בית אברהם לנדא קצג

סעי' ט') אמר המאנה שנשתנה השער ומתאנה אמר שלא נשתנה על המתאנה להביא ראי' שדרך השערים להשתנות והדין הזה נודע ממרדכי והטעם הוא דכל דנולד הספק ברשותו עליו להביא ראי' דאמרינן כאן נמצא כאן היה וקשה לי דהא תינח אם אונאה יותר משתות דהוא ביטול מקח ולבטל רשות אמרינן כאן נמצא כאן הי' שלא לבטל הרשות כמבואר (בתוס' חולין ד') ובראשונים בסוגיא דהיו בה מומין אבל כשאונאה היא בשתות דהמקח קיים ואונאה חוזרת לא שייך לומר כאן נמצא כאן הי' ומהראוי שיהי' המוציא מחבירו עליו הראי'. דברי הדו"ש באהבה עזה ומברכו בברכה המשולשת כאוות נפשו ונפש הכותב ומצפה לתשובתו הרמתה

אלעזר בר"ז הכהן

העתקה מתשובת מחותני הרב הגאון הצדיק נר ישראל המפורסם מוה' אברהם לאנדא אב"ד דק"ק טשעכאנאווע

תשובה

טשעכאגווע יום א' ה' מרחשון תרדלי"ת לפ"ק החיים והשלום לכבוד ידידי מחו' הרב הגאון החריף ובקי המפורסם כבוד מ' אלעזר הכהן נ"י אב"ד דק"ק פאלטוסק

אחד"ש ידידי מחותני נ"י הגיעני מכתב ידידי נ"י בשבוע העברה ורצון ידידי מחות' להודיע דעתי בעסק הבא לפניו. והנה מדרכי בכל ענינים שבין אדם לחבירו הבאים לפני אני משתדל ומטריח אע"ע בכל האפשרות בידי לפשר ביניהם ולא להעמיד הדבר על ד"ת על דעתי מה שאינני בגדר הזה ולזאת גם עתה מבוקשי שכבוד ידידי מחות' נ"י יזרז א"ע בהשתדלות האפשרי לרצות את הבע"ד. זולת אם יהי' הדבר מהנמנע לגמרי

הנה מ"ש ידידי דבכה"ג לא שייך כל שנולד ספק ברשותו. ומזה הקשה על דברי הרמ"א שסתם ומשמע אף באונאה שיעור שתות על המתאנה לברר ואף דלא שייך הך כללא דכל שנולד ספק ברשותו וכו' דברי טעם הן ויפה כתב. ואני אומר דלפי הבנתי בדברי הרמ"א בלא זה קשה טובא דהא מבואר (בסי' רל"ב סעיף ט"ז) גבי גבינות דהמע"ה ולא אמרינין כל שנולד ספק ברשותו משום דליכא חזקה דמעיקרא דדרך הגבינות להתליע כמ"ש הסמ"ע והש"ך וא"כ אדרבא גבי אונאה אפילו הי' ידוע שערי השער שהי' מקודם ליכא אונאה מ"מ כיון שדרך השערים להשתנות דמי לגבינות והמרדכי נראה דסובר דלא בעינן כלל להך כללא חזקה דמעיקרא וא"כ הדברים נראים בש"ע כסותרים זא"ז וראיתי בנתיבות (סימן רכ"ז) מ"ש לתרץ קושית הקה"ח מהא דבשכ"מ אזלינין בתר השתא וכתב בתוך דבריו בטעמא דמלתא משום שהקנין הוא דבר ברור לא מבטלינן מספיקא ומדמה לתשובת הרשב"א (המובא בסימן מ"ו) גבי תרי ותרי בתנאי ולדברי הט"ז (בסי' ק"ג) ודבריו אינם מובנים כלל ואין לו דמיון דהתם הקני' היא בברור אף לדברי האומרים תנאי משא"כ הכא וגם מ"ש דאחזוקי אינשי בגזלנא לא מחזקינן הוא דבר דחוק וגם הוה להו להפוסקים לחלק בין ידע המוכר באונאה או לא וגם בכל זה אינו מיושב מההוא דסי' רל"ב דשם נמי נימא דהקני' היא בוודאי לכך אני אומר בטעמא דמלתא דהרמ"א סובר דבעינן אונאה דנלמד מקרא דלא פונו ומבואר ברמב"ם פרק י"ב ממכירה דלכך אין