בית אבא סה

מפה לאוכלי תרומ' ול"ח למשקין מחמת ידים שיטמאו את המפה כיון דלדידי' לא גזרו לכלים אלא היכא שנטמאו ממשקין הבאים משרץ

אמנם מהוכחת התוס' בעירובין הנ"ל דמשקין כ"ש מטמאין מברכות נ"ב ע"א שמא יצאו מים אחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים כו'. משמע אף לשמואל דס"ל עפ"י סוגי' דפסחים הנ"ל דטומאת משקין לטמא כלים לאו דאורייתא מ"מ היה זה בגזירת י"ח דבר שמשקין הבאים מחמת ידים יטמאו את הכלים ולה"ק שמא יצא מים אחורי הכוס כו' וזה י"ל עפי"ד התוס' חולין ל"ג ע"א ד"ה הנ"מ שהוכיחו דר' אסי ס"ל דר"ע דאמר שני עושה שלישי בחולין היינו אפי' בטומאה דרבנן כו' וכן הא דאמרי' בגזירה די"ח דבר ואלו פוסלין את התרומה כו' לא קאי אליבא דר"ע, כיון דלדידי' אפי' שני דרבנן עושה שלישי בחולין י"ל דאפי' בחולין נמי גזרו. ונתיישב לי בזה מה שהעירותי עפ"י הנ"ל גם לר' עקיבא אליבא דר' מאיר דס' ר"ע דמשקין אין מטמאין אחרים דאורייתא ועי' תוס' פסחים ט"ו ע"ב ד"ה ר"י בסופו וא"כ ע"כ דלא גזרו על משקין הבאים מחמת ידים שיטמאו את הכלים רק על משקין הבאים מחמת שרץ לכלים או לאוכלין אף הבאים מחמת ידים כנ"ל א"כ אמאי אמר ר' עקיב' בעירובין כ"א ע"ב מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דעת חבירי כו' הא היה יכול לאכול במפה וכנ"ל אמנם עפי"ד התוס' חולין ל"ג ע"א דאף אי טומאת משקין לט"א ל"ד י"ל דגזרו עלי' בגזירת י"ח דבר אליבא דר"ע שיטמא כלים א"כ ס"ל לר"ע דלא התירו אף לחולין במפה משום גזירת י"ח דבר למשקין הבאים מחמת ידים שמטמאין לכלים וה"ה למפה וכן הי' מקום לומר בשאלת שמואל לרב בחולין ק"ר עבדין כדין לאכול במפה כו' משום דרב ס' בפסחי' ט"ז דאף טומאת עצמן אין למשקין מה"ת להכי סבר שמואל דמשו"ה לא חש רב לטומא' אף שיש לחוש שיגע ברוק שבפיו בידיו ויטמא את המפה משום דס' רב דאין טומ' למשקין אף לא טו"ע משא"כ לשמואל דס"ל דלטמא אחרים דרבנן יש לגזור וע"ז השיב לו איסטנוס אני ואינני נוגע בידי בפי ואף לשיטתך דלא פלוג מ"מ נטלתי את ידי וכנ"ל. וע"כ י"ל דסוגי' דחולין ק"ד ע"ב דמייתו עובדא דר' צדוק וכשנתנו לו אוכל פחות מכביצה נוטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ואין מברך אחריו לפשוט איבעי' דהתם אי מותר לאכול במפה ול"ח דילמא נגע מאי לאו הא כביצה בעי נטילת ידים ופשוט לי' דילמא הא כביצה בעי סוכה וברכה אבל נט"י לא בעי אף בכביצה וכן פשוט לה ביומא ע"ט ע"ב וזהו כרבא א"ר יהודה שם דלא כאביי דאמר בסוכה כ"ו ע"א וכמה אכילת ארעי דפטור מן הסוכה כדטעים בר בי רב ועייל לכלה דהיינו כביצה כדמק' הש"ס שם כ"ז ע"א על אביי מעובדא דר"צ הנ"ל ומשני דילמא פחות מכביצה נטילה וברכה ל"ב הא כביצה בעי נטילה וברכה ול"מ מפה לכביצה וע"כ דסוגי' דחולין ל"א לאביי ומייתו עובדא דר' אמי ור' אסי דקאכלי במפה וא"ל ר"ז תרי גברי רברבי כוותיכו ליטעו בדרו"ש הא דעתי קצרה קא קאמר וקאמר גברי רברבי י"ל דכיוון דעפ"י שיטת' הנ"ל אין להתיר במפה אף לחולין מחמת גזירה דטומאת ידים שניטמאו ברוק דהוי משקין ויטמאו את המפה כנ"ל, וקאמר דאשתמיטתי' הא דאמר רחבאא"ש התירו מפה לאוכלי תרומה ול"ה מפה לאוכלי טהרות ור"א ור"א כהנים הוי כנ"ל דלאוכלי תרומה לשמואל ל"ג על טומאת הידים הבאים מחמת משקין שיטמא את הכלים אבל לאוכלי טהרה חולין עטה"ק לא התירו כשיטת ר' אסי בתוס' חולין ל"ג ע"א הנ"ל וע"כ פי' רש"י דהתירו מפה לאוכלי תרומה דזריזין הן ולא נגעו ול"ה לאוכלי חעטה"ק שאינם למודין להשמר כמו כהנים ומשמע שפיר דלכהנים אף חולין עטה"ק התירו משום דלשמואל קאי ול"ג לדידי' טל הידים שיטמאו כלים משום משקין כנ"ל וס"ל לשמואל חולין שנעשה עטה"ק כתרומה דמי כר"א בר' צדוק כנ"ל וע"כ דגם חולין הותר לכהנים במפה שאינו רק משום סרך תרומה לבד ולא התירו לאוכלי חולין על טה"ק שאינם כהנים ואינם למודין להשמר כמו כהנים לר' אסי דשני עושה שלישי בחולין אף בטומאה דרבנן וגזרו אף בחולין בגזירה די"ח דבר כנ"ל. והתוס' ביומא ע"ט ע"א דאזלו התם אליבא דרבא משמי' דר"י דמשום סרך תרומה ומצוה לשמוע דברי ר' אב"ט דנט"י תיקנו משום טומאה כיון דלא אזל לשמואל ואין הוכחה לדידי' דחולין שנעשו עטה"ק כתרומה דמי י"ל דלא התירו לאוכלי חולין על טהרת תרומה אף לכהנים האוכלין עט"ת אלא לאוכלי תרומה בשעת אכילת תרומה ומה"ט נטל רב ידיו אף שאכל במפה דלא היה כהן ור"א ור"א ע"כ דתרומה היא דאכלו במפה ור"צ דאכל בפחות מכביצה במפה משום דכביצה בעי נטילה צ"ל דלאו תרומה אכל ואין הוכרח התוס' לומר דר"א בר"צ דס' חולין שנעשו עט"ת כתרומה דמי בשיטת ר"צ אביו סובר הכי אבל סוגי' דסוכה כ"ז ע"א הנ"ל דלאביי קאי ולשיטתי' בחולין ק"ה ע"א הנ"ל משום סרך תרומה ועוד משום מצוה לשמוע דברי חכמים ולפי' התוס' דמשום נקיות תקנו שפירשנוה דר"ל אף בגוונא דלא שייך סרך תרומה משום חשש טומאה כאוכל במפה דלא גזרו למשקין מחמת ידים שיטמאו את הכלים והתירו מפה לאוכלי תרומה מ"מ משום נקיות איכא משום מצוה לשמוע ד"ח משום גנאי ומיאוס כשנוגע באוכלין בידים מסואבות וסתם אוכלים כביצה דוקא כפי' רש"י שם שלא לבעל בכביצה נט"י אפי' ס' ר"צ דחולין שנעשו עטה"ק כתרומה דמי משום מצוה לשמוע ד"ח משום נקיות בכביצה בעי נטילה כנ"ל שפיר מוקי בגמ' אליבא דאביי מעשה דר"צ כשנתנו לו אוכל פחות מכביצה ואכל במפה דס' דל"ב נטילה וברכה אבל בכביצה בעי נטילה וברכה ול"מ מפה מחשש שמא יגע משום נקיות דמצוה לשמוע ד"ח אף דמשום טימאה ל"ג לאוכלי תרומה כפי' ושיטת רש"י חולין ק"ז ע"ב הנ"ל משום מצוה לשמוע ד"ח ונקיות איכא כנ"ל. ועפיז"ה י"ל פי' רש"י בסוכה כ"ו ע"ב בר"צ דנטלו במפה משום נקיות והתוס' חלקו עליו וכ' דבחנם פי' כן כו' דאפי' פחות מכביצה מקבל טומאה משום דרש"י לשיטתי' בסוגי' דשבת הנ"ל דגזירה דידים היתה רק משום נקיות וכן התוס' לשיטתם כפי' רבותיו של רש"י דמשום חשש טומאה היתה הגזירה להכי כ' כ"א עפ"י שיטתי' והנה למסקנת הגמ' סוכה ואוקימתה דמעשה דר"צ אליבא דאביי דמשו"ה נטל אוכל פחות מכביצה דפחות מכביצה נטילה וברכה לא בעי הא כביצה בעי נטו"ב אבל סוכה אפי' כביצה נמי לא בעי וזה דלא כהוכחת התוס' דא דאפי' פחות מכביצה מקבל טומאה וע"כ בעי נט"י ממתני' פ"ב מ"א דטהרות דתנן אין בו כביצה הוא טמא והכל טהור ע"ש. י"ל כוונת רש"י ז"ל בפי' לברכות כ' ע"א אמימרא דר"פ לאביי מ"ש רא ראשונים דאתרחיש להו ניסא כו' וכי מטי ר"י בעוקצין האשה שכובשת ירק בקדרה ואמרו לה זתים שכבשן בטרפיהן טהורים אמר הויות דרב ושמואל קא חזינן הכא כו' ופי' רש"י האשה שכובשת ירק או זתים שכבשן בטרפיהן משנה היא במס' עוקצין שהרעישו כו"ע עליו דהראשונה היא מתני' בפ"ב מ"א דטהרות שהביאו תוס' סיכה הנ"ל ולא בעוקצין ועי' צל"ח שהאריך בזה ולהנ"ל י"ל דבמכוון פי' רש"י ומראה מקום לשני המשניות לעוקצין לרמ"ז על ענינם שהוא אחד דהרמב"ם פי' מתני' דאשה שכובשת ירק בקדירה דמיירו באשה נדה ומשום טומאה אבל הר"ש פי' לענין טומאת ידים כנראה גם מפי' התוס' סוכה הנ"ל שהוכיחו מזה דפחות מכביצה מקבל טומאה אפי' לענין נט"י כו' וע"כ י"ל כיון דגמ' דברכות הנ"ל אזלא לאביי דלאוקימתת הגמ' סוכה אליבי' דפחות מכביצה לא בעי נטילה ולקושי' התוס' ממתני' דהאשה שכוכשת ירק בקדירה הנ"ל צ"ל דאביי לא מפרש מתני' לענין נט"י כפי'