בית אברהם לנדא צח

רק חקירות יום ושעה ומקום. דהיינו לשאלו מתחלה ומה דאמר מי שבא ואמר אמש הרגו שואלין לו באיזה שבוע היינו דמתחלה למה לנו לשאלו על שאר החקירות כיון דיהיה נשמע מחקירה דיום. וכמו שכתבתי לפי' הרז"ה ולרבנן דאית להו דצריך מתחלה על כל שבע החקירות ולא אמרינן דיוכל להיות נשמע מתוך תשובת על חקירה דיום. ע"כ צ"ל דסברי דאפלו אומרים מתחלה זמן הנשמע ממנו חקירות הקודמים מכל מקום גזירת הכתוב דבעינן לבודקן בכל שבע החקירות וכשיטת הרמב"ם והראב"ד

והנה מבואר בחידושי הר"ן דאפילו באומרים אמש או היום הרגו ועל השאר אומרים א"י דג"כ עדותם בטילה לשיטת הראב"ד והרמב"ם דגזה"כ הוא שיאמרו כל השבע חקירות. וכן נראה מלשון הרמב"ם (פ"א מהלכ' עדות) ע"ש. ואמנם נראה דבאומרים היום או אמש הרגו ואינן יודעים איזה חדש הוא או איזה שנה בשמיטה דאם אח"כ שואלים העדים שם החדש ועל השנה בכמה בשמיטה דודאי עדותם כשירה דהא מא"י ליודע לא מיקרי חוזר ומגיד כמבואר בחו"מ (סימן כ"ט) בהג"ה היכא דנותנים אמתלא לדבריהם ע"ש. והכא האמתלא ידוע שלא היה יודעים שם החדש והשנה רק הנ"מ הוא שלדברי הראב"ד והרמב"ם דאפילו באמש או היום מכל מקום בעינן שבע החקירות ואם אומרים א"י אכתי לא נגמרו החקירות ויכולים לחזור בהם דהא כ"ז שלא נחקרו עדותן יכולים לחזור בהם כמבואר בחושן משפט (סי' כ"ט) והוא מדברי הרמב"ם (פ"ג מהל' עדות) ע"ש

ועיין תוספ' פסחים (דף י"ב א') ד"ה באיזה יום. תימא כיון דכבר כיוונו יום אחד כו' הוה להו חוזרים ומגידים כו'. וכתב התומים (בסי' כ"ט) דתוס' סברי דאפילו קודם שנחקרו עדותם אין יכולים לחזור בהם דאל"כ לא הוה מקשי מידי. ותמה על שלא הביאו דברי התוס' שחולקים על הרמב"ם ע"ש. ובאמת נראה מסברא פשוטה דודאי קודם שנגמרו החקירות דיכולים לחזור בהם דמי עדיף חזרה לגמרי ואומרים מבודים היינו מאם אומרים א"י על שאר החקירות. ומדברי התוס' אין ראיה דעיקר קושיית התוס' הוא דלמה לשאלם על היום והשבוע. כיון דכבר הוא בכלל בכמה בחדש ואף אם נאמר דיכולים לחזור בהם מכל מקום לא הוה חקירה חדשה והרי שוה ממש אם נשאל אותם כמה פעמים על שנה או על חדש. והתוס' דנקטי בלשונם חוזרים ומגידים היינו באם כבר נגמרו כל החקירות רק עדיין נחסר חקירה מכמה בשבת ע"ז הקשו דאינם יכולים לחזור בהם אחרי כדי דיבור כיון דכבר נגמר כל החקירות כשאומרים בכמה בחדש. וגם באם לא נגמרו עדיין כל החקירות שנחסר עדיין חקירה דשעה ומקום מ"מ למה לנו לשאלם כיון דהוא בכלל בכמה בחדש ולמה לנו לחוש שיחזרו בהם. וע"ז כתבו דגזה"כ הוא דבעינן לשאלם גם על היום. וכעין זה כתב בספר נתיבות המשפט

והנה לכאורה לפי תירוצם בתרא שם דלכך צריך חקירות בכמה בשבוע דנ"מ באחד אומר בשני ואחד אומר בשלשה כו' משמע מדבריהם דאם חוזרים ואומרים יום בשבוע שאי אפשר לכוונו לימי החדש לא נתבטל עדותן דהוה חוזרים ומגידים. אבל נראה לפע"ד דגם לפי תירוץ בתרא לא פליגי בזה לדינא דהא לכאורה יש להבין על קושיית התוס' דלמה לי החקירה מיום בשבוע שהוא בכלל חקירה בכמה בחדש דהא אפילו באומר היום או אמש הרגו מכל מקום בעינן כל שבע החקירות מגזה"כ כמבואר לקמן בגמרא אף דידעינן היום שמעידין עליו וצ"ל דקושיית התוס' הוא דנהי דגזה"כ דבעינן כל שבע החקירות אפילו באומרים היום הרגו היינו משום דהחקירות צריכים לפעמים כגון באומרים על יום שאינו ידוע רק מתוך כל שבע החקירות ולכך אפילו אומרים היום צריכים לשאלם על כל שבע החקירות מגזה"כ. משא"כ על חקירה דכמה בשבוע שפיר קשיא להו דלא שייך לומר דהוא גזה"כ כיון דלא משכחת לה בשום פעם דהא מחקירה דכמה בחדש נשמע שפיר וע"ז שפיר כתבו דגם חקירה דכמה בשבוע צריך לפעמים דנ"מ באחד אומר בשני כו' וכיון דהוא מכלל החקירה ממילא באומר א"י או אומר יום אחר שאי אפשר לכוונו לימי החדש עדותו בטילה ולא עדיף מאומר אמש הרגו דאם מכחיש את עצמו בשאר החקירות דעדותו בטל. ובזה ניחא נמי מה דקשה לכאורה דלדברי התוס' בתירוצם בתרא אם כן לאחר רובא של חודש לא ליבעיא חקירה