בית דוד (דרשות) קו

על לבי שלא ישיבו לו הרכוש בהיותו בדרך שאלה ואיך לא יהי' ניתין להישבון והי' סבור או שישובו הם עצמם מצרימה לא להיות לו לעבדים רק לגור שמה כבני חורין ובידיהן ישובו הרכוש או אם יסכימו לבלתי שוב לא פחות ישלחום ע"י שלוחים אי ע"י שלוחי פרעה שהלכו אתם ובין כך ובין כך לא הי' דעתי אל העם כי מה לו בהשבתם אחרי כי לא יעבוד בם עבודת עבד ועיקר כוונתו לא הי' רק על הרכוש ולכוונה זאת שלח אתם שלוחים להציל הרכוש עכ"פ אמנם עתה כאשר הוגד לו כי ברח העם וגם את הרכוש לא השיבו א' נהפך לבו בקרבו מהרכוש אל העם הכוונה גם לרדף אחריהם ולהשיגם ולהחזירם מצרימה לעבודתו כשנים קדמוניות וזהו אומרו ויהפך לבב פרעה אל העם והוא מבואר. באמרו אחרי כי שלחו בעוילתה ידיהם לגזול הרכוש. לא יתכן שישקיף ד' עליהם עוד לטובה. כי רע לא יגור במחיצתו. ואמרו ויקח שש מאות רכב בחור זהו מבואר כי הוא חיל פרעה המיוחד לו ועומדים בכל עת על משמרתם. ואמרו יכל רכב מצרים הכוונה על כלליית בני המדינה תושבי הארץ ואמרו ושלישים על כולו. הכוונה כי מחילו המיוחדים לו מינה שלישים על כל חיל מצרים. כי בלי ספק כי המה מלומדי מלחמה יותר מגרי ארץ. ואמרו ויחזק ד' את לב פרעה וירדוף אחרי בני ישראל. הכוונה כי פרעה וחילו המה השש מאות רכב בחור היו זריזים ביותר. יען כי המה מוכנים בכל שעה ומלובשים בתכסיסי כלי זיין ולזה יצאו ראשונה. ולא המתינו על חיל מצרים עד צאתם וחיל מצרים איחרו הרבה עד הכינו עצמם ללמד ידיהם לקרב ואצבעותיהם למלחמה. ואמרי וירדפו מצרים אחריהם הכוונה כי חיל מצרים רדפו אחרי חיל כרעה למען יתאחדו והיו לאחדים ולזה אמר וישיגו אותם חונים על הים כל סוס רכב פרעה כו'. הרצון כי חיל מצרים השיגו את חיל פרעה חונים על הים ע"פ החירות וא"כ כל סוס פרעה ורכב פרעה המה המושגים לא המשיגים. ולזה אמר ע"פ החירות ולא לפני פי החירות כי מחנה ישראל הן המה חנו לפני פי החירות שהכוונה ברחוק מקים משיך הלאה לצד הים רק שהי' נגד פיה"ח. וחיל מצרים השיגו את חיל פרעה עפיה"ח אשר ענינו הוא בסמוך ממש לפי החירות אשר הוא לפאת מצרים ואלו ואלו עדן לא השיגו את מחנה ישראל. ואמרו. ופרעה הקריב הכוונה כי פרעה וחילו הקריבו יותר לצד מחנה ישראל. וחיל מצרים. אולי עמדו להנפש קצת מכובד הדרך בהיותם רודפים בכל עוז ולזה כאשר השיגו את חיל פרעה שבתו מרדיפתם וינוחו ולא חששו למה שפרעה שם לדרך פעמי להתקרב לצד מהנה ישראל באמרם אחרי כי עלתה בידם להשיגו עתה כמו כן אחרי המנוחה קצת יחליפו כח וכנשרים יעופו עד כי ישיגוהו. ולזה התמהמהו פה. ואמרו וישאו בני ישראל עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם הכוונה להיות כי כבר הוגד להם כוונת השבתם לפני פי החירות בכדי לחזק לב פרעה שירדוף אחריהם והמה שמחו בתחבולה זאת כי חשבו למשפט שלא ירדפו מצרים אחריהם זולת חיל פרעה לבד יהיו הרודפים כי כלליית חיל מצרים לא ימלאו לבם לרדוף אחריהם בהיות כי גם עודם במצרים אמרו שלח את האנשים כו' כי יען כי לא היו אדוקים כ"כ במינות לזאת חרדו לדברי משה ולכך גם עתה לא ימלאו לבם לרדוף אחריהם שלזה הוטב בעיניהם הדבר הזה כי חשבו להתגבר עליהם במלחמה בהיותם על אחד אלף כי המה היו שש מאות אלף וגם כי חמושים יצאו ממצרים [ירצה חגורי מכלי קרב כמו שפירש"י] ולזאת בלי ספק הי' להם כי ישמידו אותם מעל פני האדמה ויתנקמו מהם כאוות נפשם ורצונם אמנם בראותם והנה מצרים נוסע אחריהם ירצה כי גם כל חיל מצרים נוסע אחרי חיל פרעה רעדה אחזתם ויראו מאוד כי ידעו כי אין בכחם להלחם עמם לזה צעקו אל ד'

ואמרו ויאמרו אל משה המבלי אין קברים כו'. הנה תלונתם לא הי' רק על משה אבל שלימים היו עם ד' והי' זה יען כי מקובל הי' בידם מאבותיהם מה שנאמר לאברהם אבינו כי גר יהי' זרעך כו' ועבדום ועינו אותם ארבע מאית שנה ולכך היו מחזיקי' בקבלתם בכל עוז לאמר שעדיין לא הגיע הקן ואף שלא היו יכולים להכחיש בשליחותו של משה ככתוב ויאמן העם כי פקד ד' עמו כו' עכ"ז הנה לא האמינו רק כי נשתלח לפקידה קצת להקל מעליהם קושי השעבוד אבל לא לגאל' ולהוציאם משם לחלוטין והי' זה יען כי הסימן הי' מסור בידם כל מי שיאמר פקוד יפקוד היא הגואל האמיתי ואין הכוונה באמירת המילות בלבד. כי זה בלי ספק כי אינו סימן כלל כי כמו שהיו הם מקובלים ע"ז מאבותיהם ככה גם משה הי' מקובל ע"ז מעמרם אביו וא"כ אין לסמוך על אמירה בלבד רק כי הכוונה הוא בעצם הגאולה שתהי' מתחילה דרך פקידה קצת להקל מעליהם קושי השעבוד בעודם במצרים ואחרי כן גאולה שלימה להוציאם משם לחפשי וזהו כוונת הפסיקתא שדרשו פקוד בתשרי יפקוד בניסן כי באמת כן היה כי בתשרי פסקה העבודה מאבותינו. ובניסן נגאלו. ולזה עלה על דעתם כי לא נשתלח מרע"ה רק לפקידה ראשונה. והיא להקל ענים מקושי השעבוד אבל לא לגאלם לגמרי בהיות כי עודנו לא הגיע הקץ לפי מחשבתם ולזה נאמר ויאמן העם כי פקד ה' עמו וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו. הנה לא אמרו רק כי פקד פעם אחד בלבד ולא אמרו כי פקוד פקד המקור עם הצווי כמשפטו לבוא בכל הענינים יען כי לא האמינו רק בהפקידה האחת ולזה אמרו וכי ראה את ענים והוא מבואר. ופעולת ההוצאה חשבו כי משה עשה כן מדעתו. ולפי דעתם זאת נדמה להם עוד כי בלי ספק כי כוונת משה לעכבם במדבר עד הגיע עת קץ כי לא יתכן להכניסם לארץ בטרם הגיע הקץ כי לא שלם עון האמורי עד הנה כמו שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים. ויען כי החליטו בדעתם כי כן הוא כוונתו בלי ספק לזאת התלוננו עליו. לאמר המבלי אין קברים כו'. והכוונה להם בזה להיות כי אם יעכבם במדבר עד עת קץ. שהוא עוד מאה ותשעים שנה בלי ספק שלא יאריכו ימים כ"כ שיזכו להכנס הם עצמם בארץ. רק מההכרח שימותו הדור ההוא במדבר ובניהם או בני בניהם יהיו מהנכנסים לארץ וא"כ מה הוא הטוב והתועלת לנו בצאתינו ממצרים. אחרי כי נצטרך למות במדבר וזהו אמרם המבלי אין קברים כו' והוא מבואר ושים לבך לדברים האלה כי המה נכונים מאוד. יען כי כן הוא משפט האנשים המקצרים באמונת חכמים גם היום להסב פני הדברים אשר ידבר החכם אל כוונה אחרת ולהשיב עליהם בהחלט כאילו הי' מבוארת להם כוונתו בביאור וכזאת עשו גם הם לכווין בדעת מרע"ה כוונה כוזבת אשר לא עלה על לבו ולהשיב עלי' המבלי אין קברים כו' ולזה צעקו אל ה' והתלוננו על משה וכוונתם הי' בתפילתם זאת לה' שיתן ה' בלב מצרים להשיבם אליהם מבלי שפך דם נקי חנם. ולזה אמר להם משה התייצבו וראו את ישועת ה' כי כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו כו' ה' ילחם לכם ואתם תחרישון. והרצון. כי לא כפי העולה על דעתכם עתה לשוב מצרים בשלום כי לא יהי' כן כי כאשר ראיתם את מצרים כי' לא תוסיפו לראותם עד עולם. גם לא כפי אשר עלה על דעתכם ראשונה שתהי' אתם הנלחמים עם מצרים גם זה לא תקום ולא תהי'. אפס כי ה' ילחם לכם ואתם תחרישון. הכוונה לא שתהי' אתם הנלחמים. ואמרו ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבואו אחריהם ואכבדה בפרעה כו' וידעו מצרים כי אני ה' בהכבדי בפרעה כו'. זה מבואר בתכלית הביאור כי עיקר חיזוק לבו של מצרים לא יהי' רק לבוא אחריהן. למען יראו במפלתן של פרעה וחילו. אמנם הכבוד הנמשך מטביעתן לא יהי' רק בפרעה וחילו וזהו אמרו וידעו מצרים כו' בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו. והוא מבואר. ואמרו ויסע מלאך האלקים ההולך לפני מחנה ישראל הכוונה על עמוד האש כי לא מצאנו זילתו הולך לפניהם ואמרו ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם הכוונה כי עמד אחורי עמוד האש לצד מחנה מצרים ולזה ויהי הענן והחושך יען כי עמוד הענן הי' מסך מבדיל בין המצרים ובין עמוד האש