בית אברהם לנדא קעד

בקונטרס אחרון לקידושין שעמד בזה. ולכן נראה לומר דאפשר באמת כוונת הגמ' היכא דאיסור בא מאליו היינו שהוא חובת הגוף משא"כ היכא דלא בא מאיליו שאינו חובת הגוף רק חובת קרקע וחדש נוהג אף בח"ל כסתם מתניתין ולזה פריך שפיר תינח היכא דאיסור בא מאיליו היינו חדש דנוהג אף בחו"ל אבל היכא דלא בא מאליו כמו טבל דאינו נוהג בחו"ל ואינך דמייתי מנלן כן נראה לענ"ד לולא שרש"י ותוס' לא פירשו כן

מסכת בכורות

דף מט ע"ב גמ' ת"ר הוא לפדות ובנו לפדות כו' והקשו בתוס' וא"ת היכי טריף ממשעבדי והא אין נפרעים במקום שיש נכסים כו' ואם הי' פורק בנו תחלה הוה ניחא עכ"ל. ולכאורה אין הבנה לדברים אלו דסוף סוף ידחה להני נכסים שגבה בשביל פדיון בנו המאוחר וכן הקשו התוס' בקידושין (דף כ"ט ע"ב) ע"ש ואין לומר דמיירי דהני בני חורין המה מטלטלין דמה שגבה גבה דבמטלטלין אינו דין קדימה כמבואר בח"מ (סי' ק"ד) או דהתוס' אזלי בשיטת המ"ד דב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה דא"כ לא הוה מקשה התוס' מידי דאכתי יחזרו הלקוחות על הני נכסים כמו שהקשו אח"כ דהא במטלטלין או למ"ד מה שגבה גבה לא שייך זאת. ולכן נראה לומר לפמ"ש התוס' כתובות (דף צ') בשם ר"ח דהא דאמרינן בעיריכן גבי האומר ערכי עלי וחזר ואמר ערכי כו' דמה שנתן בעד הפעם השנית דמה שגבה גבה אף דקיי"ל דבע"ח מאוחר מה שגבה לא גבה היינו משום דהכל שייך להקדש ע"ש וא"כ שפיר כתבו התוס' הכא דאם פדה בנו תחלה שוב אינם יכולים לדחותו להני נכסים דהכא דמיא להקדש משום דשני הפדיונים שייכי הכל לכהנים וא"כ מה שגבה בעד הפדיון המאוחר מהני וממילא יכול לטרוף מהלקוחות בעד הפדיון הראשון דלא מצי למימר הנחתי לך מקום כו' והוה כמו אשתדף בני חורין דטריף ממשעבדי ולכך הקשו התוס' דהא מ"מ יחזרו הלקוחות עליו מחמת האחריות שלהם וכנגדם שפיר אמרינן דבע"ח מאוחר מה שגבה לא גבה

אך נראה לפי מה דפסקינן דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה בכל דוכתי וגם לענין פדיון הבן כדאיתא קדושין (דף ו' ע"ב) רק דאסור מדרבנן מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות. וא"כ נראה דאם נתן לכהן קרקע בעד הפדיון ובא בע"ח מוקדם וטרף ממנו דשפיר יצא ידי נתינה דהא קיי"ל דבע"ח מכאן ולהבא הוא גובה וא"כ הוה נתינה מעלייתא עד שעת טירפא ועדיף אפי' ממתנה ע"מ להחזיר. ולפי"ז לא קשה קושיית התוס' דנהי דאח"כ יחזרו הלקוחות עליו מ"מ יצא ידי נתינה במה שמגבה לכהן בעד הפדיון ונהי דאסור ליתן מדרבנן במתנה ע"מ להחזיר אבל הכא דנותנו לו נתינה גמורה רק שאח"כ הבע"ח טורפו ממנו ועד שעת טירפא היתה נתינה גמורה יצא בזה ואף לענין קידושין בודאי דאם נתן לאשה קרקע בקידושי' ובע"ח מוקדם טורף מעמה מ"מ הקידושין לא נתבטלו ע"י זה וזה פשוט

והא דאינו פודה בחמשה ב"ח שני פעמים ויתן פעם אחד לכהן במתנה ע"מ להחזיר אבל ז"א חדא דהא אסור מדרבנן מפני שנראה ככה המסייע כו' ועוד אולי הכהן לא ירצה ליקח אותה במתנה ע"מ להחזיר משא"כ הכא דנותנו במתנה גמורה אף דאח"כ הבע"ח מוקדם יטרוף ממנו מ"מ יצא ידי נתינה ואם הכהן לא ירצה ליקח נראה דאמרינן נתינה בע"כ שמה נתינה עיין בגיטין (דף ע"ה ע"א) ובתוס' ד"ה מכלל דנתינה בע"כ ע"ש אך דיש להקשות לפ"ז אמאי אמרינן בגמ' דאי לית