בית אבא נב

בגופו כבמתני' פסחים פ"ב ע"א דבנטמא ישרף מיד ולא בעי עיבור צורה ושפיר עבוד דשרפוה וע"כ שפיר יליף לה הש"ס מכל חטאת וגו' לכל איסורין שבתורה לאיסור הנאה

ול"ק גם קושי' התוס' שם ד"ה דכתיב אפי' רש"י אוהנה שורף בשעיר נחשון ובח"כ דריש בהדיא אשעיר ראש חוד' מדכ' ואותה נתן לכם כו' דבאמ' רש"י לשיט' בפי' חומש ובכ"מ דשמיני דמילואי' היה בר"ח כנ"ל שפיר סי' בחומש פ' שמיני להדיא אשל ר"ח וכן בפסחים פ"ב ע"ב בד"ה לכך נאמר דקאי שם לר' נחמיה דמפני אנינות נשרפה ושמיני דמילואים היה לדידי' בר"ח כנ"ל וכן בזבחים ק"א ע"ב דקאי לר' נחמיה וכן פי' ביומא ה' ע"ב בד"ה כאשר צוה דקאי לר' יוחנן ותסתיים דר' יוחנן הוא דאמר מלואים כל הכתוב בהן מעכב בהן דנפק"ל פרישה ליוהכ"פ ממילואים ולדידי' היא די"ל דילפינן שני שעירי ציבור דיוהכ"פ משני שעירי ציבור דמילואים שעיר מילואים ושעיר ר"ח דהיה בר"ח וכן בחולין ס"ח ע"ב בד"ה הכל היו בכלל בשר בשדה טרפה ל"ת דהיא נמי מימרא דר' יוחנן התם, ובשבועות ט' ע"ב בד"ה ואותה נתן לכם מימרא דר' אלעזר א"ר אושעיא דהאי קרא בשעיר דר"ח כתיב ויליף עון עון מציץ כו' אף דטעמי' דר' שמעון מפרש ור"ש ס"ל מפני טומאה נשרפה י"ל דר"א אר"א ס"ל נמי כחכמי צרפת דבו ביום היה דינם ככ"ג כנ"ל וע"כ צרוכין לפר' לדידי' קרא דהן היו' וגו' דה"ק שקרבן זה חובת היו' וכר' נחמי' ומוכח דבר"ח היה כנ"ל אבל הכא בסוגין דפסחי' דמהדר לאוקמה אליבא דר' יהודה דוקא ולשיטתי' דמפני טומאה נשרפה הוא דילפינן מכל חטאת אשר יובא מדמה לכל איסורין שבתורה דאסורין גם בהנאה דהוי' פסולה בגופה ול"ב ע"צ ושפיר עבוד דשרפוה כנ"ל וע"כ שמיני למילואים היה לדידי' בשמיני בניסן ול"ה שעיר דר"ח. וע"כ הוכרח רש"י ז"ל לפרש הכא דוקא בשעיר נחשון בויהי ביום השמיני ושינה בחכמה ובדעתו הגדולה את טעמו הכא ממה שפי' בכל הני מקומות הנ"ל אשל ר"ח כנ"ל

למען חיבת הקודש הנני נותן מקום לתשובת הגאון המובהק הנ"ל. בישע אלקים עש"ק לסדר ולפרט "אגדלה הוד שמך והיה ברכה" (תרע"א) לפ"ק

יהא שלמא רבא רב הונא ורב חסדא לרב כהנא ורב נהוראי, הרב הגדול החריף העצום ברק השנון, ומשיב מלחמה שערה בגמרא וסברא מוה"ר אליהו הכהן גוטווירטה הי"ו נעימות בימינו נצח

מכתבו מן עש"ק נצבים הגיעני במועדו בין כסא לעשור. ובהיותי אז עמוס בטרדות עצומים שעברו ראשי, ממילי דמתא ודעלמא, לא נפניתי לקרוא את האמור בו, והנחתיו למשמרת עד לכשאפנה, ובין כה וכה הגיעו ימים. שהיו ידי עצורות מכתיבה בימי המועד, ומלתא מני אזדא, ויום אתמול כי עבר נזכרתי, שעוד טלי החובה להשיבו מפני הכבוד. פניתי למכתבו ומצאתיו מלא דבר, בחריפות עצומה, בציצים ופרחים הראוים לעלות על שלחן מלכים, מלכי רבנן. יהי' ה' עמו, ולפני שמש ינון שמו. ואלף עולות יעלה שלומו ככל מאוימו, ואנכי גם היום, אינני מופנה, להשתעשע בדברי חדודין, שאינם נוגעים למעשה והנני מוטרד כעת בענין ספק קידושין, למדינת קאווקאז, והלכה פסוקה בידינו בשו"ע יו"ד סי' רמ"ו מעשה ושאינו מעשה, נזקקין למעשה לזאת חדל ממני העונג להשתעשע בפלפול הלכה, אמנם להשיבו ריקם אי אפשר, משום עשה דכבוד תורה, ואודיעו בזה, מה שאמרתי זה ימים רבים באותו הענין שבא במכתבו, בענין חטאת ר"ח אם קרב ברה"ש. שלפי מסקנת התוס' מהתוספתא מבואר שקרב ברה"ש. ונשארה ההערה שהעירו התוס', למה זה לא נזכר החטאת של ר"ח בפירוש, בפרשת מוסף רה"ש, כמו שנזכרו העולות והמנחות והנסכים של רה"ש. בפסוק מלבד עולות החודש ומנחתה, ולא מצאתי ישוב על זה ונראה לענ"ד, דהנה שנינו במשנתינו ריש ס' כל התדיר, מוספי ר"ח קודמין למוספי רה"ש, שנאמר מלבד עולת הבוקר, ופירש"י, דלשון מלבד משמע העשויה כבר ועוד שנינו שם צ' ע"א כלל גדול זה בנה אב לכל החטאות שיקדמו לעולות הבאות עמהם ונודע שבמוספי ר"ח ורה"ש היו עולות וגם שעיר חטאת, ומעתה תפול השאלה, כיצד יעשו, אם להקדים של מוסף ר"ח קודם למוסף רה"ש, ויהא סדר ההקרבה, חטאת ר"מ ועולות ר"ח, ואח"כ חטאת רה"ש, ועולות רה"ש, ויקוים בזה, דין המשנה, מוספי ר"ח קודמין למוספי רה"ש, אבל א"כ, הלא יוקרבו עולות ר"ח, קודם חטאת רה"ש, נגד הכלל, דחטאת קודמת לעולה או אולי יעשו סדר אחר, דהיינו, להקריב שתי החטאות בראשונה חטאת ר"ח, וחטאת רה"ש ואח"כ העולות עולות ר"ח ועולות רה"ש ויקוים בזה הבנין אב, לכל החטאות שיוקדמו לעולות. אבל א"כ, הלא יוקדם חטאת רה"ש, קודם עולות ר"ח. נגד הדין דמוסף ר"ח קודם למוסף רה"ש. ולא ידענו איך לעשות, אם כה ואם כה. ולזה גילתה לנו התורה בפרשת מוסף רה"ש, שיהא שעיר עזים אחד חטאת מלבד עולת החודש, ולשון מלבד, משמעו העשוי כבר, כמו שפירש"י במשנה. והיינו שעולת החודש יהא קודם לחטאת רה"ש. זהו באור המקרא. ומעתה הרי לא הי' צריך המקרא. לכתוב מלבד חטאת ר"ח. דזהו פשיטא, ואך למותר לכתוב, דהרי חטאת ר"ח קדם אף לעולת ר"ח, הקודם לחטאת רה"ש. וע"כ לא נכתב חטאת ר"ח במקרא זה, כן נראה לענ"ד

וידידי שי' ירום ונשא וגבה, עד זקנה ושיבה, ויאר ה' פניו אליו, להצליחהו בתורתו ויראה סימן ברכה במשנתו כמשאלות לבבו לטובה וכנפש מברכו באהבה ידידו המכבדו כרום ערכו ומברכו במעולה שבברכות, המצפה לישועה, חיים ברלין

שוכט"ס למע"כ ש"ב הרב הגאון המופלג הישיש החו"ב שלשלת היוחסין כו' מוה"ר נפתלי הירץ תאומים האבד"ק ווילקאטש וכעת בפה לבוב (שליט"א) ז"ל

א) ענותנותו תרבינו להציע לפני קונטרסו בחי' תורה ולעורר גם אותי לחוות דעתי בתשובה על השאלה דאתי לידו בתפילין שנתקלקלה הדיו והתחילה להפרד מאותיות ומ"מ עתה עוד יש כדי הכשר כל אות ואות ורק שיש לחוש לודאי שאחר זמן יתקלקל כל הכתב הישן אי שרי להעביר בדיו חדש על כל האותיות ואין חשש שאחר זמן יכשירו רק ע"י הכתב החדש ואז יהי' שלא כסדרן כו' הנה נזכרתי שכבר עמד ע"ז הגאון חת"ס בהשמטות לחלק חו"מ סי' קפ"ט והוכחתו להחמיר משבת קי"ב ע"ב ועירובין כ"ד ע"א גבי סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותיקנה טמא מדרס נפסקה שני' ותיקנה טהור למפרע דאמרי' פנים חדשות באו לכאן וילפינן שם מטו"ט לאיסורא א"כ ה"נ דכוותי' כשיפרד הדיו הישן הוי' כנפסק אוזן השני' אף שהאוזן הראשון שהבי' הטומאה קודם קיים אמרי' פנים חדשות בא לכאן והוי' שלכס"ד כו'. ואמנם