בית דוד (דרשות) קז

לבל יהנו מאורו ועכ"ז ויאר את הלילה קצת למצרים כי אורי של עמוד האש הי' מכה דרך עמוד הענן באופן שהי' להם אור קצת והיתה הכונה בזה למען יוכלו המצרים ללכת מעט מעט בעצלתיים ולא במרוצה. כי אם הי' עמוד האש הולך לפני מחנה ישראל כמשפטו ועמוד הענן מאחריהם אז הי' חושך בהחלט באופן שלא יוכלו ללכת כלל מפני חשכת לילה ואם לא הי' עמוד הענן מאחריהם והיו נהנים מאורו של עמוד אש בלי מסך מבדיל אז הי רודפים בכל עוז כמשפטם ביום וזה לא היתה הכוונה רק שילכו לאט לאט לזאת עמדי שני העמודים לצד מחנה מצרים עד כי באמצעיותן הי' להם אור קצת להתהלך לאט באופן שלא קרב זה אל זה כל הלילה ירצה כי מחנה מצרים לא קרבו אל מחנה פרעה בחפצם להתאחד להיות לאחדים למען לא יבואו גם הם ל תוך הים כמחנה פרעה רק שיגיעו אל שפתו ויראו באבדון פרעה וחילו. ואמרו ויט משה את ידו כו' ויולך ד' את הים ברוח קדים הרצון כי הוליך את מי הים ע"י חיזק נשיבת הרוח להיותם שוטפים ועוברים על גדותיו כמשפטו בעת ישיב הרוח לשטוף כמה מילין במקומות הנמוכים מהלאה לשפתו. ואמרו וישב את הים לחרבה ואח"כ ויבקעו המים להיות כי בקיעתו הי' על אופן זה והוא שהגביה את קרקעית הים מעומק דכיו עד כי נעשה מישור שוה לשפתו וכן פירש בספר חכמת שלמה עיי"ש וזהו כוונת המשורר במזמור ד' מלך גאות לבש ועיין במפרשים שנדחקו בביאורו ויש מהם שפירשוהו כי על המלכיות ידבר ומצאו להם סמך מדרשת חז"ל שדרשו על ד' נהרות הנאמרים בבריאת עולם דרומז על מלכיות ואין הנידון דומה לראי' כלל כי שמה פשטי המקראות מתיישבים גם לפי פשוטן כי בלי ספק כי כן הי' במציאות והדרשה תדרוש [יען כי בזולת זה הוקשה להם לחז"ל. מה הוא הכוונה בהודעתם לכך דרשו כי נרמז בזה ענין הד' מלכיות]. אמנם בכאן כי אין לו מובן ע"פ פשוטי כלל בלי ספק כי רב מהדוחק לפרש על המלכיות כי לא מצינו דוגמתו בכתוב רק אם נאמר פירושו בצידו כענין שנאמר הנני מעלה את מי הנהר העצומים את מלך אשור ובזולת זה לא נמצא כן. ומדברי חז"ל למדנו דפירשוהו דעל קריעת ים סוף ידבר כי דרשו בכתוב כי נכון כסאך מאז שהכוונה משעה שאמרו ישראל שירה אז ישיר [ופרטי כוונת המאמר מבואר אצלי בדרוש לז' של פסח] ובלי ספק כי רוח ד' דיבר בם כי אחרי השקפת העיון נראה בעליל כי פרטי עניני דברי המזמור מורים היראה גמורה כי על קי"ס ידבר כי בשירת הים נאמר אשירה לד' כי גאה גאה. עזי וזמרת יה וגם פה אמר גאות לבש ד' עוז התאזר. וגם בסיף השירה. נאמר תביאמו ותטעימו מקדש ד' ד' ימלוך לעולם ועד ופה נאמר עדותיך נאמנו מאוד לביתך נאוה קודש ד' לאורך ימים. אשר מכל זה יראה כי המה דברים אחדים עם שירת הים וכן כתב הרב בספר אפיקי יהודה. ומעתה יתפרש כתוב נשאו נהרות עפ"י עומק פשוטו להיות כי בקרקעית הים נמצאו נהרות מושכים מים מתוקים כמו ביבשה ארץ וזהו מה שנאמר ביונה בתפילתו ותשליכני מצילה בלב ימים ונהר יסובבני ירצה כי הגיע לעומק מצולת ים מקום שהנהרות מושכים והוא מבואר וזהו עצמו כוונת כתוב נשאו נהרות כו' הרצון כי הנהרות אשר בקרקעית הים אשר לא נראו ולא נדעו בלי נשמעו קולם עד עתה. יען כי היו במצולות ותכס עליהם מי הים כעת בהנשא קרקע הים ינשאו גם המה לעומתם וקולם נשמע בחוצות וזהו אומרו נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים. ירצה כי עומק דכייתם נושא כעת מעלה ויראו החוצה וזהו עצמם המים המתוקים שאמרו במדרש שנמצא להם בעברם בתוך הים. כי הי' מנהרות האלו. המורם מזה כי קריעת ים סוף הי' ע"י האופן כי העלה הקב"ה את קרקעית הים ועשהו מישור שווה לשפתו

ומעתה נשוב אל הביאור להיות כי כאשר עלה למעלה קרקעית הים הנה המים אשר היו במקום ההוא בהכרח כי נדחי הלאה על שפתו ועם כל זה לא הלכו המים במישור נגד מקום הדרך הנעשה בים רק כי גם על שפתי נתבקעו הלאה והלאה עד כי נגד הדרך הסלולה שנעשה בים לא הלכו המים גם ביבשה ולזאת על הדרך שהלכו בה המחנות לא הי' מים גם על שפתו רק להלאה מעבר לדרך מזה ומזה הלכו המים ערך כמה מילין ביבשה אם מהולכת הרוח ואם מפאת הבקיעה וזהו אמרי ויולך ד' את הים כו' וישם את הים לחרבה ואח"כ ויבקעו המים כי הכוונה שגם על שפתו נתבקעו המים עד כי הלכו בדרך סלולה אין בה מים. והנה פרעה וחילו כאשר באו אל מקים המים הנגרים על שפתו לא שת לבי לזאת יען כי ידע כי כן הוא מדרך הים להיות עובר על גדותיו לשטוף מקומות הנמוכים דרך כמה מילין בעת ישיב הרוח לזאת כאשר ראה כי מקים הדרך חרב מאין מים חשב למשפט כי המקום ההוא היא גביה ורם באופן כי לא יעברו עליו המים השוטפים ולזאת נתחזק בכל עצמת כחו ויכלתו לרדוף אחריהם וכל כוונתו הי' ללחצם על שפת הים כי אז יפלו בידו באין מקים מפלט ומנוס. כמשפט הנלחמים גם היום לעשות כדברים האלה. כי הרודפים ישתדלו ללחץ הנרדפים על שפת מי נהר או ים בכדי שיפלו בידם באין מפלט ומנוס ובהגיע פרעה וחילו אל תוך הים עודני לא חדל מרדוף אחריהם יען כי לא הי' שום הבדל והפרש בין שפתו לתוכו לבעבור כי גם על שפתו היו נמשכים המים מעבר לדרך מזה ומזה ומקום הדרך היו ליבשת וכמו כן הי' בתוך הים כי גם קרקעיתו התנשא למעלה ראש בשוה ומישור לשפתו ולזאת היו נדמה להם כי עודם עומדים על שפתו ואל תוכו לא באו ולכך לא שב מכוונתו בהשתדלו ללחצם אל תוך הים ולא הרגיש כי בתוך הים הם עומדים אמנם לא באו בתוכו רק חיל פרעה ככתוב ויבואו אחריהם כל סוס פרעה כו' אולם חיל מצרים להיותם אחרונים לא הגיעו עדן אל תוכו. ולמען לא יבואו גם הם אל תוך הים לזה ויהי באשמורת הבוקר וישקף ד' אל מחנה מצרים ויהם את מחנה מצרים ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו בכבדות עד כי ויאמר מצרים אנוסה כו' והכל הי' לכוונה זאת בכדי שלא יבואו נם המה אל תוך הים כי לא חייב המשפט האלקיי להטביעם כאמור ואמרו ויאמר ד' אל משה נטה את ידך על המים על מצרים כו' ויט משה את ידו וישב הים כו' ומצרים נסים לקראתו וינער ד' את מצרי' בתוך הים היית' הכוונ' בזה לבעבור כי אף כי כלליות חיל מצרים לא היו אדוקים במינות ולא נתחייבו בטביעה כאשר הקדמנו עכ"ז לא ימלטו כי נמצאו גם בהם איזה יחידים אשר היו נמשכים לדעתו של פרעה ומצורף לזה כי השלישי' הממונים עליהם היו מחיל פרעה האדוקים במינות ונתחייבו באבדון וטביעה גם הם ולמען לא ינצלו בקרב חיל מצרים לזאת אמר ד' אל משה שינטה ידו בכדי שישובו המים הנגרים על שפת הים לתוך הים בחוזק רב ובמרוצה עד כי יהי' בכחם לשטוף מקצת מהבאים לקראתם כמשפט זרם מים כבירים השוטפים במרוצה כי ישטפו דרך מרוצתן תשושי כח אשר אינם יכולים להתחזק נגד שיבולת המים ולזאת הכוונה עצמה נתן ד' בלב מצרים להפך עורף ולנוס כי אם המים שטופים עליהן דרך הליכתן לא הי' נשאר גם בהם עד אחד. אמנם בהיות משתדלים לנוס והמים באו נוכח פניהם אז כלליית חיל מצרים ניצלו כי התחזקו נגד שיבולת המים עד כי נגודו וכן עברו ורק אותן המיוחדים שבהן והשלישים כולם סר צילם מעליהם ולא יכלו עמוד ולהתחזק נגד שיבולת המים ושוט שוטף כי יעביר מידי עברו לקח אותם והשליכם אל תוך הים וזהו אומרו וינער ד' את מצרים בתוך הים. הרצון כי וינער מתיך מצרים אותן אשר נתחייבו בטביעה והשליכם לתוך הים והשאר ניצולו ומעתה יתפרש שורש ניעור על משקל לשון עברי כענין חצני נערתי ככה ינער ד'. והוא מבואר וכאשר כלה לבאר ענין חיל מצרים את אשר נגזר עליהם ואת אשר נעשה בהן שב לבאר מה נעשה בחיל פרעה ולזה אמר וישובו המים ויכסו כו' לכל חיל פרעה לא נשאר בהם עד אחד והוא מבואר וזהו עצמן כוונת הדברים אשר אמרו בשירתן מרכבות פרעה וחילו ירה בים. ומבחר שלישיו טובעו בים סוף. הרצון כי מרכבות פרעה וחילו אשר באו