בית אברהם לנדא קלד

ולכן נראה לומר דהרמב"ם מפרש דהאיבעיא היא אפי' מדאורייתא דחילופין אסורים כמו גידולים וא"כ אסור אפילו לאחרים ובעי למיפשט מהא דמכרן וקידש בדמיהן דאלמא דמותרים החליפים וע"ז דחי דלמא לכתחלה הוא דלא פירוש דכל איסורי הנאה שמכרם ועביד איסורא שוב הדמים מותרים דהוה כדיעבד כיון דכבר עביד איסורא ונהנה מהם אבל בקונם פירות אלו על פלוני והחליפם המדיר דאכתי לא עביד איסורא י"ל דהחליפים אסורים דאם יהנה מהם מיקרי נהנה מאיסורי הנאה משא"כ בכל איסורי הנאה דכבר החליפום ועביד איסורא כבר שוב החליפים מותרים דאיסורא דעביד עביד. ואם כן שפיר כתב הרמב"ם דאוסר פירותיו על חבירו אסור בחלופיהם פי' אם החליפם המדיר דזה מיקרי לכתחלה כיון דאכתי לא אתעבד בהן איסורא ואסור לחבירו ליהנות בהם דזה מיקרי לכתחלה ואם עבר ונהנה בהם דהיינו שהחליפם המודר נהנה פי' מותרים החליפים לו דזה דמי לכל איסורי הנאה דאם מכרן מותר ליהנות בדמים כיון דכבר עביד איסורא מותרים החליפים וא"ש

ובזה מיושב נמי מה שהקשה הראב"ד דהא בגידולין לא מיבעיא כלל. ולפי הנ"ל ניחא דודאי דבגמ' לא איבעיא בגידולין היינו ע"כ למאן דסבר זה וזה גורם אסור אבל למאי דפסקינן זה וזה גורם מותר אם כן גידולי איסורי הנאה מותרים כמו שפסק הרמב"ם (פרק י' מה' מעשר שני) אך אי אמרינן דחליפים אסורים מחמת דמיקרי לכתחלה אם כן גם הגידולים אסורים דזה וזה גורם לכתחלה אסור ובכל איסורי הנאה מיקרי דיעבד כיון דכבר עביד איסורא בשעת נטיעה מה שאין כן בקונם דאכתי לא איתעבד איסורא היכא דנטען אחר ובודאי גידולים לא עדיפי מחליפין ושפיר פסק הרמב"ם דאף בגידולים הוה ספיקא

ולפ"ז לפי מה שהעליתי בדברי הרמב"ם דכל זמן דלא עביד איסורא החליפים אסורים כמו גידולים ואם כן גבי פועל העושה ביין נשך אם לא חכה בו לצורך עצמו אלא לצורך אחרים א"כ מדינא אסור השכר גם לאחרים כמו הגידולים דכיון דאכתי לא איתעביד איסורא ודמי לחלופי קונם והא דאמרי' דאינו אסור אלא מטעם קנס היינו באם קבלו כבר ואם כן דמי לחליפי איסורי הנאה דמכרם הדמים מותרים מה שאין כן כל זמן שלא קיבלו ואם יקבלנו לצורך עניים אז אסור מדינא כמו כל חליפי דקונם דהוה כמו גידולין ומיקרי לכתחלה כנ"ל. מה שאין כן לשאר פוסקים דגם חיליפו קונם מותרים ואם כן שפיר יש תקנה לקבלו לכתחלה לצורך עניים ושפיר כתב האו"ח דלדעת הרמב"ם נראה דאסור גם לאחרים

אך יש לפקפק על מה שכתבתי דהיכא דלא איתעביד איסורא גם החליפים אסורים אם כן במכר נכרי ערלה מהראוי להיות חליפיו אסורים כמו גידולים ובאמת מוכח בעבודה זרה (דף ס"ד) דאפילו דמי ע"ז ביד נכרי מותרים ואמאי לא חשיב כגידולים דכיון דאכתי לא איתעביד איסורא בהו. וכן יש להקשות נמי על דברי הרשב"א הביאם בשער המלך (פרק א' מהלכות חמץ ומצה) דגבי קונם לכך אסורים החליפים לפי שיש להם דמים דלמוכר היו מותרים והוה כגידולין מה שאין כן בכל איסורי הנאה דאין להם דמים ע"ש ואם כן קשה דבמכר נכרי ע"ז דשפיר יש לו דמים לנכרי בע"ז אם כן יהיו דמיו אסורים דהוה כגידולים וצ"ע כעת

ועפ"י הנ"ל מיושב מה שתמה המשנה למלך (פ"ה מאישות) על דברי התוספת ד"ה והתנן שהקשו דמאי פריך שאני התם דהוה בדיעבד והא כבר תירצו התוספת דמשמע דאסור אף לאחרים והתם לא קאמרינן אלא לדידיה אסור לכתחלה עיין שם. ולפי הנ"ל יש לומר דהתוספת כאן מפרשים כפירש הרמב"ם דתירץ הגמרא הוא לחלק בין היכא שכבר איתעבד איסורא להיכא שעדיין לא נעשה האיסור אם כן שפיר יש לומר דאסור גם לאחרים היכא דלא זכה בהם לצורך עצמו אם כן שפיר אסור גם לאחרים דהוה כמו חליפי קונם ושפיר מקשה התוספת דלמא מיירי לאחרים ולכתחלה היכא דלא זכה בהם לצורך עצמו דאסור גם לאחרים דהוה כגידולים וא"ש: