בית אבא ה

פתח

הבית

על יום השלישי מהיום, ליום הגדול והנודה יום הדין יוהכ"פ, כל בנ"י מחכים בחרדה ואימה כעל יומא דחשבנא לחשוב עם קונהו, בדין וחשבון על מעשינו בכל השנה, בקלקוים עונות וחטאים, לשוב בתשובה ולקבל כפרה. מאז וקדם מכנים לשבת זה שבת תשובה שבו שם, אדם הראשון בתשובה ואמר מזמור שיר ליום השבת, כבב"ר פ' בראשית, המכוון לקבלה דבהא בתשרי נברא העולם כבד"ה י"א ע"א וביום ו' שנברא בשעה עשירית סרח י"א נידון י"ב נטרד והלך לו כבסנהדרין ל"ח ע"ב ולמחר ביום השבת נתודע מקין כחה של תשובה. ואנו אם כי לא נכוין כעת על תשובה במילואה נכון עצמינו ליום השלישי מעתה בדברי תורה ומוסר לתשובה כדמצינו ביהושע ויצו יהושע את שוטרי העם לאמר, עברו בקרב המחנה וצו את העם לאמר, הכינו לכם צדה כי בעוד שלשת ימים אתם עוברים את הירדן הזה לבוא לרשת וגו' ותרגומו בעוד שלשת ימים בסוף שלשת ימים ובתוס' קידושין ל"ח ע"ב ד"ה צא דבעוד שלשת ימים עם אותו יום שעמד בו ומקצה ג' ימים היינו סוף יום שני שסמוך ליום ג'. מכוון ממש כעמדנו היום. ובאמרו לאמר סתם ולא פירש מה אמר ומה צום לאמר עוד על המפורש, ובש"ס ידוע שדורשים כ"פ לאמר, להיות ברור אצל חז"ל שהיה עוד איזה אמירה שלא נתפרסמה לנו, ובילקוט, וכי צידה היתה צריכה שם והלא אוכלי המן היו אלא עשו תשובה כדי שתכנסו לארץ, דכ"מ כינו חז"ל מזונות ותלאים בתשובה ובקשת רחמים כבברכות ס"ג ע"א כל המשתתף שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו פרנסתו מעופפת לו כצפור. כוונתם עפ"י מה דאמרו בעירובין י"ח ע"א אמרה יונה יהי' מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהי מתוקין כדבש ביד בו"ד כו' שהמשתתף ש"ש בצערו שמבקש רחמים מלפניו אף שהקב"ה יושב וזן מקרני ראמים עד ביצי כינים כבשבת ק"ז ע"ב, יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל ברי', כבפנחים קי"ח ע"א אמרו שם דקשה מזונותיו של אדם כפליים מלידה דאילו בלידה כ' בעצב ובמזונות כ' בעצבון והיינו ע"י חטא הראשון נתקללה האדמה קודם שעשה אדה"ר תשובה, ממילא ע"י תשובה ובקשת רחמים שלו כופלין לו פרנסתו בתיקון הקללה שנתקללה הפרנסה ע"י החטא, ורשב"ג מוסיף כי ע"י בקשת רחמים שלו ומסורתו ביד הקב"ה כיונה זו שבקשה שיהי' מזונותי' מסורין ביד הקב"ה פרנסתו מעופפת לו כצפור יונה הזאת, ושם פליגי ר"י וראב"ע דרי"א דקשה מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה דאילו בגאולה כ' המלאך חגואל אותי ובמזונות כ' האלהים הרועה אותי ור"א א' דקשין כקריעת ים סוף כו'. וצ"ב סברתם וי"ל דביומא פ"ו ע"ב אמרינן גדולה תשובה שמביאה את הגאולה דכ' ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב כו' ושם מחלק בין תשובה מאהבה לתשובה מיראה דבתשובה מאהבה זדונות נעשין לו כזכיות וביראה רק כשגגות וכ' המפורשים דבמאהבה מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ואילו מחשבה הרעה של החטא לא נצטרפה ישנם שני מעשים טובים בתשובה לבטל מעשה החטא בלי המחשבה משא"כ בתשובה מיראה אין לנו אלא מעשה התשובה נגד מעשה החטא עי' מהרש"א בחי"א וידוע דמלאכים אינם יודעים ומכירים במחשבה של אדם כיוצא מהא דשכת י"ב ע"א דמלה"ש אינם מבינים בלשון ארמית ודלא יק' קושי' התוס' שם ע"ש וז"ש ד"י דתשובה דוגמת מזונותיו של אדם קשה יותר מן הגאולה דאילו תשובה לקרב הגאולה די אף תשובה מיראה משום דכ' המלאך הגואל ומלאכים א"י ממחשבה ואילו לתשובה באמת כמזונות שם צ"ל בדוקא תשובה מאהבה משום דכ' האלהים הרועה אותי כ"כ בתשובה שובה ישראל ער ד' אלהיך שהקב"ה מבין מחשבותיו ש"א אם שב מאהבה או מיראה, וראב"ע א' דרק כקריעת ים סוף דכ' ויראו בנ"י ויצעקו של"ה דק תשובה מיראה ואפ"ה ניצילו כ"כ כל תשובה מיראה מהני וז"ש בביצה ט"ז ע"א מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יוהכ"פ כו' וכ"כ אמרו ביבמות מ"ט ע"ב דרשו ד' בהמצאו אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ כו' להיות שניהם מכוונים לאחד

ובברכות נ"ב ע"ב ג' הקב"ה מכריז עליהם בעצמו ואלו חן רעב שובע ופרנס טוב רעב דכ' כי קרא ד' לרעב, שובע דכ' וקראתי אל הדגן וגו' פרנס טוב דכ' ראה קראתי בשם יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו השמים וארץ כו' וביבמות ע"א ע"ב ויהי רעב בימי דוד כו' א"ל שמא עובדי ע"ז יש בכם כו' שמא עוברי עבירה י"ב כו' ויבקש דוד את פני ד' ושאל לו במשפט האודים לפני ד' ויאמר ד' אל שאול ואל בית הדמים כו' מתוך שהרג גוב עיר הכהנים שהיו מספיקין מים ומזון כו' וכ"כ השובע מודה על צדקתם וישר דרכם בתורה ומצות ד' ובירושלמי פ"ד דחגיגה בשני אותיות נברא העולם דכתיב כי ביה ד' צור עולמים, ושם, מה היוד פתוחה מכל צד כך יש פתה לבעלי תשובה, ובמנחות כ"ט ע"ב ומפני מה נברא כו' ותלי כרעי' דאי הדר כו' ליעול בהך כו' אי"ל תנא דאי הדר בי' הקב"ה קושר דו כתר כו' על התשובה הקב"ה מכריז שובו אלי ואשיבה אליכם נאום ד' פרנס חובתו לפרנס את הציבור כן במילי דעלמא ויותר במילי דשמיא לעוררם לתשובה בכ"פ ע"י ידיעתו לצרף אותיות שבהם נבראו מים וארץ כן בענינים הנוגעים לשמים לתשובה כי ביה ד' צור עולמים ולדברים הנוגעים לארצות במילי דעלמא ולצרפם שאף כל מעשיהם במו"מ וכל עניני בנ"א יהיו עפ"י התורה והמצוה כמה"כ אתהלך לפני ד' בארצות החיים ודרשו ביומא ע"ב ע"ב זו מקום שוקים ומפרשים העולם שאף במקום שוקים בכל עניני עוה"ז למדם דהע"ה לילך לפני ד' בדרך התורה וז"כ הגמ' דברכות כ"ח ע"ב כשאתה יוצא לדרך המלך בקינך וצא כו' שכשאדם מהלך בדרך מילי דעלמא מי"מ וכדומה עליו להמלך בקונו שלא יעשה שום דבר נגד רצון ד' ועצתו בתודה ובפסחים קי"ג ע"א כי ם סלקית לאיגרא שידתך בהדך כו' דכי תצא לדרך אף במי"מ התודה והיראה מזונות האדם יהי' עמך וביומא כ"א ע"א היוצא לדרך קודם קריאת התרנגול דמו בראשו שכשיוצא לדרך במילי דעלמא קודם לקריאת תרנגול שנתעורר מקודם מי שנתן לשכוי בינה או לפי' קרא גברא הממונה על הכרוז עמדו לעבודתכם עבודת הבורא לכוון בו אף בלכתי בדרך דמו בראשי וז"ש שם שהיו מדאין לחה"פ לעולי רגלים וא"ל דאו חיבתכם לפני המקום שסילוקו כסידורו כו' שהראו לעושי רגלים שידעו בכ"פ שיעלו ברגל בדרכם בעניניהם בעוה"ז חיבתם לפני המקום בלחה"פ במעשיהם יקלקלו עפ"י ד' שהוא מזונותם ואם ח"ו י יקלקלו מעשי' גם מזונותם הגשמי יסלק מהם כסילוקו כסדורו וכן בדרשה