בית אבא סח

הנ"ל דשותה מיד וע"כ קאמר דאף דאי"ל ברירה מ"מ כיון דבלח מיירו בעינן שיהיו שיריים ניכרים דוקא דבלא"ה ל"ל דין ברירה כנ"ל. ועי' חגיגה כ"ה ע"ב אבל לא יאמר לו טול אתה לח ואני יבש וברש"י ותוס' שם

ועפיז' א"ש דהטו"ז הנ"ל דחלת חו"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש מדין ברירה כו' ול"ק עליו אמאי מצריך ר' מאיר שיאמר שני לוגין שאני עתיד להפריש כו' הא גם בלא אמירתו אוכל והולך בחו"ל מדין ברירה א"כ י"ל דמיירו בחו"ל כו' דלהנ"ל דלר"מ חיובא דחלה אכמות העיס' חיילה באוכל והולך ואח"כ מפריש דמהני מדין וסברת ברירה לא בעינן מן המוקף דמדין ברירה הוי' כשיריים ניכרים וזהו ביבש אבל בלח בלח דלכו"ע דנין אכמות ל"ש סברת ברירה כיון שניבלל כולו כאחד כו' דלר"ש אליבא דרבא אף דס"ל נמי דיש ברירה לא מהני שיאמר שני לוגין שאני עתיד להפריש כו' מה"ט אלא בעי' שיהא שיריים ניכרים ממש כנ"ל ולהכי שפיר קמ"ל רבותא בזה דלר' מאיר מהני אף בלח בלח באומר בפירוש שני לוגין שאני עתיד להפריש כו' מדין ברירה ולא בעי' שיריים ניכרים ממש

ול"ק נמי קושי' האחרונים אדיוקא דגמ' התם דל"ל לר' יהודה ברירה מדאוסר באומר שני לוגין שאני עתיד להפריש כו' דילמא ה"ט דר"י דאוסר אף דלעולם אי"ל ברירה משום דאם יאמר דתועיל אמירתו יהי' תרומה למפרע והוי כבוש בחולין ואוסר דס"ל לר"י מין במינו לא בטל כו' דנודע הוכח' היוחסין וסדה"ד מכ"מ בש"ס דלפעמי' סתם ר"י הוא ריב"ב בירוש' הנ"ל חיובא דחלה אלישת ותיקן העיסה דהיינו אצורה היא דחייל' וכן י"ל נמי גם בסתמא דר"י להנ"ל בתר צורה אזלינן ולא בתר כמות ובעינן מן המוקף ושיריים ניכרין ע"כ שפיר הוכיח הש"ס מדלא קאמר דמהני שיאמר שני לוגין כו' דע"כ דל"ל ברירה דאילו למאן דאית לי' ברירה מהני גם בלח שיאמר כנ"ל לר' מאיר וביבש ס"ל נמי מהאי טעמא דחיובא דחלה משנותן מים לתוך הקמח חיילא דדנין אכמות ולא בעי' שיריים ניכרים ולא מן המוקף אלא אוכל והולך ואח"כ מפריש מדין ברירה כנ"ל משא"כ לר' יהודה חיובא דחלה משעת לישת ותיקן העיסה דוקא וכשיטתי' דבתר צורה אזלינן ובעי' מן המוקף ושנ"כ וע"כ דל"ל ברירה

וע"כ גם הקושי' משיטתי' דר"י דמב"מ לא בטל הנ"ל י"ל עפ"י ס' המרדכי בדשיל"מ דקימ"ל דל"ב מ"מ בנולד בתערובת בטל וכבר נסתפק בזה זקני, הלב ארי' בחי' לחולין ק"ח לר"י דמב"מ ל"ב אי בנולד האיסור בתערובת בטל ול"ס הפנ"י בחי' לביצה ל"ט בטעמא דלר"י מב"מ ל"ב משום דהוה כעין קבוע כו' י"ל כמו דדין קבוע ל"ש אלא אי היה האיסור כבר ניכר וקבוע מקודם ה"ה למב"מ ובכה"ג דוקא הוא דל"ב. א"כ י"ל דדוקא למד"ס בחיובא דחלה דחיילה משעה שנותן מים לתוך הקמח דאז ל"ה עדיין התערובת הוא דחשוב חיובא דחלה כחיוב ואיסור שנולד קודם הערובות ול"ב ומדמינן שם חיובא דתרומה לשם חיובא דחלה ובכהאי"ג למדס"ל הכי וס"ל נמי מב"מ ל"ב גם בתרומה ל"ב דהוי כנולד האיסור קודם התערובת משא"כ לר' יהודה דס"ל דחיובא דחלה חיילה רק אחר הלישה וגמר תיקן האיסור דהוי כנולד האיסור בתערובות דבטל אף במ"ב א"כ כ"ש דבתרומה הוי כנולד האיסור בתערובת ובטל גוף במ"ב וע"כ ל"ל הכי ושפיר דייק הש"ס דס"ל לר"י דאין ברירה מדאוסר באומר שני לוגין כו' כנ"ל

וי"ל עפי"ז גם קושי' השעה"מ בפ"ה מהל' תרומות שהק' דברי רש"י אהדדי דבקידושין ע"ט ע"א פי' רש"י היה בודק חבית כשבא לשתות כו' משמע שאם כבר שתה ואח"כ נמצא חומץ חוזר ומפריש אף על מה ששתה כבר ומהני הפרשתו ובגיטין ל"א פי' רש"י אם לא אכלן צריך להפריש מהן משמע דעל מה שכבר אכל לא מהני הפרשה כו' ולהנ"ל י"ל דבקידושין מייתו הגמ' מתני' דחביות להק' אשמואל בקדשה אבי' כו' וקידשה עצמה כו' דהשתא היא דאייתו סימנים כו' דשמואל לשיטתי' בירוש' הנ"ל דחיוב חלה משעת נתינתמים וקמח הוא דחייל ואכמות העיסה ולא בעי' מן המוקף לא שיריים ניכרין דמדין ברירה אתינן לה כנ"ל ע"כ מהני הפרישה אף על מה שכבר אכל וע"כ שפיר פי' רש"י בקידושין הכי ועפ"י שיטתי' כנ"ל וגם דגמ' מוקי הא מתני' כר"ש ור"ש לא בעי' קרא כדכתיב ולא בעי' שיריים ניכרים ואכמות דעיסה חיובא חייל ומדין ברירה משו"ה מהני הפרשה אף על מה שכבר אכל ואף אליבא דרבא להנ"ל דבלח בלח בעינן שיריים ניכרים. י"ל דוקא התם במתני' דהלוקח יין דלכתחילה הוא דבעי' שיהיו שיריים ניכרים משא"כ הכא בדיעבד י"ל כנ"ל בשיטתי' ודל"ב שיריים ניכרים אבל מתני' דגיטין אזלא לר"א ור"א לשיטתי' בירוש' פ"ג דחלה דחיובא דחלה משתעשה גבלולין דהיינו לאחר לישת ותיקן העיסה יפה יפה ותעשה כמין גבניניות כו' ולהנ"ל לר"א אצורה דעיסה היא דחיילה חיוב חלה א"כ בעינן מן המוקף ושירים ניכרים ע"כ פי' רש"י בגיטין לדידי' דעל מה שאכל כבר לא מהני הפרשה דבעינן שיריים ניכרים וליכא כנ"ל

ומה שהק' עוד בשעה"מ היכא משכחת לה מלקות באוכל טבל למד"ס התראת ספק לא שמה התראה דהא אוכל טבל הת"ס היא שמא יתקן אח"כ על מה שאכל בלמפרע כו' י"ל למש"כ בתוס' מכות ט"ו ע"ב ד"ה במאי דהיכא דיעמוד כך כמו שהוא לפנינו עכשיו יתחייב מלקות אלא שיש בידו לתקן האיסר ע"י איזה מעשה שיפטור ממלקות כגון נזיר ששתה יין דודאי יתחייב מלקות רק שיכול לשאול על נזירתו לא הוי' הת"ס כיון שהתיקון היא עדיין מחוסר מעשה כו' בלא"ה ל"ק דה"נ החיוב היא כבר והתקון עדיין מחוסר מעשה (ולס' הרי"ט אלגזי בפ"ד דבכורות דתרומה בח"ל לא תיקנו חכז"ל אלא לענין הפרשה בלבד כדי שלא תשתכח תורת תרומה אבל לא תיקנו דכל עוד שלא הפריש שיהי' אסור משום טבל כדמצינו גם אופן כזה בד"ת דחייב להפריש ואינו טבל כבמעשר בהמה דחייב להפריש אבל קודם הפרשה אין העדר אסורה משום טבל כו' לס' התוס' מכות הנ"ל דל"א דל"ה הת"ס אלא היכא שכבר עבר האיסור ועשה כבר דבר שנתחייב מלקות עליו כגון הכא שכבר שתה דהאיסור הוא בברור והתיקון ספק כו' א"כ בלא"ה אין מלקות) אלא דלהנ"ל י"ל נמי דפלוגתת ר"י ור"ל בהח"ס במכות היא אליבא דר' יהודא שם דמהך דהכה את זה וחזר והכה א"ז משמע דס' הח"ס לא שמי' התראה ומהך דנותר משמע דס' שמי' התראה ולר' יהודא להנ"ל בשיטתי' דחיוב חלה מתחלת רק אחר לישת ותיקן העיסה א"כ חל אצורה דוקא ובעי' מן המוקף ושיריים ניכרים א"כ לדידי' בלא"ה לא מהני תיקן על מה שאכל כבר בליכא שיריים ניכרים ולא שייכא הקושי' דיתקן אחר אכילה כלל

מתורץ בזה גם קושי' בסוגיא דיומא פ"ג ע"א דפליג תנאי בברייתא בטבל ותרומה דת"ק ס' דמאכילין אותו טבל ובן תימא ס' דמאכילין אותו תרומה משום דטבל חמור כו' ואמאי אין מאכילין אותו טבל כיון דאית' בתיקון שיפרוש תרומה אח"כ על מה שאכל כבר בלמפרע די"ל משום דכל הברייתות נישנו ביר' חייא ור' אושעי' ובירוש' פ"ג דחלה הנ"ל ס' ר' אושיעא דחיובא דחלה מתחיל משתעשה גבלולין גבלולין דהיינו לאחר לישת העיסה יפה ותעשה כעין גבניניות כו' א"כ אצורה דעיסה היא דחיילא חיובא ובעי' מן המוקף ושירים ניכרים א"כ לא מהני הפרשה אמה שנאכל כבר דליכא שיריים ניכרים כנ"ל

והנה דברי הרמ"א הנ"ל דמותר להפריש מעיסה אחרת