בית אברהם לנדא קסד

מסכת מעילה

דף טז ע"א ולוי אמר אפילו לענין אכילה כו' קשה טובא דאמאי לא מקשה מברייתא חולין (דף ק' ע"ב) דר"י סבר שאין נבלת עוף טמא מטמא מחמת שאין איסורו משום בל תאכל נבלה אלמא דנבלה לא חל אטמאה ולפמ"ש מהרש"ל שם דיש חילוק בין עוף לשאר נבילות מטעם שהכתוב קראי נבילה אתי שפיר אבל דבריו תמוהים הרבה דהא מה שהכתוב קראו נבילה לשרץ היינו לשמונה שרצים שמטמאים אבל לא לתולעים ומ"ש מעופות טמאים ואפשר לומר לפמ"ש התוס' דטעמא דלוי מטעם שחל נבילה על חלב וא"כ י"ל לר"י דאית ליה חמור על קל חל כמו גיד על טמאה כדאיתא חולין (דף ק') א"כ לא מוכח מהא דנבלה חל על חלב די"ל דמיקרי חמור על קל מאחר שחלב הותר מכללו אצל חי' כדאיתא חולין (דף ק"ג) משא"כ נבילה על טמאה לא חל אבל לוי סבר כמ"ד דאין איסור חל על איסור אפילו בחמור על קל וגם בכולל לא חל א"כ שפיר מוכח מהא דנבלה חל על חלב בגזיה"כ דאיסור נבילה חל על איסור אחר ומשם אנו למידין שיחול נבילה על איסור טמאה ג"כ

שם גמ' אמר לך רב אסי האי תנא סבר איסור חל על איסור כו' ולכאורה קשה דהא הברייתא ע"כ אתיא כר"י דאית ליה נוהג בטמאים כדקתני בחיי' מצטרפים והיינו לאבמה"ח ור"י אית ליה דאין איסור חל על איסור כדאמרינן חולין (דף ק' ע"ב) וגם בפירוש אית ליה דאין נבילה חל על טמאה מדאמר יצא עוף טמא שאין חייב משום נבילה ואפשר לומר בדוחק דלאו לגמרי אתיא כר"י רק סבר כוותי' בחדא דאמה"ח נוהג בטמאין אבל לענין אחע"א פליג עלי' וסבר כאידך מ"ד כנ"ל

רמב"ם (פ"ד מה' מ"א דין י"ז) כל הנבילות מצטרפין כו' חוץ מנבילה וטרפה הואיל וטריפה תחילת נבילה כו' ולכאורה קשה עליו מברייתא זאת דחצי כזית פרה בחיי' כו' כיון דע"כ סברא הך ברייתא דנבילה חל אטמאה כדקתני מיתת שניהם מצטרפים וא"כ אמאי אינו מצטרף חצי זית מפרה בחיי' כיון דע"כ בבשר מיירי דאי באבר בלאו הכי אינו חייב כיון שחלקו מבחוץ כמו שהוכיחו התוס' ד"ה מיתיבי מיתת פרה כו' ובשר מן החי הוא משום לאו דטריפה כדמסקינן חולין (דף ק"ב ע"ב) וליצטריף לנבילה לפי שיטת הרמב"ם דטריפה מצטרף לנבלה וצ"ל דרמב"ם מפרש לענין אבר ואזיל לשיטתו (בפ"ה מה' מ"א ה"ד) שמפריש חלקו ואכלו מעט מעט ומפרש כפירש"י (חולין ק"ג ע"ב) דדוקא אכלו מעט מעט דלא כפירש התוס' שם וא"כ שפיר י"ל דמיירי לענין אבר דהיינו עם בשר גידין ועצמות דליכא איסור בשר מן החי רק אמה"ח ואינו מצטרף לטמאה ונבלה וא"ש: