בית אבא נ

ששה כו' והכל לחומרא ע"כ מסמנה הגמ' נמי הכא והכא לשמר בכ"מ לחומרא לענין חמץ באמות קטנות ולמגילה בגדולות כו' וכעין שהעירותי בשיעורא דמיל לעולא בירוש' לשיטתי' בפסחים. צ"ג שהם כ"ד מינוטען ודמקיל בחמץ עד ד' מיל ור' אבוהו אר"ל להחמיר בחמץ במיל ודלשיטתי' דר"ל כרבא דשיעור מיל י"ח מינוטען כשיטתי' שם ע"כ מסמן ר' אבוהו משמי' דר"ל כממגדל נוניא לטברי' מיל ולא מסמן באלפים אמה משום דלרבא כל אמות באמת בת ששה א"כ יעלה שיעור מיל כשיעורי' דעולא לשיעור כ"ד מינוטען ואילו לר"ל לשיטתי' בשיעורי' דרבא דשיעור מיל רק י"ח מינוטען היינו חומרי' וכס' הטו"א הנ"ל. ואמנם לאשר לפי דנוקמה דר"ל כרבא ודפליג אעולא בשתים נאחז מחלוקתן דר"ל ורבא בכמה מקומות והשוואת שיטתן בכמה שיטות כנ"ל אמר ר' אבוהו אר"ל לגבל ולתפילה ולנט"י ארבעה מילין ולא קתני עבודה כקושי' התוס' חולין קכ"ב ע"ב ד"ה לגבל דר' אבוהו לשיטתי' בפסחים כ"ב ע"ב הנ"ל דבעל השור נקי להנאת עורו הוא דאתא דעור אינו בכלל בשר להשמיענו דכ"ה גם לשיטת ר"ל למה דאיתותב בנדה נ"ה ע"א כנ"ל ומתני' דואלו שעורותיהן כבשרן וכולן שעבדן וד"ח עור אדם טהור ארישא קאי וכ"ש אסיפא כנ"ל דל"ה רק טומאה דרבנן ע"כ לא בעי' בעיבוד ד' מיל ואמנ' לגבל ולתפילה י"ל כדריב"ל בברכות ל"ב ע"ב דחסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת כנ"ל אף דבעלמא ולשיטתי' להגי' בסוטה ו' ע"ב רבא במקום רב בקושי' א"ר ששת מאלו שמנחותיהן דלר' ששת ל"ק דס"ל ע"ע מחיים נאסרה כר"ל ובין לרבי ובין לרבנן מתנוונה ואמרי' מרובה מידה טובה כו' ושעה היינו רביע או שליש שעה ומהגם לפי' הרב תכונת השמים הנ"ל דמשערין ביום בינוני עשרה שעות ליום לשעות שוות לחשבון שעה בת ע"ב מינוטען וכמדומה שהעיר בזה בס' ארה"ח לשיעור מיל בת י"ח מינוטען יעלו ארבעה מיל לשעה ובשהייה דתפילה מעוד יהללוך משמע שעה שלימה כהוכחת המג"א אלא דשם מחשבין היום לי"ב שעות ע"ש וע"כ רק בהנך שלשה הי"ל לר"ל קבלה לצמצם שעה לשלימה בת ארבעה מילין אבל בעלמא שיעור מיל לר"ל בת י"ח מינוטען. ואולם גם לפי"ז יהי' משמע בשיעור מיל בת אלפים אמה אמות קטנות בת חמשה כאביי משמי' דר' נחמן ולא כרבא משמי' דר"נ ולאביי. אמנם משיטתי' דדם שמלחו אינו עובר עליו משמע דשיעור מיל דמליחה היא כחצי שעה כנ"ל ולא יצאנו עדיין מסבך מחלוקת השיטות להשוותן ע"כ בא ר' נחמן דלשיטתי' בערכין ז' ע"ב דקשי' לי' לר' נחמן בר' יצחק והא דומי' דבהמה קתני מה התם גופי' אף ה"נ גופי' אלא א"ר נחמן זו מיתתה אוסרתה כו' דשער המת לא מיתסר בהנאה אף שמחובר כו' וא"כ ה"ה עור המת באינו מחובר כשיטתי' דר"ל הנ"ל להשוות השיטות ואמר דאייבו אמרה דשיטת אייבו נתבאר לעיל בשיעור מיל דכעולא ס"ל ואייבו אבוהו דרב הוי' דמסתמא בחדא שיטה כרב אזיל דעור המת אסור בהנאה וארבעה אמר בה וחדא מינייהו עיבוד דתנן וכולן שעבדן או שהילך בהן טהורין חוץ מעור אדם ולדידי' ע"כ אסיפא קאי וכ"ש ארישא דטומאה דאורייתא וכמה כדי עבודה א"ר ינאי כדי הילוך ארבעה מילין דלר' ינאי דאמר כפרה כ' בה כקדשים ע"ע מחיים נאסרה וכר"ל ולאחר שנעשה מצותן עורות קדשים מותרין וה"ה דעור אדם מותר בהנאה דמת לא ילפינן אלא מע"ע דכפרה כ' בה וא"ש טעמא דגזרו טומאה בעור שלא יעשה שטוחין כבתוס' נדה נ"ה ע"א הנ"ל. ע"כ י"ל שפיר להשוות השיטות כדאקשי' לי' רבא לר' נחמן בשבת ע"ט ע"א הנ"ל ממימרא דעולא דג' עורות הן עור מצה עור חופה עור דיפתרא כו' דצמצום זמן שלשת עובודים דעור לכל אחד כשיעור שעה קטנה דמיל לשיטת עולא הוא כ"ד מינוטען הם שלשה פעמים כ"ד שהם שבעים ושתים מינוטען באופן די"ל דגם ר"ל ס"ל כעולא כאשר ע"כ רבא דבשיטתי' דר"ל בשיעור מיל די"ח מינוטען ס"ל מימרא דעולא דשלשה עורות הן דסוף סוף כ"ע מודו דעור אדם טמא משום גזירת שטוחין וע"כ מדרבנן בעי עיבוד ובפרט לרבא דעורותיהן כבשרן מאת הטפל לבשרו כנ"ל י"ל דשיעור ג' מילין דעולא, ושיעור ד' מילין דר"ל ודר' ינאי שוין הם בחשבון שלש פעמים כ"ד, כמו ארבעה פעמים י"ח, ששניהם שבעים ושתים מינוטען ומכוון ג"כ לשיעור שעה שלימה כנ"ל בחשבון עשרה שעות לשעות שוות כנ"ל

ומיושב לפיז"ה קושי' הגאון מוהרי"ב הנ"ל דשפיר כ' הה"מ דאתי' לי' להרמב"ם דשיעור מליחה הוא שיעור מיל כו' דשיטת הרמב"ם דשיעור מיל היינו קרוב לחצי שעה כנ"ל דהיינו כ"ד מינוטען דפוסק כעולא כנ"ל ודאמרי' הכא שיעור עיבוד ד' מילין היינו ר' נחמן הוא דאמר הכי להשוואת החשבון בשיטתי' ד' מילין ובשיטתי' דבני י"ח מינוטען לשיעור ג' מילין דג' מיני עיבוד בעור דעולא וכשיטתי' דבני כ"ד מינוטען הם כנ"ל והיינו מלוח וקימוח וניפוץ א"כ שיעור מלוח לבד בעיבוד העור להוציאו מעור מצה לעור חיפה הוא שיעור מיל דהרמב"ם קרוב לחצי שעה ושפיר למדה מסוגין אף דאמרי' הכא וכמה כדי עבודה ד' מילין וכ"כ י"ל בדר' יוסי בר' חנינא דאיבעי' לי' בערכין ז' ע"א שער נשים צדקניות מהו ופשיט לי' רבא כו' כנ"ל דאי ס"ל כרבא עור המת אבה"נ ודעולא אסיפא קאי אבל רישא טומאה דאורייתא ואי נימא דלרבא שיעור ג' מיל דעיבוד דג' עבודות בעור דג' עורות הן כו' כשיטתי' במיל בחשבון דמהלך אדם בינוני י"ח מינוטען כנ"ל ע"כ דר' יוסי בר' חנינא פליג אשיטת ר' חנינא אביו בפסחים צ"ג ע"ב דס"ל שם כעולא ושיעורא דמיל לדידי' היינו קרוב לחצי שעה כ"ד מינוטען, דהא דאמר ריב"ח ל"ש אלא לפניו אבל לאחריו אפי' מיל אינו חוזר א"ר אחא ומינה מיל היא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר, שהקשיתי לעיל דמנ"ל ר' אחא הא דילמא לריב"ח אפי' פחות ממיל אינו חוזר אמנ' להנ"ל שפיר י"ל דהוכיח ר' אחא בדיוקא דומינה דאמר שכוונתו מכל סבר' השקו"ט דשיטתי' הנ"ל דגם לריב"ח י"ל דקיבלה מרבא דעורותיהן כבשרן בחוברים דוקא ומדרבנן בעי' עיבוד ושיעור שלשה מיל דר' חנינא ודעולא דשלש' עורות הן בעיבוד לטהרן אף מדרבנן כשיעור ד' מיל דר"ל ודרבא, והא דאמר ל"ש אלא לפניו היינו לנט"י ולתפילה דבלא"ה שוהין שעה אחת להתפלל בביהכ"נ כפי' רש"י מכוון שיעור שעה כחושבנא דשיטתא דידהו כנ"ל אבל לאחר וכו' דעיקר שהיית שעה אינה חובה לאהדורי' בתרה אינה חוזר א"ר אחא הא פחות ממיל כו' וכוונתו הא פחות ממיל מדר' חנינא ודעולא שיעור קרוב לחצי שעה אלא שיעור מיל דר"ל ודרבא י"ח מינוטען חוזר כיון דכרבא ס"ל בשיעורי' דמיל עכ"פ אף לאחריו חוזר

אמנם בחולין קכ"ב ע"ב מרא דשמעתתא הוא ר' הונא משמי' דר' ינאי דכמה כדי עבודה ארבעת מילין לגבל ולתפל' ולנט"י ארבעת מילין כו' דלר"ה בשיטתי' דדם שמלחו אינו עובר כר' יוחנן כנ"ל משמע דשיעור מיל קרוב לחצי שעה ודעור כבשרו מה"ת דנפק"ל מאו בעצם והא דגזרו טומאה דרבנן בעור אדם אף שאסור בלא"ה בהנאה דלדידי' ולר' ינאי י"ל דנפק"ל מת מע"ז כיון דלדידי' תקרובת ע"ז אסור מה"ת כהוכחת השעה"מ בפ"ה מה' אישות מאיבעי' דר' יוחנן לר' ינאי בע"ז נ"ב ע"ב תקרובת ע"ז מי מהני להו ביטול לטהרינהו מטומאה או כיון דאיסורא לא בטיל טומאה נמי לא בטיל כו' דלשיטתי' בפסחים פ"ה ע"א פיגול ונותר מטמאין את הידים משום חשדי כהונה ומשום