בית דוד (דרשות) קיא

כאשר עוד נוסף ע"ז הי' פרעה בוטח בחכמת חכמיו כי עירומים היו בטייר לקסום קסם מעונן ומנחש ומכשף לזאת הוסיף לאמור בחזיון מפלתו אך אוילים שרי צוען חכמי יועצי פרעה עצה נבערה נואלו שרי צוען כו' מסך ד' בקרבה רוח עועים והתעו את מצרים כהתעות שיכור בקיאו. והכוונה מבוארת בכל אלה כי בהתרימם עליו הצר מפאת המזל המנגד אזי יאבדו ויבטלו כל פרטי סיבות העוזרות ומביאות אותו אל ההצלחה אשר בהמה גבר ועשה חיל עד כה וגם חכמת חכמיו תתבלע בהיות גם המה מושפעי' שפע תבונות מאת המזל ולזאת בהשפלת המזל יטפשו וינואלו להתעות את מצרים בעצתם הנבערה וכזאת נאמר גם בבני עמון [ירמי' מ"ט] מה תתהללו בעמקים זב עמקך ולאדום נאמר [ירמי' י"ט] כה אמר ד' האין עוד חכמה בתימן אבדה עלה מבנים נסרחה חכמתם. והכוונה היות כל עצמת ומשגב וכוחם של בני אדום היא עוצם שקרם ורוב ערמותם כי באלה גברו על כל הגוים כאשר נאמר עליהם במראות [דניאל י"א] והחזיק מלכות בחלקלקות ומרשיעי ברית יחניף בחלקלקות ונלוו אליהם רבים בחלקלקות וכאשר הוא ידוע ומפורסם ביוסיפון לעברים ולרומיים כי כל עצמת התגברותם עלינו בחורבן בית תפארתינו הכל הי' מפאת ערמותם וחלקלקות לשונם להתראיתו עצמם תחילה כאוהבים ומזה מצאה ידם אח"כ למשול עלינו וגם חז"ל אמרו ל"ו שנין קמו בהמנותייהו כו' והי' זה יען כי שרם הוא השטן הוא היצה"ר הוא מקור השקר והערמה כי כל עיקר כחו ופעולתו בפיתוי בני אדם הוא ע"י ערמה וחלקלקות ע"ד מה שאמר הכתוב כי החליק אליו בעיניו למצוא עונו לשנוא ויען כי הנחש הי' מרכבה לו בראשית הבריאה כמאמר חז"ל בא ס"מ ורכב על הנחש לזאת נאמר על הנחש שהי' ערום מכל חית השדה ולזאת זרעו של אדום בהיותם מרכבה לו כל עקרי התנהגותם ופרי הצלחתם הוא מפאת ערמותם ולזאת נאמר בחזיון מפלתם ע"י נו"נ כי יאבדו חכמתן זאת וע"ד צחות יש להמליץ דבר הכתוב אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם להיות כי מטיב ומשפט המתנהגים בערמה להמציא עצות חדשות לבקרים בכל עת הצורך כי אותן שכבר נודעו ענינן לא יועילו שוב שנית אחר שכבר נתפרסם ערמותן וידעו להזהר מהן ולזה אמר אבדה עצה מבנים על העצות החדשות המצטרכות לפי הזמן ונסרחה חכמתן על הישינות והכוונה שכבר נתיישן הדבר ונתפרסם שקרן ופחזותן עד כי לא יוצלח עוד למלאכה. ולזאת כינה אותם בשם סירחון כמשפט כל הדברים שנתיישנו שמקבלין הסירחון. והוא שש נכון דרך צחות

המורם מזה היות התגברות המלכים אלה על אלה המתגברים מפאת סדרי הטבע אינו רק בכח המנגד להם המשדד בכחו את כל פרטי כוחות וסיבות העוזרות להמנוצח. אמנם כ"ז הוא בהיות ההתגברות והניצוח רק לפי המחוייב מפאת המערכה וסדרי הטבע כי אז חוייב היות המשפט כן כאמור אילם בהיות התגברות המנצח עפ"י תוקף ההנהגה ההשגחיית ממעל לסדרי הטבע וכפי אשר ביארנו ענינה בדרוש [מי זה מלך הכבוד] וכאשר תוקף ההנהגה הלזאת הייתה מתנהגת בקרב העם הקדוש הישראלי כי אז. לא יהי' הצורך להתגבר בכח המנגד דווקא אפם כי באותן פרטי הכוחות והסיבות העוזרות להמנוצח גם אלה יתהפכו ויהיו בעוכריו עד כי מהן יהי' סיבת השפלותו והי' זה יען כי ד' ידו בכל משלה ולזאת לא יצטרך להכניע בהרמת המזל המנגד רק כי בסיבות הצלחותיו עצמן ילכד ואותן הכוחות והסיבות עצמן אשר עד כה היו במרומי קרן הצלחתו הן המה יהי' במורדי אור להשפיל כבוד גאונו ולהכניע רום שאונו עד עפר יגיענה וזהו דבר הכתוב נודע ד' משפט עשה בפועל כפיו נוקש רשע הגיון סלה ירצה כי מתי יתודע שהמשפט הנעשה הוא בא מהשגחת ד' ולא מפאת שום שר ומזל הוא כאשר בפועל כפיו נוקש רשע הרצון כאשר הוא נלכד בפרטי סיבת הצלחותיו ולא בכחות הנגדיים לו כי אז נודע כי יד ד' עשתה זאת כי המזל לא יוכל על ככה כפי המבואר ולכוונה זו עצמה אמר יתרו עתה ידעתי כי גדול ד' מכל אלהים כי בדבר אשר זדו עליהם. והיא להיות כי כבר קדמו אמרינו כי הכחות הפרטיים המדריכי' עוז למצרים המה מי היאור ולזה הטביע בו ילדי ישראל כאמור כל הבן הילוד היאורה השליכוהו ולזאת אם הי' התגברות משרע"ה עליו בכח איזה שר ומזל הי' מההכרח שיתגבר עליו בכח הנגדיי לו יהוא האש אשר היא המנגד וההפכו אל המים אולם כאשר גבר ידו עליו להטביעו יכל חילי בים סוף מאלה נודעה כי יד ה' עשתה זאת אשר הוא מושל כלליי בכל פרטי צבאי כחות המזלות למיניהם כי זולתו והיא בעל כח פרטי ככל אלקי העמים לא הי' יכול ע"ז בשום אופן וזהו אומרו עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים. הרצון שהוא מושל כלליי והאות ע"י כי בדבר אשר זדו. והוא מבואר. וירמי' הנביא בתפילתו אמר (ירמי' ל"ב) גדול העצה ירב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. ירצה להיות כי תואר עלילה היא כינוי אל הסיבות הארציים והפעולות התחתונות אשר על ידן יוגמרו סופי הפעולות עד תכליתן כאשר הוא מבואר בדברי אדונינו המלך דוד אשר דבר ברוח קדשו באמרו (תהלים ק"ג) יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו וכוונתי בזה מבוארת כי משה רע"ה לעוצם מעלת השגתו אשר לא זכה אליו שום אחד מהנביאים זולתו בהיות כי נגלו לו חדרי עליות העליונים וסתרי המרכבה ככתוב בכל ביתי נאמן הוא. הנה השיג את כל הפעולות הנפעלים לעם הקדוש הישראלי ממקום מוצאו וראה בעיון השגתו איככה המה נובעים ונגרים ממקור הסיבה ראשונה מעצמותו יתעלה המושל על כל ולא הי' צריך למופת אחר זולתו. וזהו כוונת הכתוב יודיע דרכיו למשה הרצון כי הודיעו סדרי ואופני ההנהגה ההשגחיית מקור נביעתה ודרך הליכתה וכי היא למעלה מסדרי הטבע בביטול ושידוד כל הכוחות הטבעיים אשר זה הוא אמיתות דרכיו של הקב"ה בלי ספק ובמדרש הובא בילקוט במקומו יודיע דרכיו למשה כמד"א הודיעני נא את דרכיך. אמר לו הקב"ה חייך שאני מודיעך שנאמר יודיע דרכיו למשה. והוא מבואר לפי הנחתינו כי עצמת בקשתו היתה ע"ז להשים הדברים במקורם. אולם בני ישראל אשר קצרה יד השגתם וכח שכלם להבין אל פעולות ה' ולהשיג מקור נביעתם. הנה יצטרכו להתבונן בפרטי הפעולות התחתונות והסיבות הארציית המכונים בשם עילה אשר בהמה נגמרו סופי הפעולות עד תכליתן ומאלה יתוודע להם כי מאת ה' היתה זאת בהיות אותן פרטי הסיבות המביאות אותן. אל ההצלחה וההתגברות על אויביהן הן המה עצמם אשר גבר בהן האויב ועשה חיל עד כה. ומאלה ישכילו לדעת כי זה לא יתכן באמצעיית פעולות הנפעלים ע"י מערכת צבא השמים. אשר המה בעלי כוחות חלקיים. איש כברכתו. זולתי הבורא ית' אשר ידו בכל משלה. כאמור וזהו אמרו לבני ישראל עלילותיו והוא אשר אמר ירמי' הנביא בתפילתו באמרו גדול העצה ורב העליליה כו' כי אמרו גדול העצה הוא כינוי על שפעת הדברים ממקורם ע"י אור התור הנקראת עצה ככתוב לי עצה ותושי'. ואמרו ורב העליליה הוא כינוי אל הסיבות התחתונות הגומרין פעולתן סוף מעשה במחשבה תחילה. אמנם אמרו ורב העליליה גם זה מבואר להיות כי ההנהגה הנפעלת באמצעיית מזרות השמים לא יתכנו היות רובי הפעולות יען כי כוחו של זה לא ככחו של זה וכל אחד ואחד מהם לא יוכל להתגבר רק בפרטי העילות והכוחות המתייחסים לו ומיוחדים להוראות מזלו ולזאת לא יתוארו בשום פנים בתואר רב העליליה יען כי המה נעדרו העילות המיוחדין לזולתן אשר בלי ספק כי רבים הם על העילית המיוחדים להם כערך ריבוי כוחות כל צבא השמים למיניהם עליהם אולם הנהגתו ית' המיוחדת הנפעלת מבלעדי אמצעיית שום כוכב ומזל הוא אשר יתואר בשם רב העליליה. יען כי כל יוכל להוציא פרי מחשבתו אל הפועל ע"י כל מיני כוחות ופעולות שבעולם אין נעדר ממנו דבר אשר לא יוכל לפעול על ידו מלהוציא פרי מחשבתו ואף באותן כוחות אשר שגבו עוז להיות במרומו קרן