בית אבא לט

משינת הסוס דהיינו שיתין נשמין דלפי' מהרי"ט בתשו' הנ"ל הוא שיעור שלש שלישי שעות מהלך מיל כל שליש שעה בת י"ח מינוטען כפי' התוס' סוטה הנ"ל והיינו מהלך מיל דאדם ולאשר אמנם הש"ס מסמן הכא נמי בשהיית שינת הסוס דשיעורא דסוס דבדידי' מסמן הש"ס הכא שיעור מהלך מיל באדם בת חי' מינוטען הוא במצהלות הסוס שיתא פרסות אכפי שהיית כל פרסא במצהלות הסוס בשיעור ג' מינוטען כנ"ל שפיר כתב רש"י ז"ל בסוכה לאחר שהביא הא דאביי הוה ניים כדמעייל מפומבדיתא לבי כובי וקרי עלי' ר"י ע"מ ע"ת כו' דרק ממידת חסידות הוא דקא"ל סכי ולא מאיסור כיון דהעיקר הוא כדפי' בקידושין ע' ע"א דכפר הסמוך אל פומבדיתא ומתקרי' בי כוביא ובמגילה משמע דסמוך הוא מיל ושיעור י"ח מינוטען ול"ה רק שליש שעה אחת עפ"י שיעור דמהלך אדם שיעור מיל בשיעור י"ח מינוטען כנ"ל לפרש דכיון דהכא בסוכה מסמן הש"ס שיעור שהיית השינה לאדם בשיעור שינת הסוס ע"כ גם בשיעור דמהלך אדם שיעור מיל י"ח מינוטען דניים בי' אביי צריך לסמן ג"כ בשיעור שיתא פרסאות דמהלך מצהלות הסוס בהני י"ח מינוטען דשיעורי במהלך אדם שיעור מיל וכתב לפרש דמפרש במקום אחר דהיינו עפ"י חשבון דספר תכונת השמים תתפרש גמ' דפסחים הנ"ל בקרא דוהיה ביום ההוא יהי' על מצהלות הסוס קודש לד' לספר כפתו"פ הנ"ל דהוה שיתא פרסא כו' ר"ל דשיעור מהלך באדם שיעור מיל י"ח מינוטען הוי' במצהלות הסוס שיעור שיתא פרסא כנ"ל דרק על השיעור מהדר רש"י ז"ל לפרש ועל המצהלות הסוס לעשות דרך שיתא פרסא בשיעור מהלך מיל די"ח מינוטען דאדם כנ"ל ובאמת הסמיכות מבי כוביא לפומבדיתא אינו רק מיל שיעור י"ח מינוטען כנ"ל ול"ק קושי' הגאון ז"ל

וי"ל נמי דמה שפי' רש"י ז"ל בפסחים נ' ע"א דשיעור רק עד חצות היום והיינו דלא כחושבנא דידי' הנ"ל מסוס דהתם קאי נמי לר' יוחנן דדריש נמי כל ביזה שבוזזים ישראל עד שעה שהסוס רץ ומציל יהי' קודש לד' כו' דלר' יוחנן קשה קושי' התוס' סוטה י"א ע"א הנ"ל מהא דדרש ר' יוחנן בחגיגה ס' ע"ב אתי יום יום ידרושו שכל העוסק בתורה אפי' יום א' כאלו עוסק כל השנה כולה וכן במדת פרעניות כ' במספר כימים אשר תרתם את הארץ מ' יום וגו' אלמא דכי הדדי נינהו ול"א מרובה מידה טובה ממידת פרעניות ע"א ה' מאות א"כ לדידי' שעה דנקט דווקא הוא ולא שליש שעה א"כ ל"ל בלא"ה כחושבנא דידן ע"כ פי' התם לדידי' כשיעור עד חצות כנ"ל ואין מפי' רש"י דשם שום סתירה לאמיתת פי' הנ"ל ותי' קושי' הגאון ז"ל כנ"ל

ב) והנה בתשו' נוב"י חיו"ד סי' כ"ג הביא קושי' הגאון מוה"ר ישעי' בערלין על דברי הה"מ פ"ו ממ"א הל' י' שכ' ומ"ש רבינו ומניחו במלחו כדי הילוך מיל כו' שיש סמך לשיעורו של הרמב"ם ממ"ש גבי עיבוד העור וכמה כדי עבודה כדי הילוך מיל והק' הגאון שהרי בחולין קכ"ב ע"ב אמרו וכמה כדי עיבוד ארבעה מילין וכ"ה בפסחים מ"ו ע"א וכן הקש' ארשי' ז"ל בנדה נ"ה ע"א בד"ה שעובדן כו' שכתב ושיעור עבודה מפורש בברכות ובפסחים כדי מיל שדברי רש"י ז"ל תמוהין במקום ובשיעור במקום כי בברכות לא נזכר דבר משיעור עבודה ובשיעור שרשי' כ' מיל ובפסחי' מפורש ד' מילין כו'

דהנה יש לדקדק עוד אמאי לא ציין רש"י ז"ל בנדה נ"ה. גם לסוגי' דחולין קכ"ב: כמו שציין לברכות ופסחים ואדרבה מהנראה שסוגי' דחולין היא מקור ומתני' דוכלן שעיבדן או שהילך בהן כדי עיבודה טהורין חוץ מעור אדם ע"ש עוד יש לדקדק אחר שנציע גמ' דפסחים וחולין בשינוי נוסחאות ושמות תנאים ואמוראים שביניהם דז"ל גמ' דפסחים מ"ו ע"א בצק החרש אם יש כיו"ב שהחמיץ ה"ז אסור כו' אם אין שם כיו"ב מהו א"ר אבוהו א"ר שמעון בן לקיש כדי שילך אדם ממגדל נוניא לטברי' מיל וא"ר אבוהו אר"ל לגבל ולתפילה ולנט"י ארבעה מילין א"ר נחמן אייבו אמרה ומשמי' דר' ינאי וארבעה אמר בה וחדא מיניהו עיבוד דתנן וכולן שעבדן או שהילך בהו כדי עבודה טהורין חוץ מעור אדם וכמה כדי עבודה א"ר אייבו א"ר ינאי כדי הילוך ארבעה מילין א"ר יוסי בר' חנינא ל"ש אלא לפניו אבל לאחריו אפי' מיל אינו חוזר א"ר אחא ומינה מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר כו' וצ"ב מה בא ר' נחמן לחדש דאייבו משמי' דר' ינאי אמרינהו גם להני שלש ראשונות לגבל ולתפילה ולנטי' ולא ר' אבוהו אר"ל ואי לאשמעינן שהוסיף גם עיבוד לא הויל"ל למימר משמי' רק עיבוד לחוד דמה נפק"מ אי ר' אבוהו אר"ל אמר להו להני שלש הראשונות או אייבו משמי' דר' ינאי אחר שכבר הוזכרו ונפרטו לעיל גם מנ"ל לריובר"ח לחלק בין לפניו ולאחריו, ולר' אחא לפרש דפחות ממיל חוזר, ויותר צ"ב דבחולין קכ"ב: א"ר הונא א"ר ינאי ארבעת מילין לגבל ולתפילה ולנט"י ואמר ר' נחמן אייבו אמרה כו' דהשינוי הוא בשתים נגד גמ' דפסחים דבעה"מ הוא ר' אבוהו אר"ל ובחולין ר' הונא א"ר ינאי ובדברי ר' נחמן דאייבו מעצמו בשיטתי' אמרה בעוד שבפסחים א"ר נחמן דאייבו משמי' דר' ינאי אמרה להא דעיבוד, גם כבר העיר הב"ח באו"ח סי' תנ"ט ובגליון הש"ס בירוש' פ"ג דפסחים הל' ב' דבירוש' אמתני' דבצק החרש חם יש כיו"ב שהחמיץ ה"ז אסור הנ"ל א"ר עולא א"ר תנינא ל"ה שם אחר שהחמיץ כיו"ב עד היכן עד כדי הילוך ארבעת מיל נגד מימרא דר' אבוהו אר"ל בבבלי דעד כדי הילוך מיל

והנה החת"ס בתשו' חאו"ח סי' קצ"ט העיר מכ"מ בש"ס דשיעור שעה שזכרו חכז"ל ל"ה אצלם תמיד מושג לציין זמן מוגבל ומצומצם כדרכינו כיום לשעה בת ששים מינוטען רק מושג משתנה כפי כל ענין וענין לפעמים כמושג ומוגבל דידן שיעור שהיית חלק י"ב מהיום בשעות שוות ולפעמים שיעור חלק משעות זמניות ולפעמים שיעור שהיית מיל ולפעמים אף שיעור רגע כ"ד התרגום ע"פ ואכלה אותם כרגע כשעה כו' וכבר העיר הכו"פ בסי' ס"ט בדברי התה"ד דשיעור מליחה שיעור שעה שהוציאו הרב ז"ל מגמ' דפסחים דבע"פ מקדימין עשיית התמיד שעה כדי שתהי' שעה אחת פנוי' לצליית פסח דמשמע דשיעור צלי שעה וע"כ גם במליחה משערין כמו צלי כו' ובשיעור הילוך מיל דהיא להרמב"ם שיעור חצי שעה בקרוב במליחה כבצלי' דכמאכל בן דרוסאי נפלט כל דמו משא"כ פסח דנצלה כלצרכו הוי' שיעורו שעה כו'. ומש"כ בפלוגתת הרמב"ם והתה"ד בשיעור מליחה עפ"י מה דאמרי' דצלי שיהי' נפלט כל דמו שיעורו אם נצלה כמאכל בן דרוסאי וכיון דצליתו היה שיעור שעה א"כ מאכל בן דרוסאי לדעת רוב המחברים הוא חצי צליתו ושיעורו א"כ חצי שעה וה"ה במליחה ומכוון זה כשיעור של הרמב"ם ואולם לדעת רבוותא הסוברים דמאכל ב"ד הוא שליש צליתו ואם בשליש שעה נצלה שיפלוט כל דמו אף במליחה סגי שליש שעה כו' באמת כיון לשיטת הרמב"ם בפ"ט משבת דמאכל ב"ד הוא חצי צליתו מביאו הב"י בטור יו"ד סי' קי"ג ולשיטתי' שיעור מליחה ומיל היא באמת קרוב לחצי שעה ולפלא שלא הביא בעצמו שיטת הרמב"ם בזה ולשיטת רש"י ורשב"א אמנם דשיעור מאכל ב"ד היא שליש צליתו כפי' בשבת כ' א"כ דגם שיטת רש"י דשיעור מליחה הוא קרוב שליש שעה ולפי"ז י"ל הא דבפסחים נ"ח ע"א פליג רבא אריב"ל דנפק"ל מבין הערבים חלקהו לבין שני ערבים ב' שעות ומחצה לכאן ובשומ"ל ושעה אחת לעשייתו כו' מהא דבע"פ נשחט בשבע ומחצה כו' ואי ס"ד בשמנה