בית אבא קיא

לשבת ויו"ט דלאו זמן תפילין כר"ע בעירובין צ"ו ע"א מי שצריכין אות יצאו אלו שהן גופן אות כנ"ל א"כ י"ל לדידי' דר' יהודה כר' יוסי ס"ל דנשים סומכות רשות כסד"א דסוגי' דעירובין הנ"ל וע"כ כשאמר ר"ח איפכאי א"ל רבא לא צריכה דמתני' דתני אין סומך ואינו מימר ר' יהודה היא דיליף תחילת הקדש מסוף הקדש מה סוף הקדש יורש אינו סומך אף תחילת הקדש יורש אינו מימר כו' ופריך ור' יהודה האי המר ימיר מאי עביד לי' ומשני מבעי"ל לרבות את האשה לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא בלשון זכר והיינו דלרבא לשיטתו הנ"ל די"ל דגם ר' יהודה ס' נשים סומכות רשות קשה ל"ל קרא לרבות נשים לתמורה הא י"ל יליף תחילת הקרש מסוף הקדש וכיון דנשים סומכות ה"ה דעושין תמורה וע"ז משני שפיר דלהכי מבעי"ל קרא לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא בלשון זכר והו"א למעט נשים מתמורה אף שהיה מקום לומר לרבות ולילף תחילת הקדש מסוף הקדש כנ"ל וע"כ קשה שם קושיא התוס' אאיבעי' דתמורה עכו"ם מהו שימיר ניליף מסמיכה דאין עכו"ם סומך דלדידי' אין לדחות ולומר דנשים יוכיחו שאין סומכות ועושין תמורה דלר' חנניה ורבא בשיטתם הנ"ל ס"ל לר' יהודה אליבי' דגם נשים סומכות

ג) והרווחנו עפי"ז ליישב קושי' הפנ"י המפורסמת בסוגי' דקידושין ל"ה ע"א במה דפריך בגמ' הניחא למ"ד שבת לאו זמן תפילין אלא למד שז"ת מ"ע שאין הז"ג מאי"ל כו' שכ' הריטב"א לפרש דר' מאור הוא דס"ל דנשים פטורות מתפילין כו' שנעלמה ממנו סוגי' דעירובין צ"ו ע"ב הנ"ל ולהנ"ל ל"ק דבקידושין שם אמר רבא פפונאי ידעו לה לטעמא דהא מילתא כו' הוקשה כה"ת כולה לתפילין מה תפילין מ"ע שהז"ג ונשים פטורות כו' וע"ז מק' הניחא למ"ד תפילין מ"ע שהז"ג אלא למ"ד כו' וע"כ לרבא לשיטתי' שפיר כ' הריטב"א לפרש דר"מ הוא דס"ל דנשים פטורות מתפילין דלרבא ס"ל לר"מ ור"י כסד"א דסוגי' דעירובין שם כר' יוסי דנשים סומכות רשות ולא כמסקנה ואין שום העלמה וסתירה בפי' הריטב"א ממסקנת סוגי' דעירובין כנ"ל

ועפי"ז אמרתי ליישב קושי' הטו"א באבני שוהם לר"ה כ"ח ע"א בד"ה מצ"כ אפירוש רש"י בעירובין צ"ה פ"ב ד"ה שבת זמן תפילין הוא דכיון דז"ת היא ואיכא ב"ת אתי איסור ב"ת ומשוי להו עליה כמשאוי וממילא חייב עלי' משום הוצאה כו' מסוגי' דסנהדרין פ"ח ע"ב אר"א אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מד"ת ופירושו מד"ס ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע ואין לנו אלא תפילין ואליבא דר' יהודה כו' (דקאמר לעיל פ"ז ע"א זקן ממרא אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מד"ת ופירושו מד"ס) דלרש"י ז"ל מה מוסיף ר' יהודה מרבוי' דקרא דיורוך לאתויי תפילין הא בלא"ה בכלל דבר שחייבין עליו על זדונו כרת ושגגתו חטאת הוא, כיון דלסוגי' דעירובין צ"ו ע"ב הנ"ל ס"ל נמי דשבת זמן תפילין היא ואם הורה זקן ממרא לעשות ה' פרשיות ויוצא בתפילין בשבת איסור ב"ת משוי' עליה כמשא וחייב עליהן משום הוצאה בשבת בכרת וחטאת ואין זה תוספות אלא ודאי דאיסור ב"ת ל"מ לכהא"ג כמשא וא"ח עליו משום שבת ואינו בכלל כרת וחטאת ולהכי איצטריך קרא דיורוך לרבות תפילין כו', ולהנ"ל י"ל דבסנהדרין שם פריך והאיכא לולב דעיקרו מד"ת ופירושו מד"ס וי"ב להוסיף ואם הוסיף גורע ובלולב מאי ס"ל אי ס"ל דלולב א"צ אגד האי לחודי' קאי והאי לחודיא קאי ואי ס"ל דצריך איגוד גרוע ועומד הוא והק' בתוס' דהכא משמע דאי ס"ל דצריך אגד ל"א האי לחודי' קאי כו' ובסוכה ל"א ע"ב אמרי' ד' מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן ופריך פשיטא ומשני מהו דתימא הואיל וא"ר יהודה לולב צריך אגד אי אייתי מינא אחרינא האי לחודי' קאי והאי לחודי' קאי קמ"ל כו' ואדרבה אי צריך אגד בל"ה ל"ה ל"ל האי לחודי' קאי והאי לחודי' כו' ותי' דהתם מדרבנן אסור כו' ובאמת דבסוכה אזלא הסוגיא אליבא דרבא דמוקי פלוגתייהו דרבנן ור' יהודה בהא דתנא יבש פסול ר"י מכשיר בלולב דרבנן ס' מקשינן לולב לאתרוג דבעי הדר ור"י סבר לא מקשינן דבלולב לא בעי ר"י הדר ופריך ובלולב ל"ב ר"י הדר כו' ובאתרוג מי בעי ר"י הדר והדתנן ד' מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן כו' וכל השקו"ט ע"ש א"כ גם סוגי' דסנהדרין מימרא דר"א אר"א דא"ח אלא ע"ד שעיקרו מד"ת ופי' מד"ס וי"ב להוסיף כו' ודאי"ל אלא תפילין ואליבא דר' יהודה כו' אזלא נמי אליבא דרבא וכפי' הטו"ז באו"ח סי' ל"ד דגבי לולב בהוסיף מין א' ולא נאגד עם הד' מינין מה"ת ליכא ב"ת רק מדרבנן, וה"נ בתפילין בהאי דהנחנקין דמיירי מדאורייתא לענין חיוב מיתה דזקן ממרא אמרי' האי לחודי' קאי וליכא ב"ת ע"ש. וע"כ לרבא לשיטתי' במנחות ל"ד ע"ב הנ"ל מדבריו של יוסי חזר בו ר' יהודה א"כ אייתר לדידי' לר' יהודה קרא דוהיה לך לאות על ידך כו' וצ"ל דאתי ליה כר"ע דשבת ויו"ט לאו זמן תפילין הם מי שצריכין אות יצאו אלו שהן גופן אות כנ"ל א"כ לדידי' י"ל דר' יהודה ס"ל כר' יוסי דנשים סומכות רשות וכסד"א דסוגי' דעירובין הנ"ל א"כ משום איסורא נמי ליכא דקסבר תכשיט נינהו וכפי רש"י שם צ"ו ע"ב בד"ה נשים ולהכי מבטי"ל לר' יהודה לרבות מקרא דיורוך תפילין דבלא"ה ל"ה בכלל הוצאה לשבת לכרת וחטאת דתכשיט נינהו כנ"ל ול"ק קושיותו

וי"ל עפי"ז הערה יקרה בדברי רש"י סנהדרין פ"ח ע"א ד"ה ואליבא דר' יהודה אמרה ר"א למילתי' דאמר לעיל עד דאיכא תורה ויורוך ואית דאמרו אין לנו אלא תפילין ואליבא דר' יהודה דאמר במנחות ל"ד ע"ב צריך להדבק ולא נהירא לי דההוא בתפילין של יד קאי ומתני' דטוטפות תניא והיינו בראש ועוד מדקרא מקשי בסיפא אי דעבד ד' בתים ש"מ בש"ר קיימין דאי בשל יד בית אחד הוא דקא הוי כו' ובאמת לר' יהודה דגם בשל יד אם כ' בארבע עורות והניחה בבית אחד יצא רק שצריך לדבק גם בסיפא אי עביד ארבעה בתי ואייתי אחרינא ואנח גבייהו כו' יש לפרש דאייתא ד' עורות והניחן גבייהו האי לחודיה קאי והאי לחודי קאי וא"כ אין ראי' לכאורה כ"כ דבשל ראש קיימין ואמנם כוונת רש"י דאין לפרש בלא"ה הך ואליבא דר' יהודה דר"ל אליבא דר' יהודה דסוגי' דמנחות הנ"ל דצריך להדבק כו' והיינו משום דהא לא אתי' לי' לר' יהודה רק מקרא דוהיה לך לאות א"כ לא מייתר לי' לשבת ויו"ט דלאו זמן תפילין הם כר"ע כנ"ל וא"כ ס"ל כמסקנת סוגי' דעירובין הנ"ל דשבת ויו"ט זמן תפילין הם א"כ לרש"י לשיטתי' בעירובין צ"ה ע"ב הנ"ל דאי שויו"ט זמן תפילין הם בל תוסיף משוי עליה כמשאוי כו' יקשה קושי' הטו"א הנ"ל מה הוסיף ר' יהודה לרבות בקרא דאשר יורוך הא בלא"ה הוי' בכלל כרת וחטאת בהוצאה וע"כ צ"ל דאזלא אליבא דרבא ולדידי' מדברי ר' יוסי חזר בו ר' יהודה וס"ל דאין צריך לדבק ואייתר לי' קרא דוהיה לך לאות לשויו"ט דלאו זמן תפילין הם וכר' יוסי דנשים סומכות רשות ואיסורא נמי ליכא בהוצאה משום דהוי תכשיט ושפיר הוסיף ר' יהודה מקרא דאשר יורוך. וזהו ע"כ דוקא לרבא דחזר בו ר' יהודה וס"ל דאין צריך לדבק וא"כ ל"ל דהאי ואליבא דר' יהודה היינו ר' יהודה דצריך לדבק כנ"ל וע"כ צ"ל דהיינו ר' יהודה דעד דאיכא תורם ויוריך כו' באופן שרש"י ז"ל כוון בזה להציל א"ע בשיטתי' בפי' סוגי' דעירובין הנ"ל מקושי' הטו"א הנ"ל: