בית אבא לה

היא דר"י אמר שמואל נגד גמ' דברכות דמרא דשמעתתא היא רק ר' יהודא ולא משמי' דשמואל ועוד מצינו שינוי בגיטין אחר דמק' עלי' דר"י אשמואל ממעשה דר"א ששחרר עבדו והשלימו לעשרה כמו בברכות משני נמי מצוה דרבים שאני אבל לא הזכיר בפירכא מדין מצהב"ע כבברכות. שע"כ נ"ל בזה משום דבגיטין אליבא דשמואל קאי ושמואל פליג אמימרא דר' יוחנן אר"ש בסוכה ל' ע"א לפסול לולב הגזול משום מצהב"ע ביו"ט שני אלא לשמואל יוצא ביו"ט ב' בגזול מתוך שיוצא בשאול ול"ל דין מצהב"ע ע"כ לא פריך בגיטין נמי והא מצהב"ע היא ומצאתי שכבר נתעורר במקצת הגאון מוהר"י מפוזנא בתשו' נוב"י ח' חו"מ אבל בברכות מימרא דר' יהודא הוא י"ל דמשיטתי' עפ"י סוגי' דסוכה כ"ז ע"ב דפליגי ר' אליעזר ורבנן בעושין סוכה בחוה"מ דר"א נפק"ל מדכ' חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים דאין עושין כו' וכשם שאין אדם יוצא יד"ח ביו"ט ראשון של חג בלולבו ש"ח דכ' ולקחתם לכם משלכם (להוציא את הגזול ואת השאול רש"י) כך אין אדם יוצא יד"ח בסוכתו ש"ח דכ' חג הסוכות תעשה לך משלך ולרבנן עושין סוכה בחוש"מ ויוצאין יד"ח בסוכתו ש"ח דכ' כל האזרח בישראל ישבו בסוכות והאי לך מבעי"ל למעוטי גזולה כו' ובדף ט' ע"א סוכה ישנה ב"ש פוסלין דכ' חג הסוכות תעשה לך סוכה העשוי' לשם חג בעינן וס"ל כר' אליעזר דא"ע סוכה בחוש"מ וב"ה מבעי"ל דעושין סוכה בחוש"מ כרבנן דר"א ומק' לב"ה וכי ל"ל הא דא"ר יהודה אר"ב עשאה לציצית מן הקוצין ומן הנימין ומן הגרדין פסולה כו' ולשמואל אף מן הסוסון פסולה משום דבעינן טוי' לשמה ה"נ נבעי סוכה לשמה ומשני ש"ה דכ' גדילים תעשה לך לך לשם חובך ה"נ חג הסוכות תע"ל לשם חובך ההוא מבעי"ל למעוטי גזולה והק' בתוס' ל"ל קרא להכי תיפוק לי' משום דהוי מצהב"ע כו' ומהך דעולא בגיטין נ"ה ע"א גבי חטאת גזולה שלא נודעה לרבים מכפרת דאמר בין נודעה בין לא נודעה אינה מכפרת מ"ט יאוש כדי ל"ק ושמעינן לי' לעולא גבי עורות של בעה"ב וגנב וגזלן דיאוש כדי קנה ואומר ר"ת משום מצהב"ע היא אלמא דאורייתא היא והביאו רק תי' הר"י בתוס' גיטין הנ"ל דמשום דרק ע"י המצוה נקנית העבירה דע"י הקדישו נעשה שינוי השם וקודם הקדישו ל"ה שלו ובעינן קרבנו בשעה שמקדיש ע"כ לא קנה אבל לא הביאו גם תי' הר"ת שהי"ל להביא עכ"פ וגם קודם תי' הר"י משום שהביאו קושית הר"ת שרק לענין קרבן הוא דאמרינן יאוש ל"ק אפי' בקדם הקנין כבר כגון שקנאו ביאוש כדי מ"מ הוה מצה ב"ע וע"כ דבכוונה שבקו ולא הביאו תי' הר"ת רק תי' הר"י וזה צ"ב. ואמנם למש"כ דפלוגתת הר"ת והר"י תלוי' בשיטת עולא ור' יוחנן הנ"ל דתי' הר"י הוא כן בקושיתו דהר"י על תי' הר"ת רק לר' יוחנן דוקא בשיטתי' דגזילה הוי לאו הנל"ע ולהכי הוי מצהב"ע ולחלק בין לכתחילה לדיעבד כו' א"כ כיון דקאי הכא לר' יהודה משמע דס"ל נמי דין מצהב"ע כתי' הר"י דוקא ודאליבא דר' יוחנן כנ"ל שפיר י"ל דאליבי' דר' יהודה גם לר' אליעזר אית לי' דין מצהב"ע וגם דמקיש סוכה לאתרוג דפסול ביו"ט ראשון משום דכ' לכם י"ל דביו"ט שני משום מצהב"ע דוקא כמו שמקשים התוס' לרבנן לרבנן דל"ל קרא דולך למעוטי גזולה תיפוק לי' משום דהוי מצהב"ע וע"כ פריך בברכות אליבא דר' יהודה לר' אליעזר והא מצהב"ע היא ומשני מצוה דרבים שינוי והוי כדיעבד דיוצאין אף במצהב"ע כנ"ל דהיינו דוקא לר' יוחנן ולתי' הר"י הנ"ל וכנראה עפ"י אוקימתא דסוגי' דסוכה ט' ע"א ותי' תוס' רק בתי' הר"י גם לר' יהודה הכי כנ"ל

וע"כ י"ל עפי"ז גם קושיתינו הנ"ל דבשבועות ל"ז ע"ב קאמר לימא ר' יוחנן ור' אלעזר בפלוגתא דר' אליעזר ורבנן קמיפלגי כו' דר' אלעזר דמחייב כר"א ס"ל דקרקע נגזלת ור' יוחנן דפטר כרבנן א"ל לא כו' ומאן דפטר אמר לך בהא אפי' ר' אליעזר מודה דרחמנא אמרה מכל ולא הכל והיינו דר' יוחנן סובר כר' אליעזר דקרקע נגזלת ור' אליעזר מודה דפטר מחומש ואשם כו' ואי ס' קרקע נגזלת מ"מ לשיטתי' דגזילה הוי נל"ע אף אי פוסל משום מצהב"ע מ"מ היינו לכתחילה היא דאין יוצאין אבל בדיעבד יוצאין כנ"ל א"כ היינו נמי לר' אליעזר אליבא דר' יוחנן דס"ל כוותי' בהא. ואמנם לסוגי' דבב"ק צ"ה ע"א דגרסינן ר' אלעזר ס"ל קרקע נגזלת היינו בסמיכתי' אסוגי' דשבועות הנ"ל דר' אלעזר ס"ל כר' אליעזר. דר' אלעזר אמנם ס"ל בסוגי' דמכות ט"ז ע"א דאף ל"ת שקדמו עשה אין לוקין והיינו משום דס"ל קיימו ולא קיימו דאל"כ קשה אונס ע"ש וה"ט דהבא למקדש טמא דלוקה כבדף ט"ו ע"א ואעפ"י שי"ל בזה כקושי' התוס' שם ד"ה תנינא דה"ט דלוקה משום דאיכא תרי לאוין בטומאה ולא אתי חד עשה ועקר תרי לאוין כבתמורה ד' ע"ב גבי המיר ימיר דמשו"ה ל"ה נל"ע דאיכא תרי לאוין ואין עשה עוקר תרי לאוין י"ל דשאני התם משום דסמוכין להדדי ומה"ט דוקא היא דלא אמרי' דאתי עשה ועקרה לתרי לאוין וכפי' השעה"מ הנ"ל משום דסמוכה העשה לתרי לאוין אבל בטומאה דאינם סמוכים כגי' העין משפט שם דהל"ת השני' היא ואל המקדש לא תבא ע"ש אי איתא דלא קדמה עשה הוי ניתק לעשה. משא"כ אם אי"ל קיימו ולא קיימו ניחא דלוקה מפני שלא קיים העשה דוישלחו מן המחנה וא"כ ה"ה בגזילה אף דל"ה נמי סמוכים לעשה דוהשיב י"ל דהוי' נל"ע מ"מ משום הסבר' דקיימו ולא קיימו דלוקין דאי"ל י"ל שפיר לר' אליעזר דהוי' מצהב"ע אי קרקע נגזלת וגם שי"ל דסוגי' דבב"ק דסמכה אסוגי' דשבועות דר' אלעזר ס"ל כר' אליעזר. היינו לס"ד דדוקא ר' אלעזר הוא דס"ל כר' אליעזר דקרקע נגזלת ולא ר' יוחנן וע"כ אליבא דר' אלעזר ס"ל לר' אליעזר דין מצהב"ע אף בדיעבד לא יצא כיון דלוקין כל שלא קיימו שע"כ י"ל הביאו התוס' רק מבב"ק ולא משבועות כדי להניח דעתם דלסוגי' דבב"ק הא דר' אלעזר סובר כר' אליעזר דקרקע נגזלת היא בדוקא לר' אלעזר ואסמיכות שסמכו בע"כ אסוגי' דשבועות היינו כס"ד דשם דרק ר' אלעזר הוא דס' כר' אליעזר ולשיטתי' גם לר' אליעזר דין מצהב"ע אף בדיעבד משא"כ לסוגי' דשבועות למסקנא י"ל דר' אליעזר גם אליבא דר' יוחנן דס"ל בטלו ולא בטלו דוקא ובדיעבד דמים הוא דחייב לו ל"א דין מצהב"ע בדיעבד כנ"ל וע"כ לא הביאו מסוגי' דשבועות

וע"כ א"ש דר' נחמן מהדר אף אי סובר ר' אליעזר דקרקע אינה נגזלת כו' אף שזהו נגד שיטתי' בשבועות בפירוש כנ"ל משום דבב"ק צ"ה ע"א הא דקרקע אינה נגזלת הוא לרבנן דר' מאיר דבסתמא הוא ר' יהודא ועי' באס"ז בב"מ ק"ד שכ' בדעת התוס' בב"מ ד' ע"ב וק' ע"ב גם ר' מאיר דריש כללי ופרטי ועי' בכו"פ סי' פ"ד סעי"ק ב' ור' יהודא לשיטתי' במכות ד' ע"ב דלאו הנל"ע אין לוקין עליו וכר' יוחנן במצהב"ע רק לכתחילה וע"כ אף אי סובר ר' אליעזר הכי מ"מ לכתחילה א"ל דין מצהב"ע והוכרח ר' נחמן לאוקמא סוגי' דסוכה ל"א פלוגתת ר' אליעזר ורבנן הכי משום דר' נחמן לשיטתי' בב"ק ס"ח ע"א דדריש פרט לשהקנה לשלשים יום ה"נ כו' דפי' רש"י דהאי אינה חוזרת לא למעוטי היכא דלא אהני מעשיו אלא דאפי"ה חייב כו' וה"ט דמוכר לפני יאוש פטור מפני שחוזרת לבעלים קודם שהתחילה המכירה בזה שהוכרה ולא הוי דומי' דטביחה ועי' בלח"מ פ"ב מגניבה הל' י"א דר' נחמן ס"ל דיאוש לא קנה באוקימתת הגמ' שם ע"ב ואף ר' אלעזר ס"ל דיאוש לא קנה דאמר חיובא לאחר יאוש כו' מה טביחה דאהני