בית אבא לח

דלקדשה לאחרת בע"מ שאכנס לביהכ"נ וכן לאשתו הראשונה לגרש בע"מ שאכנס לביהכ"נ ואי מייתה עייל לביהכ"נ וזו מגורשת למפרע והאחרת מקודשת למפרע כו', ונ"ל דבאה"ע סי' י' פ' דכהן יכול לגרש את אשתו על תנאי ומקור ד"ז כ' הרא"ש בתשו' מסוגין דיומא הנ"ל דאמרי' דמגרש לה ע"ת כו' דאי נימא דאסורה לי' משום ריח הגט יק' דישאר בלא בית כו' וראיתי בתשו' ברית אברהם סי' ק"ט שהק' לב"ש במתני' דגיטין כ' דבעל תנאי פסלה דכ"ש הוא מנמלך מסוגין דיומא ותי' דב"ש לשיטתם במתני' שם דאין אדם מגרש אא"כ מצא ערות דבר וע"כ בכתב לגרש ע"ת ונמלך יאמרו העולם שמצא בה עו"ד בלא עדים ונמלך משום דלדידי' הוי כקלא דזנות לבתר נשואין דרשאי לקיימה כבאה"ע סי' ו' סט"ז ולגבי עלמא הוי' כקלא דקודם נשיאון ולכן פסלה לכהונה וע"כ אין חשש בכ"ג בסוגי' דיומא אף לב"ש שיאמרו כהן מותר בגרושתו ע"ש ועי' בתשו' שבו"י ח"ב סי' קמ"א ובב"ש ובאה"ט סי' ד' סעי' ע"ו באשה שיש בה תחת בעלה ויצא עלי' קול מזנה כו' ונשאת לכהן דכופין אותו להוציאה משום דהוי' קלא דקודם הנשיאון כו' וע"כ הוכרח הגמ' לאוקמה דמגרש לתרוייהו חדא בע"מ שלא תמות חברתך ולחדא בע"מ שאכנוס לביהכ"נ והוי' תרוייהו בתר נשיאון דבתרוייהו בתר נשיאון בין אי מייתה ראשונה בין לא מייתה כיון דליכא למיחש שיאמרו דכהן מותר בגרושה אף לב"ש דמסתמא אין אדם מגרש אא"כ מצא בה ד"ע דאמרי' דמה"ע ל"ג רק על תנאי משום דהוי' בלא עדים ומשום קלא דבתר נשואין ומחל על תנאי דשרי לקיימה וה"ה במיתה ומקיים השני אף שגירשה נמי על תנאי כיון דגם זאת השני' הוי' בתר נשואין ל"ח שיאמרו כנ"ל אבל אי נימא דיקדש לשני' בע"מ שתמות חברתך או בע"מ שאכנוס לביהכ"נ כקושיתם הנ"ל אם תמות הראשונה ויכנס לשני' ובשנה הבאה יחזור ויגרשם לזו שהכניס באישתקד על תנאי ויחזור ויקיימה יש לחוש לב"ש שמא יאמרו דבשביל קלא דקודם הנשואין בלא עדים גירשה ונימלך אף שהוא קלא דקודם להנשואין ויאמרו שכהן יכול לקיים אף בקלא דקודם הנשיאון משא"כ אי תיקנו שיקדש גם השני רק שיגרשה נמי ע"ת כל שאין רואים בנשואין ביוהכ"פ רק בגירושין ע"ת אין לחוש שיאמרו כו' וישאו ויתנו לתלות רק בקלא דבתר נשואין דמן הדין ל"ח לקלא אבל לא יבוא לתלות בקלא דקודם הנשואין כנ"ל

סימן ב

ב"ה לבוב עת"ר

ישאו הרים שלום וברכה לכבוד אדמו"ר הגאון הגדול נר ישראל עה"י פה"ח המפורסם ככל אפסי תבל רכן של ישראל בארץ ובגולה כקש"ת מרן חיים ברלין (שליט"א) ז"ל אב"ד ור"מ בוואלאזין וכעת בעיה"ק ירושלים ת"ו. זכיתי לקבל פני קדשו ולבקרו בהיכלו, ומה שאמרתי אז לפני כבוד הדר"ג (שליט"א) ז"ל בע"פ הנני להתכבד בזה להציע כעת הדברים בכתב ביתר ביאור ובפלפול ארוך כיד ד' הטובה עלי

א) מה שהעירני בביאור שיעור ס' נשמי דאסור לישן ביום עפ"י דהש"ע באו"ח סי' ד' שכבר עמדו בזה הרה"ג ובראשם זקני הגאון בעל תשו' תפארת צבי בח"א לאו"ח. נ"ל דהנה לגמ' דסוכה כ"ו ע"א שיעור שינת עראי היא מאה אמה ולטעמא דס' הזוהר דעד הכא לא טעם טעמא דמיתה י"ל עפ"י מה דנפק"ל רבי בסנהדרין צ"א ע"א מקרא ורוח אלוהי באפי ופקודתך שמרה רוחי דהנשמה ניתנה באדם משניפקד וחי וביבמות קכ"א ע"ב בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור הגדול ובאו והודיעו לרחב"ד שעה ראשונה א"ל שלום שני' א"ל שלום שלישית א"ל עלתה דעד הכא יכולה לחיות כו' משמע דעד שעה שלישית רוח אלוהים באף אדם ולא טעם טעמא דמיתה ומזה י"ל מש"כ שהאר"י ז"ל היה ישן ב' וג' שעות שמשמע דשיעור זה אינו יותר משיתין נשמי כו' דמהכא משמע דשלישית ואפשר כל שלישית עדיין לא טעם טעמא דמותא דהוי' עוד רוח אלוהים באפו ורק בסוף שלישית א"ל עלתה וגם דקדקו וכתבו ב' ג' שעות דמשמע יותר עד שעה שלישית כנ"ל ואמנם מהרי"ט בתשו' בחאה"ע סי' כ"ו כ' דאין לפרש גמ' דיבמות הנ"ל לשעות פשוטות דאין האדם יכול לחיות תחת המים עד ג' שעות והביא מהתוס' סוטה י"א ע"א ד"ה מרים המתינה למשה שעה אחת דלאו דוקא נקיט שעה אלא שליש שעה או רביע דקתני בתוספתא מרובה מדה טובה ממידת פרעניות כו' ושליש שעה היא שיעור י"ח מינוען א"כ שעה שלישית דא"ל עלתה דיבמות הנ"ל מכוונת לשעה דידן בת ששים מינוטן שמכוון נמי לפי' הפשוע ס' נשמין שעפי"ז גם לשלש שעות דשינת האר"י ז"ל יש לכוין דבני שליש שעה ובני מיל הוי' ובהצטרפם לא יעלו ליותר מנ"ד מינוטען ופחות מס' נשמין

ועפי"ז אמרתי ליישב קושי' הגאון מוה"ר ישעי' בערלין הנפלאה מובא בתשו' נובי"ת סי' כ' בגמ' דסוכה כ"ו ע"א הנ"ל בהא דאמרי' התם אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס כו' ודסוסיא שיתין נשמי אביי הוה ניים כדמעייל מפומבדיתא לבי כובי קרי עלי' ר"י עד מתי עצל תשכב ופי' רש"י כמבי כובי לפומבדיתא דאמרי' בעלמא דהוי שית פרסא כו' דבקידושין ע' ע"א פי' כפר הסמוך לפומבדיתא ומתקריא בי כוביא כו' ובריש מגילה משמע דסמוך הוי' מיל כו' ולהנ"ל י"ל דבפסחים נ' ע"א אמרי' עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים כמצהלות הסוס דכ' והיה ביום ההוא יהי' על מצהלות הסוס קדוש לד' והיה ביום ההוא יהי' כל סיר ביהודא קודש לד' וכ' מהרש"א בח"א לפרש משום דאין אוכלין קדשים חוץ לירושלים קאמר שכל יהודא יהי' בכלל ירושלים ויהי' כל סיר ביהודא כבירושלים קודש לד' והיינו עפ"י דרשא דרישא דקרא דיהי' על מצהלות הסוס קודש לד' שעתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים כמצהלות הסוס כו' ובספר כפתור ופרח בשיעורין גבולין דא"י כתב דמחשבין בסתם ארץ ישראל לארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה וחצי' ארץ ישראל היינו ארץ יהודא שני מאות פרסה על ר"פ וכ"כ הגליל ר' פרסה על ר"פ ובתשו' תפ"צ הנ"ל הביא בשם ספר תכונת השמים דבארץ ישראל משערים יום הקצר לעשרה שעות באורך היום וח"א כו' והיינו לאורך היום עשרה שעות בני ששים מינוטן שהם שש מאות מינוטן וכאשר נחליק הסך שש מאות מינוטן באורך יום הקצר על שני מאות פרסה דשיעור יהודא עפ"י קרא דיהי' על מצהלות הסוס קודש לד' שעתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים כל יהודא שיהי' בכלל ירושלים יעלה על כל מצהלות הסוס לשיעור פרסה מהשני מאות פרסאות דיהודא ליום בן עשרה שעות שהוא בן שש מאות מינוטן שיעור שלש מינוטן לכל פרסה כזה שלש פעמים שני מאות פרסה שהם שש מאות מינוטען או עשרה שעות אורך היום כנ"ל א"כ שיעור שיתא פרסאות במצהלות הסוס אורך כל פרסה שלש מינוטען יעלה לשיעור י"ח מינוטען כאורך זמן ושהיית מהלך אדם בינוני לשיעור מיל שהוא ג"כ י"ח מינוטען עפ"י שיעור מהלך אדם בינוני ביום עשרה פרסאות בשיעור פרסה בת ארבע מיל כמבואר בש"ך ובפרמ"ג יו"ד סי' ס"ט וע"כ לפי דהש"ס אוסר הכא בסוכה לאדם לישן ביום יותר