בית אבא מ

ומחצה דאורייתא היכא מקדמינן לי' אלא אמר רבא מצותו משינטו צללי ערב מעידנא דמתחיל שמשא להעריב בשאר ימות השנה דאיכא נדונ"ד ועלי' השלם מאחרינן לי' תרתי שעין ועבדינן לי' בשמנה ומחצה בע"פ דאיכא פסח אחריו מקדמינן לי' לשבע ומחצה חל ע"פ להיות בע"ש דאיכא נמי צליתו דלא דחי שבת אוקמינן לי' אדינא בשש ומחצה כו' וכבר הק' הצל"ח והאור חדש דהרי גם בפסח כ' בין הערבים כבתמיד משו"ה לא קאמר ריב"ל דמדאורייתא בכל השנה זמן שחיטת התמיד בח' ומחצה ורק בע"פ למש"כ הרמב"ם בפ"א מתמידין שאי אפשר שיקריבו כל ישראל פסחיהן בשתי שעות כו' ועכ"פ צריכין עוד חצי שעה ושיעור זמן הקרבת התמיד שעה והיינו שלש שעות ומחצה וע"כ אף אי בע"פ זמן שחיטת התמיד בשבע ומחצה הוי' חמש שעות אחר חצות ונשאר עוד שטה אע"כ בחל ע"פ בע"ש צריכין עוד שעה לצלותו ואף למש"כ באו"ח מספרים שדעת הרמב"ם על שלש שעות לג' כתות י"ל עפ"י ס' התב"ש ממתני' שבת כ'. משלשלין את הפסח בתנור ע"ש עם חשיכה דלא בעינן שעה לצליתו ואף להרמב"ם דכמב"ד חצי צליתו ל"צ רק חצי שעה דאיכא כו', גם סיומא דרבא בין בחול בין בשבת היא לכאורה ללא צורך לקושיתו, גם דברי רש"י בד"ה אלא אמר רבא מדאורייתא כל שש שעות אחרונות כשרות סותרים לדבריו בסוף הדיבור שסיים מכי ינטו צללי ערב דהיינו מחצי שבע כו' וחצי שש וחצי שבע היא עומדת באמצע הרקיע וגם התוס' בד"ה מוקמינן העירו מיומא כ"ח ע"ב דפריך ונשחטי' מכי משחרי כתלי פי' מתחילת שבע והתם משני משום דלא מכווני' וזה אין תי' רק לדידן אבל לא בטעמא דקרא. ונ"ל דביומא כ"ח ע"ב א"ר ספרא צלותא דאברהם מכי משחרי כותלי א"ר יוסף אנן מאברהם ניקם וניגמר כו' ארב"א ר' יוסף הכי קשי' לי' חל ע"פ להיות בע"ש נישחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה ונשחטי' מכי משחרי כותלי' ומאי קושי' ודילמא כותלי ביהמ"ק בשש ומחצה משחרי כו' ובברכות כ"ו ע"ב פליגי ר' יוסי בר' חנינא וריב"ל דר"י ברח"א תפלות אבות תקנום ואסמכונהו רבנן אקרבנות וריב"ל אמר תפילות כנגד תמידין תקנום כו' מ"מ תפלת המנחה עד הערב שהרי תמיד של בה"ע קרב והולך עד הערב ר' יהודא אומר עד פלג המנחה כו' ואיזהו מנחה גדולה מששה שעות ומחצה (פי' רש"י דאמר מר בפסחים צ"ד ע"א חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם באמצע הרקיע כו') מנחה קטנה מט' שעות ומחצה כו' ואמנם בירוש' ברכות מוחלפת השיטה דריב"ל אמר תפילות אבות תקנום ולרבנן כנגד תמידין תקנום ע"ש ובירוש' ר"פ תמיד נשחט בתר דמייתי הש"ס לימודא דריב"ל מבין הערבים חלקהו לבין שני ערבים כבבלי הנ"ל פריך שבק ריב"ל רישא ואמר סיפא (כיון דעיקר הלימוד דחלקהו אתי' לן מפסח דכ' גבי' בין הערבים ובערב ודרשינן לפסח שקרב בתשע ומחצה ומיני' ילפינן נמי לתמיד דכ' בי' נמי בין הערבים דקרב בט' ומחצה לא הוי"ל למשבק רישא דברייתא דפסח ולמנקט סיפא לחודא) כו' ריב"ל אמר תפלות מאבות למדו שפי' מדאמרי' הכא חלקהו ודוקא לתשע ומחצה ולא יותר ע"כ דתפילות לאו כנגד תמידין תקנו כיון דתנן דתפלת המנחה עד הערב כו' ותמיד של בה"ע לא קרב רק בתשע ומחצה ע"כ דתפלות מאבות למדו ולא מתמידין דתלי' זב"ז אי אמרי' חלקהו דוקא ותמיד לא קרב רק בט' ומחצה ע"כ דתפילות אבות תקנום וע"כ אף תפילת המנחה עד הערב משא"כ אי חלקהו לאו דוקא ואף תמידין קרבין והולכין עד הערב י"ל תפילות כנגד תמידין תקנום ותפילת המנחה עד הערב שהרי תמיד של בה"ע קרב והולך עד הערב. והנה בפסחים צ"ד ע"א פריך הש"ס תיובתא לרבא דקתני דמדבריות וימים ונהרות מחזיקות י"א שיעורו ישוב כו' מברייתא דעגלה בצפון כו' ושבחצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל האדם כו' וע"כ צ"ל דל"ל לרבא הך ברייתא דעגלה בצפון כו' א"כ ממילא דל"ל לרבא נמי דמנחה גדולה מששה שעות ומחצה ומעלה שפי' רש"י מהא דפסחים צ"ד ע"א דחצי שש וחצי שבע כו' כנ"ל ורק אי נימא כנראה מסוגי' דפסחים הנ"ל דל"ל חלקהו מה"ת כדפליג התם אריב"ל ולדידי' שפיר י"ל דתפילת המנחה עד הערב שהרי תמיד שבה"ע קרב והולך עד הערב אף דתפילות כנגד תמידין תקנום כו' מנחה גדולה מששה שעות ממש הן. והנה בירוש' א"ר נתן בכל יום ויום תמיד נשחט בשמנה ומחצה וקרב בט' ומחצה מהו בכל ע"פ ופסח (דפי' דר"נ פליג על מתני' וסובר דגם בע"פ ובכל ע"פ וע"פ לא נשחט התמיד קודם שמונה ומחצה דחלקהו הוא בדוקא א"ר יוסי טעמי' כדי ליתן חצי שעה בין כת לכת [דהפסח נשחט בשלש כתות ול"צ לכל כת רק חצי שעה לשחיטתו ולהקטר אימוריו ולג' כתות צריכין שעה וחצי א"כ מט' ומחצה נשארת עוד שעה אחת לצלי'] ואמנם לשיטת הרמב"ם דצריכין עוד חצי שעה לשיעור מליחה קודם הצלי' חסר בזמן חצי שעה ובשלמא לשיטת התה"ד דל"צ לשיעור מליחה רק ח"י מינוטען י"ל דבחצי שעה דשחיטה והקטרת אימוריו דמולחין האימורין למזבח דכל קרבן טעון מלח מוצאין גם שהות ח"י מינוטען למליחת הכבד ובני מעיים עכ"פ כבתוספ' פסחים ע"ד ע"א ד"ה כבלעו ע"ש משא"כ לשיטת הרמב"ם וצ"ל כס' הבכ"ש הנ"ל דמשלשלין את הפסח לכתחילה בתנור בע"ש עם החשיכה ודי בחצי שעה כשיטת הרמב"ם דמאכב"ד היא חצי צליתו כנ"ל וע"כ פי' רש"י שפיר בלימודא דריב"ל בפסחים נ"ח ע"א מבין הערבים דחלקוהו דהיינו משש שעות ולמעלה כו' ולא יק' גם קושי' הצל"ח דמנ"ל לרבא לחלוק על ריב"ל גם בזמן דלריב"ל משש שעות ולמעלה ולרבא מחצי שבע כיון דלריב"ל חלקהו דוקא צ"ל דסובר תפילות אבות תקנום ובה"ע היא משש ולמעלה כנ"ל ולא קשה גם קושי' הצל"ח הנ"ל הא גם בפסח כ' בה"ע וע"כ מקדמינן כדי לקיים בשניהם בין הערבים דאהקרבת כל הפסחים צריכין שתי שעות ומחצה ושעה אצלי' בע"ש בע"פ שהם ג' ומחצה ושתי שעות ומחצה לתמיד שהם ששה שעות האחרונות של יום כו' דאכתי יהי' חסר חצי שעה למליחה לשיטת הרמב"ם כנ"ל. ואף לס' הבכ"ש למעט חצי שעה בצלי' י"ל דס"ל לרבא כר' יוסי דאי נימא כמו לר"נ וחלקהו דאורייתא ל"צ להקדים כלל אף אי משום ביה"ע דפסח משום דס' דלכל השלשה כתות די בחצי שעה לכל כת ושעה לצלי' שהם שני שעות ומחצה עם השלשה שעות ומחצה הראשונות הם ששה שעות האחרונים של יום וע"כ מק' רבא לריב"ל ומסיק בין בחול בין בשבת כלישנא דר' נתן בירוש' הנ"ל בכל יום ויום תמיד קרב בשמונה ומחצה כו' מהו בכל יום בכל ערב פסח ופסח כו' כנ"ל ואי ס"ד בח' ומחצה דאורייתא היכי מקדמינין לי' כלומר למה לקדמי' ול"ק קושי' הצל"ח וי"ל גם ק ושי' מהרש"א ז"ל שמבי' שם הצל"ח שהיא כעין קושי' הירוש' הנ"ל עפי"ז האופן ודו"ק. ומוכרח רבא לתרץ ולהוכיח מדמקדינין לשבע ומחצה כו' דע"כ דדרשא דחלקהו לבה"ע לאו דרשא דאורייתא היא כהוכחה הנ"ל כמו דאמרינן נמי בברכות כ"ו ע"ב הנ"ל דתפילת המנחה עד הערב מפני שתמיד של ביה"ע קרב והולך עד הערב ומינה דמנחה גדולה בששה שעות ומחצה כפי' רש"י עפ"י גמ' דפסחים צ"ד ע"א דחצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם כו' ולעולם י"ל שפיר דתפילה כנגד תמידין תקנום וכשיטתי' דריב"ל בבבלי ברכות לעיקר ולא כחילוף שיטתי' דריב"ל בירוש' ולאשר אמנם שיטת רבא עפ"י תיובתא דגמ' דפסחים צ"ג ע"א הנ"ל אהא