וההיתול ומאליו נמשך הדבר ע"י מה שלא גילתה אסתר למלך שאלתה ובקשתה במשתה הראשין כי מזה נמשך כל אלה הנה נתבאר כי תחילת צרתם וראשית ישועתם הי' הכל נמשך מאליו שלא בכוונה מכוונת מעושיהן וזה לאות כי הכל הי' בהשגחה נפלאה רק שהי' מעוטף בשמלת הטבע כי מבלעדי השגחתו לא הי' נמשך דבר כזה מאליו והיא מבואר. וזהו עצמו כוונת חז"ל שם רב מתנא אמר מהכא כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כו' רב אשי אמר מהכא או הניסה אלקים כו' ודבריהם אלו המה משוללי הבנה מה היתה כוונת השלימים אילו בפתיחתם למגילה זאת מהנך קראי ומה חידשו בזה ומה מצאו במקראות האלה ענין הרמז אשר ממנו שפטו כי על נס פורים ידברו ומה היו המקראות חסרים אם היו מתפרשים כפשוטם על נס יציאת מצרים או זולתו מהניסים. אמנם יובנו דבריהם במה שהקדמנו היות כי תרווייהו המה ראו בכתובים האלו המיוחסים תואר הפעולה לשם אלקים אשר הוראתו הוא על הפעולות הטבעיית. ועכ"ז הי' ענינם מפורסם גם בין העמים כאשר נאמר ראשית לו במקרא כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון כו' וע"ז אמר הך קרא כי מי גוי גדול כו' אשר יורה כי כל העמים כולם יבינו בזה אל פעולת ד' וידעו כי יד ד' עשתה זאת ומאתו היתה נסובה וזה לא הי' בזולתו מהניסים כ"א בנס פורים כי כל הניסים אשר נתפרסם ענינם ויצא טבעם בכל הארץ הוא לבעבור היותן ממעל לסדרי הטבע כקרי"ס ועשר מכות ועמידת השמש למשה ויהושע ודומיהן אמנם הניסים הנסתרים המעוטפים בשמלת הטבע הנה כל העמים לא יבינו בזה אל פעולת ד' זולתו בנס פורים אף אם היותו גם הוא מכלל הניסים הנסתרים ככל המון הניסים אשר עשה עמנו הקב"ה יום יום ע"ד מה שדרשו חז"ל על אותו מקרא כתוב לעושה נפלאות גדולות לבדו כו' ועכ"ז נודע ונתפרסם טבעו בכל הגוים ע"י פרטי הפעולות המצטרפים לזה. והתהפכות הדברים מקצה אל הקצה עד כי אי אפשר להכחיש בשום פנים היותו בא בהשגחת ד' ולזה ייחסו השלמים האלו המקראות האלו על נס פורים. אמנם ההבדל ביניהם מאי דמר יליף מהך קרא גם זה מבואר היות כי כבר קדמו אמרינו כי גזירתו של המן הי' בשתי אלה אם מפאת חומרם ואם מפאת צורתם באבדן נפשותם ומכולם הצילנו ד' ולזה אחז רב מתנא הך קרא כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כד' אלקינו בכל קראנו אליו. והכוונה על הצלת הגופות אשר הושיענו אלקים בקראינו אליו כי עיקר זעקת ההמון לא היתה רק על הצלת הגופות ורב אשי אחז הך קרא דאי הניסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי והכוונה על הצלת הנפשות כאשר יורה ע"ז משמעות הכתוב באמרו לקחת לו גוי מקרב גוי נמשך למה שדרשו חז"ל ע"י שהיו הללי עע"ז והללו עע"ז והוא נכון בכוונתם. אמנם כל השנות הדבר בנם זה יותר מזולתו מכל הניסים על היותו מתנהג ומעוטף עפ"י אמצעיים טבעיים. עד כי יתייחס פעולתו לתואר שם אלקים כאמור. הנה עצמת הסיבה בזה היתה לבעבור כי כל עיקר התגברותם של מרדכי ואסתר על המן היתה מפאת כשרון מעשיהם זה בכה וזאת בכה להיות כי ענין ההצטרכות אשר הי' אז בעת ההיא לשני גואלים והן המה מרדכי ואסתר. הוא יען כי כבר קדמו אמרינו כי חטאם הי' בעת ההיא בשתי אלה מפאת חומרם ומפאת צורתם ולזאת התגבר עליהם המן ג"כ בשתי אלה ברצותו להשמיד גופם מתחת ופרי נשמתם ממעל מה בכה ומה בכה כאמור ולזאת הוצרכו לשני גואלים כי מרדכי היהודי במה שמסר נפשו על קידוש השם לבלתי השתחות להמן תיקן חטא ע"ז והכניע בזה כח יצרא דע"ז הנמשך מפאת צורתם וכמאמרם ז"ל שם קרא לי' ימיני וקרא לי' יהודי לעולם מבנימין קאתי ואמאי קרי לי' יהודי שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי דכתיב איתון גוברין יהודאין. ואסתר המלכה תקנה חטאם הנמשך מפאת חומרייתם והכניעה כח יצרא דעבירה מה שנהנו מסעודתו של אותו רשע וגם כי נכשלו בזנות בעת ההיא כמאמר חז"ל שהעמיד להם זונות מבחוץ ולזה צותה על דברי הצומות וזעקתם באמרה וצומו עלי כו' גם אני ונערותי אצום כן וגם במשתאות אשר עשתה למלך ולהמן כוונה להפחיד לבות בני ישראל ולהבהילם באמרם כי גם אסתר ידה עמהם למען יצטערו במשתה שלה תמור העונג אשר התענגו במשתה אחשורוש וע"ד מה שאמרו חז"ל [במגלה] ר' נחמי' אמר כדי שלא יאמרו ישראל אחות יש לנו בבית המלך ויסיחו דעתו מן הרחמים ע"כ ובלי ספק כי גדל צערם בעת ההיא בראותם כי גם אסתר בקושרים עם המלך והמן ומצורף לזה במה שהייתה אנוסה בבעילתה למלך כל הימים כמאמרם ז"ל על אותו מקרא כתוב וכאשר אבדתי אבדתי עד עכשיו באונס וכו' ובאמת הוא דבר נפלא בהיותה נשואה למלך ועם כל עוצם האהבה והחיבה שהראה לה ועם כל זה עמדה בקדושתה וטהרתה להיות נחשב הכל אצלה לאונס ותיקנה בזה חטא הזנות אשר נצטרף להם במשתה אחשורש. הנה כי תיקנו שניהם את חטא בני ישראל ופשעיהם בעת ההיא ע"ד תשובה המשקל באופן נכון ונעלה

**(הגה"ה וכמו כן בגאולת מצרים היו שני גואלים משה ואהרן. וגם לעתיד אי"ה יהי' אליהו ומלך המשיח. ובילקוט סוף מלכים בשם השו"ט ופרקי ר"א. אמרו ישראל בגאולה ראשונה כתוב שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו. שלח לנו אף שנים כנגדן. שלח אורך ואמיתך אמר הקב"ה הכני שולח שנא' הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא הרי אחד. והשני הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי. וכוונתם בזה מבוארת להיות כי בגאולת מצרים הי' מהצורך לשני גואלים, כי אהרן הי' לתיקון סלק המידות הנוגעים לחלק חומרייתם כאשר הוא ידוע מפעולתו שהי' אוהב שלום ורודף שלום אשר זהו תיקון המידות האנושיית הנוגעים. לחלק חומרייתם ומרע"ה הוא הי' המלמד תורה לעמו ישראל אשר זהו תיקון חלק צורתם רוחם ונשמתם וכמו כן לעתיד אי"ה יהי' מפעולת אליהו הנביא לעשות שלום בעולם ככתוב והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. והמלך המשיח שיבוא במהרה בימינו יאיר עינינו בתורתו הקדושה ולזה אמרו שלח אורך ואמיתך כי אמרם אורך הכוונה הוא על מלך המשיח אשר יאיר עינינו בתורתו. ואמיתך הוא על אליהו הנביא אשר ישפוט שלום אמת בתוכינו כי הפירוד. וההתחלקות שנתהווה בינינו הוא מהעדר האמת כי השקר הוא סיבת

)** אמנם מהמבואר כי תיקונם זה הי' רק מפאת כשרון מעשיהם זה מפאת צורתם וזאת מפאת חומריותם. אמנם לא הי' תיקונם בזה מפאת ההגיון בתורת ד' כי לו היתה תיקונם והתגברותם על האויב מפאת הגיונם בתורה בכל עוז ללמוד וללמד היו זוכים לנס נגלה המתייחס לשם הוי' כאשר הי' הענין בנס חזקיהו עם סנחריב כי לעוצם הגיונם בתורת ד' בעת ההיא. כאשר הפליגו בזה חז"ל לאמר שבדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו איש ואשה תינוק ותינוקות שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה. ובזה היו עצמת התגברותו על סנחריב כמאמרם ז"ל וחובל עול מפני שמן חובל עולו של סנחריב מפני שמנו של חזקי' שהי' מדליק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ולזאת זכו לנס נגלה ככתוב ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור מאה ושמונים אלף. אולם בדור של מרדכי מצאנו בהיפוך מזה כי אמרו חז"ל [קדושין נ"ט ב'] על אותו מקרא כתוב אחות לנו קטנה ושדים אין לה זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד ועיין בפרש"י שם שכתב שמרדכי ודניאל לא היו דורם עוסקים בתורה ולא זכו אלו הצדיקים ללמד ועיקר תקפתם והתגברותם הי' מפאת מעשה המצות ולזאת לא זכו לנס נגלה והי' כן יען כי כן כאשר מעשה המצות המה