בית אברהם לנדא קסג

לשיטת התוס' דאיסור אבר צריך שיאכל כולו ונהי דאכתי איכא איסור בשר מן החי על חצי אבר מ"מ הא כתבו התוס' דלכו"ע איסור בשר אינו חל בחיי' וגם אין לומר כיון דמ"מ מצטרף הבשר לגידים ועצמות לילקי משום אבר לא חל עליו איסור טרפה דמדברי התוס' לעיל לא משמע הכי דהא התם נמי איכא צירוף מטרפה אחרת ואפ"ה כתבו דחייל משום דמזה לחודא אינו אלא חצי שיעור וצע"ג

ונראה ראי' ברורה מכאן לדברי הרמב"ם שחייב על אמה"ח אפילו על חצי אבר

שם גמ' מ"ם אתי חייל מידי דהוה אאיסור חלב כו' עיין ס' ראש יוסף שהקשה דהא נבילה אחלב הוי כולל כו' ולפי מה שכתבתי לעיל לא קשה מידי דהא טרפה אאבר הוה מוסיף דהא איתוסף איסורא נגד שחיטה ומאן דאית ליה כולל אית ליה מוסיף בודאי וא"ש

וראיתי בס' פני ארי' הביא קושיא בשם השאגת ארי' על דברי הרמב"ם (פ"ט מה' מלכים) שכתב בבני נח איסור אמה"ח ואיסור בשר מן החי דהא לפמ"ש שם הרמב"ם דבן נח מוזהר על משהו א"כ למה לי איסור אמה"ח דהוא בשר גידין ועצמות הא בלא זה מוזהר מחמת הבשר ובשלמא בישראל נ"מ לצירוף לכזית אבל בבן נח הא במשהו מתחייב ואינני זוכר כעת מה שתירץ שם על הקושיא הנ"ל. עתה בלומדי הסוגיא הזו נראה לתרץ בפשיטות דהא איתא זבחים (דף ע"ח) הפיגול והנותר וטמא שבללן כו' והטעם משום דאחד מבטל חברו א"כ שפיר צריך לאסור אמה"ח דאי לאו הכי ה"א דיפטור אם אכל אבר שלם עם גידין ועצמות דיבטלו את הבשר בשעת לעיסה אבל השתא דאמרינן דגם הגידין ועצמות מכלל האיסור הן לא שייך ביטול כנ"ל

שם ע"ב תוס' ד"ה חלקו מבחוץ כו' ואין נראה דא"כ מה קשיא ליה לר"ל כו' ונראה לפרש דחלקו מבחוץ פטור כו' ולכך פריך הש"ס אליבי' כו' שיתחייב בדרך אכילה כו'. ולכאורה נראה מדברי התוס' דכל קושיית הש"ס הי' משום דמסתמא הי' לעיסה כדרך אכילה רק בגרומיתא זעירתא דרך לבלעו ולעיל (דף צ"ו ע"ב) ד"ה ור"י אכילה כו' הוכיחו מכאן דצריך שיאכלנו לכולו ואי לאו הכי לא הוה מקשה מידי דאיכא לאוקמי' באכל רק כזית ע"ש וא"כ נראה דכוונת התוס' לפרש דהקושיא הוא דמסתמא אבר שלם יש יותר מן כזית שאינו יכול לבלוע כאחת ולכך צריך לאוקמי' בגרומיתא זעירתא וא"כ דברי התוס' סתרי אהדדי וצ"ע

ומה שכתב הרמב"ם (פ"ט מה' מלכים) דבן נח מוזהר על משהו נראה דהתוס' חולקים עליו וראי' ממ"ש התוס' לעיל (דף ל"ג ע"א) שהקשה דלריש לקיש דאית ליה חצי שיעור מותר מה"ת א"כ מי איכא מידי דלישראל שרי דהא ישראל אינו מוזהר על טמאים ועופות משום אמה"ח א"כ אין חייב אלא בכזית בשר וע"ש בדברי התוס' ולדברי הרמב"ם אמאי לא מקשה כפשוטו דהא אפילו בטהורים קשה מי איכא מידי כו' דהא לישראל מותר חצי זית אבר ולנכרי אסור אלא ע"כ דהתוס' סברי דאיסורין לבני נח נמי צריך שיעור ולכך לא הקשה אלא בטמאים דנכרי מצטרף גידים ועצמות לכזית וישראל אינו מוזהר על הטמאים ועופות ואינו אסור אלא משום טומאה והוה חצי שיעור ומותר לר"ל: