בית אבא מא

דקתני דמדבריות וימים ונהרות כו' מברייתא דעגלה בצפון כו' ושבחצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם כו' דלא כהך ברייתא ע"כ דכוונת רבא למשכא גברא לגברא לפרש הך לימודא אליבא דריב"ל משיטתי' הכא בבבלי פסחים לשיטתי' בבבלי ברכות כ"ו ע"ב הנ"ל דס' תפילות כנגד תמידין תקנום וממילא דאית לי' לריב"ל לפי"ז נמי ברייתא דעגלה בצפון כו' ודבחצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם כו' וע"כ שפיר אין סתירה בדברי רש"י מתחילת דבריו לסוף דבריו כמו שהק' הצל"ח הנ"ל דבתחילת דבריו אלא אמר רבא שהיא שיטת רבא בעצמו שפיר כתב רש"י לפרש דלרבא לשיטתי' דאיתותב בתיובתא בדף צ"ג ע"א מברייתא דעגלה בצפון כו' ושבחצי שש וח"ש חמה עומדת בראש כל אדם כו' כנ"ל ס"ל דמדאורייתא כל שש שעות אחרונות כשירות אבל לאשר הך מסקנה לאו אליבא דרבא לשיטתי' בדוקא הוא אלא כדי למשכא גברא לגברא ודריב"ל הוא דתפילות כנגד תמידין תקנו ותפילת המנחה עד הערב שהרי תמיד של בה"ע קרב והולך עד הערב ומנחה גדולה מששה שעות ומחצה שפי' רש"י שם משום דחצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם כו' שפיר פי' רש"י ז"ל גם הכא בסוף דבריו הכי כנ"ל

ועפי"ז נוכל להבין שינוי שקו"ט דרבא להקשות ביומא כ"ח ע"ב אליבא דר' יוסף א"ר ספרא דצלותי' דאברהם מכי משחרי כותלי (כפי' רש"י מתחילת שבע שעות) מדתנן חל ע"פ להיות בע"ש נשחט התמיד בשש ומחצה וקרב בשבעה ומחצה ונשחטי' מכי משחרי כותלי כו' ובפסחים נ"ח ע"א בקושיתו אריב"ל דחלקהו דאורייתא כו' מק' מע"פ נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמונה ומחצה בין בחול בין בשבת כו' ולא מק' נמי כביומא מחל ע"פ להיות בע"ש כו' משום דביומא אזלא קושית ר' יוסף על ר' ספרא דצלותי' דאברהם מכי משחרי כותלי דזהו כריב"ח בברכות כ"ו ע"ב דתפילת אבות תקנום ובטעמא י"ל דמוכרח לומר הכי משום דאין לומר דתפילות כנגד תמידין תקנו משום דקתני ותפילת המנחה עד הערב ואילו תמיד לא קרב אלא בתשעה ומחצה ולא יותר דחלקהו דביה"ע הוא דאורייתא לדידי' וע"כ דאבות תקנום וזמנו מתחילת שבע ושיטת ר' יוסף לפי מש"כ התיו"ט בפ"ק דסוטה לתרץ קושי' התוס' שם דף י"א ע"א הנ"ל באות א' ממרגלים שבאמת מפני מידת טובה המרובה ממידת פרעניות הוצרך הפרעניות להתאחר כ"כ וראיתו מסוטה ו' ע"א דלר' ששת בין לרבי דאמר שם דזכות תולה כו' אלא מתנוונה כו' ובין לרבנן נמי מתנוונה מה"ט דאי"ל מרובה מידת טובה ממידת פרעניות ור' יוסף סבר דלרבנן לא הוי' מתנוונא ע"ש וכיון דל"ל לר' יוסף כללא דמרובה א"כ ע"כ לדידי' שעה דוקא מצומצמת היא ולא חצי שליש או רביע כבתוס' ד"ה מרים הנ"ל א"כ לר' יוסף דפסח נשחט בשלש כתות ע"כ דשעה לכל כת דוקא הוא וכשיטת הרמב"ם בפי"א מתמידין דהיה צריך שלש שעות להקרבת כל הפסחים הנ"ל ומשו"ה הוכרח להק' רק מחל ע"פ להיות בע"ש דקרב התמיד בשבע ומחצה דאיכא שעה וחצי' מכאן וג' שעות לפסח ושעה לצלי' וחצי שעה למליחה שהם ארבעה וחצי לכאן מכוון ממש שש שעות האחרונות של היום דאף שא"צ להקדים לשעה ששית ממש דדי לומר מחצי שעה שבעה לגמור כל עבודת היום כנ"ל מ"מ כיון דמצה"ד לא היה לי' לאקדומי' לתמיד מתשעה ומחצה דחלקהו דבין הערבים דאורייתא הוא כנ"ל ורק משום דגם ערב וביה"ע דפסח היא נמי מה"ת עבדינן שניהם ומקדימין כנ"ל מ"מ כיון דצלותי' דאברהם מכי משחרי כותלי ותפילת אבות תקנום אמאי לא נקדים נמי מכי משחרי כותלי וזה יתכן למאן דל"ל דכנגד תמידין תקנו ל"ל נמי ברייתא דעגלא בצפון וחצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם כדרבא כנ"ל דאיתותב מהך ברייתא משום דס"ל כעולא בדף צ"ג ע"א דשיעור מיל היא קרוב לחצי שעה כשיטת הרמב"ם בשיעור מליחה ושעה דוקא הוא ויבואר אי"ה לפנינו, אי נמי י"ל שרצה לכוון אשיעור מליחה לכתחילה לשיטת התה"ד שעה שלימה כמו צלי כברמ"א סי ס"ט והק' שפיר דלאקדומי לתמיד מכי משחרי כותלי בשעה ששית ושעה להקרבה, וג' שעות דהקרבת הפסח, ושעה דמליחה לכתחילה, ושעה לצלי' הוי' שש שעות כו' משא"כ בסוגי' דפסחים דמק' אריב"ל דס"ל דכנגד תמידין תקנום בברכות כ"ו ע"ב כנ"ל וכיון דקתני התם דמ"מ תפילת המנחה עד הערב מפני שתמיד של ביה"ע קרב והולך עד הערב דע"כ דס"ל בלא"ה דדרשא דחלקהו לאו דאורייתא היא ומנחה גדולה ע"כ לדידי' משש שעות ומחצה כפי' רש"י משום דס"ל כברייתא דחצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם כו' כנ"ל א"כ בלא"ה ל"ה יכול להק' עלי' מחל ע"פ להיות בע"ש כו' דנשחטי' מכי משחרי כותלי משעה ששית ממש כיון דס"ל כברייתא דחצי שש וח"ש חמה עומדת בראש כ"א כו' דכנגד תמידין תקנו כנ"ל אלא בלא"ה ל"ה יכול להקשות הכי דבברכות ל"ב ע"ב אריב"ל חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם תפילתן שנא' אשרי יושבי ביתך ושצריכין לשהות שעה אחת אחר תפילתן נפק"ל מיודו לשמיך ישבו ישרים א"פ ומהרש"א בח"א כ' נמי דמעוד יהללוך סלה איתרבי לי' שעה שלימה ובמג"א סי' צ"ג כתב הר"י הוכיח מגמ' זו דאע"ג דאמרי' בכ"מ שעה פי' שעה מועטת הכא פי' שעה אחת מי"ב ביום כו' א"כ גם בשיעור הקרבת הפסח בג' כתות כר' יוסי בירוש' פסחים הנ"ל ס"ל דחצי שעה לכל כת והיינו שעה וחצי ושעה דצלי' ולמליחה או שליש שעה או אפי' חצי ולא בעינן לכל עניני דפסח יותר מן קרוב לשלש שעות ושעה להקרבת התמיד הרי ארבעה וע"כ כיון דנשחט בשבע ומחצה נשארת חצי שעה אף לחוש לכתחילה לשעה שלימה לשיעור מליחה כס' התה"ד הנ"ל בפרט דלשיטתי' י"ל בשיעור מליחה רק שליש שעה י"ח מינוטען כנ"ל וע"כ מק' היכא מקדמינין לי' דאף אי יקריבו לתמיד בתשע ומחצה ושעה וחצי דהקרבת הפסח הרי חמש ונשארת שעם למליחה דשליש שעה ולצלי' דמשלשלין את הפסח בתנור כנ"ל ולא כדמק' ביומא כנ"ל

ועפי"ז י"ל בשני תירוצי התוס' בפסחים ע"ד ע"א ד"ה כבלעו כך פלטו אקושיתם מחולין קי"א ט"א דשרינן כבדא עילוי בשרא בדיעבד והכא גבי פסח בעי למשרי לכתחלה אע"ג דבני מעיו בתוכו ואיכא נמי כבד כו' דגבי פסח לא רצו להחמיר כו' ואפי' מאן דאסר בכבדא עילוי בישרא ל"ק לי' מתני' דפסח מדרבנן אסר ובפסח לא החמירו אי נמי הוא יעמיד כגון שמלח ב"מ מליחה גמורה כו' דבגמ' מסיק הכא ע"ב דגם לרבא ס"ל דאמרי' כבולעה כך פולטה ולמש"כ בכו"פ רי' סי' ס"ט לפרש סוגי' דמנחות כ"א ע"א דלרבא דם שבשלו מה"ת אסור דאף דאיתבי' אביי מהא דתנן הקפה את הדם ואכלו או שהמחה את החלב וגמעו דחייב ומשני' לי' רבא לחלק בין הקפה באור דלא הדר פטור להקפה בחמה דהדר חייב והק' לו אביי בחמה נמי נימא דפטור הואיל ואידחי אידחי כדר' יוחנן דדם שקרש ואכלו אמרי' הואיל ונדחה ידחה א"ל כאן בחטאות החיצונות וה"ה לשל חולין חייב כו' ורבא דידי' אמר אפי' בחטאות הפנימיות ואכלו חייב הואיל וכנגדו ראוי בחטאות החיצוניות כו' וה"ה בחולין כדתנן הקפה את הדם ואכלו חייב ובחולין ק"כ ע"א מוקמינן לה לר"ל דוקא ומשום דאחשבי' דאילו לר' יוחנן פטור דהואיל ונדחה ידחה ורש"י פי' התם דחייב אפי' בהקפה הקדישו ע"ג האור כשיטתי' דדם שבישלו חייב והתוס' באמת פי' האור דדוקא בהקפהו בחמה מיירי כו' ט"כ דאין לומר