בית אברהם לנדא קעז

לכאורה. ונראה עפ"י מה דאיבעייא בגמ' במס' ע"ז (דף מ"ו ע"ב) יש נעבד במחובר אצל גבוה או אין נעבד ובתר הכי איבעייא ליה לרמי בר חמא אי יש שינוי בנעבד ע"ש והקשו בתוס' ד"ה יש שינוי בנעבד דמהיכי יליף דיש נעבד במחובר מאתנן וא"כ נימא דיו דהא גבי אתנן יש שינוי דהא דרשינן הם ולא שינויהם ותירצו דמדאורייתא באמת יש שינוי כמו באתנן רק דמיבעייא ליה אי אסור מדרבנן ע"ש וא"כ לפ"ז ניחא די"ל דלכך צריך קרא דמן הבקר דאי הוה יליף מאתנן א"כ הוה מועיל שינוי כמו גבי אתנן והוה אמרינן דהמשתחוה לעובר לא נאסר אח"כ לקרבן כמו גבי אתנן דרשינן הם ולא וולדותיהם ולכך צריך קרא דמן הבקר וא"כ כיון דלאו מאתנן ילפינן ולא מצינן בפירוש דמועיל שינוי ממילא לא מהני שינוי והא דבגמ' לא אמרינן הכא הך טעמא י"ל דבלא"ה משני שפיר דהי' אפשר לומר או חילוף אבל על הק"ו שכתבו התוס' דמה אתנן שמותר בתלוש להדיוט י"ל כנ"ל דאצטריך קרא לאסור שינוי בנעבד והא דפשיט הגמ' התם בע"ז מהך דעיברו ולבסוף נרבעו דאסור דאלמא אין שינוי בנעבד וקשה לפי שיטת התוס' בע"ז דרק מדרבנן קא בעי אבל מדאורייתא מהני שינוי דאמרינן דיו א"כ לא פשיט מידי די"ל דדוקא גבי בע"ח לא מהני שינוי מדאורייתא דהא מקרא איתרבי דאסור לגבוה א"כ י"ל דלא מהני שינוי מדאורייתא משא"כ גבי מחובר דמדאורייתא ודאי מהני שינוי דאמרינן דיו כמו גבי אתנן א"כ י"ל דאף מדרבנן לא אסרו וא"כ לכאורה לא פשיט מידי וצ"ל דהכי פשיט דאי גבי בע"ח אסור מדאורייתא ולא מועיל שינוי א"כ לכה"פ מהראוי לאסור מדרבנן גבי מחובר שלא תחלק בנעבד והפירוש הזה הוא מוכרח לפי דברי התוס' הנ"ל

ועפ"ז מיושב דברי הרמב"ם מה שפסק (בפ"ד מה' איסורי מזבח ה"ז) דהמשתחוה לבהמה צמרה פסול לתכלת ע"ש. וקשה טובא דהא אמרינן כגמ' בע"ז (דף מ"ז) דהיינו בעיא דרמב"ח ופירש רש"י דיש שינוי בנעבד וכיון דהרמב"ם פסק לעיל (בפ"ג מה' איסורי מזבח הי"ד) דהמשתחוה לקמה קמחה מותר למנחות דיש שינוי בנעבד א"כ אמאי צמרה פסול לתכלת הא אישתני ע"י טוי'. ומה שתירץ הכ"מ דהרמב"ם סבר דטוי' לא חשיב שינוי הוא דוחק גדול לפענ"ד וגם אין מובן דהא בגמ' אמרינן היינו בעיא דרמב"ח ולומר דלא קאי אלא על הבעיא דמכשירי קרבן הוא דוחק קצת אבל לפי האמור מיושב היטב דאין הרמב"ם סובר דהאיבעייא נפשטה כמ"ש הכסף משנה דבאמת לא מוכח כלל בגמ' דהגמ' לא קאמר אלא דלא דמי לעיברו ולבסוף נרבעו דהתם לא חשיב שינוי כ"כ אבל בחיטין ועשאן קמח נשתנה היטב א"כ האיבעייא לא מיפשטא אבל לא מוכח כלל דהגמ' מחליט להיתר רק שטעמו של הרמב"ם דסבר כמ"ש התוס' דמדאורייתא ודאי מועיל במחובר שינוי לגבוה דאמרינן דיו רק מדרבנן קא בעי וא"כ כיון דלא איפשטא הוה ספיקא דרבנן ואזלינן לקולא משא"כ גבי צמרה לתכלת דבבע"ח י"ל דלא מהני שינוי מדאורייתא וא"כ כיון דהוה ספיקא דאורייתא אזלינן לחומרא ושפיר פסק הרמב"ם דצמרה פסול לתכלת והא דקא אמר היינו בעיא דרמב"ח היינו משום דתליא זה בזה דאי גבי בע"ח מדאורייתא לא מהני שינוי א"כ במחובר מהראוי לאסור מדרבנן כמ"ש לעיל והוא מוכרח לפי דברי התוס' שכתבו דמדרבנן בעי דאי לאו הכי לא פשיט מעיברו ולבסוף נרבעו וכנ"ל

ואין להקשות לפי דברי הנ"ל דא"כ קשה מאי קא מיבעי ליה ביש שינוי בנעבד הא גבי בע"ח בודאי לא מהני שינוי דא"כ קשה למה לי קרא דמן הבקר הא מק"ו אתיא דמה אתנן שמותר בתלוש כמ"ש התוס' וע"כ צ"ל דצריך קרא דלא נימא דיו ויהא שינוי מותר בנעבד כנ"ל וכיון דגבי בע"ח לא מהני שינוי מדאורייתא א"כ גבי מחובר אסור מדרבנן כנ"ל יש לומר דשפיר קא מיבעייא ליה אף גבי בע"ח דדלמא יש שינוי וקרא דמן הבקר צריך לאוריי דדוקא לקרבן אסור נעבד ולא למכשירי קרבן ואי הוה ילפינן מאתנן ה"א דמכשירי קרבן כקרבן דמי כמו גבי אתנן כמבואר בע"ז (דף מ"ו)

תוס' ד"ה או חילוף וא"ת אמאי לא קאמר כל היכא דאיכא למיפרך כו' ע"ש ואני לא אבין קושייתם דנראה דהא דאמרינן כל היכא