בית אברהם לנדא קסב

ריסק ט' נמלים ואחד חי' כו' דלוקה משום נבילה ותמה עליו הרב המגיד (בפ"ד מה' מ"א) ותירץ בתשובה הנ"ל דהרמב"ם סובר דגבי צירוף לא שייך אין איסור חל על איסור משום דאיסור הראשון אין בו אלא חצי שיעור ע"ש וקשה טובא על דבריו דהא פסק הרמב"ם דנבלת טמאה עם טהורה אין מצטרפין כמבואר (פ"ד מה' מ"א הלכה י"ז) ע"ש א"כ מוכח להדיא דאף לענין צירוף אמרינן אין איסור חל על איסור וצע"ג

שם באו"ד ועוד נראה לר"י דאפילו למ"ד לאברים עומדת מודה דלאו לחתיכות בשר כו' דאר"י בסמוך אכל חלב מן החי מן הטריפה כו'. וקשה דאכתי תקשה לאוקימתא דרבא לקמן כגון שתלש אבר ונטרפה בו ור"י סבר דלאו לאברים עומדת א"כ קשה דלמה נקיט מטריפה הא אפילו אם לא נטרפה יש גם כן שתים משום אבר ומשום בשר מן החי הא בהדדי קא אתי למ"ד לאו לאברים כו' ובשלמא לאוקימתא קמייתא דכו"ע אית להו לאברים עומדת רק ר"י סבר דאיסור טרפה חל על אבר לא קשה דאמאי נקיט טרפה הא בלא זה יש איסור בשר מן החי די"ל דדוקא טרפה חל על אבר משום דהוא איסור מוסיף דאיתוסף איסורא לשחיטה כמ"ש כתוס' לעיל (דף ק"א) דנבלה על גיד הוה איסור מוסיף משום דאיתוסף איסורא לגבוה ע"ש והיינו משום דבידו להקדישו מיקרי מוסיף וה"נ בודאי הוה מוסיף משום דאיתוסיף איסורא לשחיטה משא"כ בשר מן החי דלא הוה מוסיף נגד איסור אמה"ח או טרפה חל אאיסור אבר משום דחל על חלב כדלקמן משא"כ איסור בשר מן החי לא חל על איסור אמה"ח אבל לאוקימתת רבא קשה טובא ואפשר לתרץ בדוחק דלכך נקיט טריפה לאשמועינן דלאו לאברים עומדת ולא נקיט סתמא הוה אמינא דלאברים עומדת וחייב שתים משום דגם לחתיכת בשר עומדת בחיי' לכך נקיט משום טריפה דאז מוכח דלאו לאברים עומדת

דף קג ע"א אמר אביי כגון שנטרפה עם יציאת רובו כו' ולכאורה קשה דהא פ"כ מיירי שיש כזית בשר על האבר דאי לאו הכי לא מיחייב משום טריפה וא"כ אפילו נטרפה אחרי כן אמאי לא יתחייב משום טריפה ולא שייך אין אחע"א דהא על הבשר לחודא אין משום אבר רק מצטרף לגידים ועצמות וא"כ משום אבר לא הוה אלא חצי שיעור ומשום טרפה הוא איסור שלם ושפיר חייל כמ"ש התוס' לעיל ד"ה שאין בו כזית כו' ועדיף מהתם כי דמי ממש לשבועה שחל על חצי שיעור מטעם שכתבתי לעיל דנגד איסור שבועה הוה שיעור שלם וה"נ דכוותי' ומשום בשר מן החי לא שייך דהא לאו לחתיכת בשר עומדת לכ"ע כמ"ש התוס' ואיסור טרפה קדים וצ"ל דמיירי באבר שאין בו עצמות וגידים דגם זה מיקרי אבר אליבי דכו"ע כמ"ש הרב המגיד (פ"ה מה' מ"א) וצ"ל נמי דמיירי שאין בכל האבר רק כזית דאי לאו הכי קשה לשיטת התוס' לעיל (דף צ"ו ע"ב) דעל אבר אינו מחייב רק עד שיאכלנו כולו א"כ אכתי תקשה דאמאי לא יחול איסור טרפה על אמה"ח דהא על טרפה חייב בכזית ממנו ועל אבר אינו חייב עד שיאכלנו כולו וא"כ איסור טרפה חל על חצי שיעור מאיסור אבר אלא ע"כ צ"ל דמיירי שאבר אינו גדול מכזית ולשיטת הרמב"ם (פ"ה מה' מ"א) דאיסור אבר יש אפילו על חצי אבר אתי שפיר טפי והא דמוקי אביי בשנטרפה עם יציאת רובו דוקא ולא מוקי לה באבר עם גידין ועצמות דשפיר חל טרפה אפילו לאחר מיכן דנגד איסור אבר אינו אלא חצי שיעור היינו משום דא"כ תקשה למה נקיט בטרפה הא אפילו בלא זה הוה מחייב שתים משום אמה"ח ובשר מן החי דנהי דאינה עומדת בחיי' מ"מ חייל אאיסור אמה"ח מחמת דהבשר לחוד נגד איסור אבר אינו אלא חצי שיעור. אלא ע"כ דמיירי באבר של בשר לחוד ונקיט ר"י שני החיובים על אכילה אחת ממש

אבל קשה טובא על הא דאמרינן לקמן באכל חלב מן החי מן הטרפה דהא ע"כ מיירי לשיטת התוס' דאכל כוליא עם חלבה דאי לאו הכי לא מיחייב על חצי אבר וע"כ צ"ל דמן החלב לחודא איכא כזית וא"כ אפילו בנטרפה אח"כ אמאי לא יתחייב על החלב לחודא משום טרפה דטרפה חל על חלב כדילפינן מקרא ועל איסור אמה"ח הא נגד איסור אבר חשיב הכזית חלב רק חצי שיעור