בית אבא קח

גט לאשתי יכול לבעל זה שלא בפני זה דברי רבי כו' א"ר נחמן הלכה כרבי בשתיהן א"כ ס"ל לרבי ור' נחמן דעדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה וזה גם להיפך שיטתם בסוגי' דמכות הנ"ל בנמצא א' מהם קו"פ דבין בד"נ ובין בד"מ עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ואמנם בדף י"ח ע"ב שם איתמר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי א"ר יוחנן שנים משום עדים וכולם משום תנאי ור"ל אמר כולם משום עדים כו' איכא בינייהו דחתום בי תרי מינייהו ביומיה ואינך מכאן עד עשרה ימים מ"ד משום תנאי כשר ומ"ד משום עדים פסול אי נמי כגון שנמצא א' מהם קרוב או פסול איחתום בתחילה קו"פ א"ל כשר וא"ל פסול א"ל כשר תנאי היא א"ל פסול אתי לאחלופי בשטרות דעלמא וכ' הרמב"ם בפ"ט מגירושין הטעם דמחלקין בשטרות לפסול ובגיטין להכשיר אי לאו משום שאר שטרות משום דבגיטין עיקר הדבר בהם עדי מסירה ע"כ לא חיישינן לעדי חתימה אבל השטרות העיקר בהם עדי חתימה ועי' בכ"מ פ"ה מעדות שהק' מב"ב קס"ב ע"ב היו ד' או ה' חתומים על השטר ונמצא שנים הראשונים קו"פ תתקיים העדות בשאר ותי' דמיירי כשאין שם עדים שישבו כלם לחתום וההיא דגיטין אפי' עדים שישבו כלם לחתום כו' דאף דקימ"ל דבד"מ מדרבנן א"צ דו"ח משום נעילת דלת מ"מ אם הכחישו העדים זא"ז בדו"ח עדותן בטילה כפסק הרמב"ם והש"ע דהוי דין מרומה וע"כ גם בדין קו"פ כל שיש לנו לתרץ שיהיה נעשה הענין בסתם היתר חכמים שא"צ שיהיה כד"נ וגם לא יהא מנגד בפירוש נגד הד"ת שצריך שיהיה ד"מ ממש כד"נ מתרצין, וע"כ אף בשטר בנמצא א' מהחתומים קו"פ מתרצין דרווחא שביק הכשר וחתם הפסול ולא נצטרף עמו וכ"ד הרא"ש בתשו' בענין שטר צוואה שהיו חתום בו כשר ופסול דאף דהשטר הזה בטל ואין דנין על פיו מ"מ אם זכור העד הכשר לעדותו יכול לבוא לפני ב"ד ויעיד כו' ול"א דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ועי' במל"מ בפ"ה מעדות ה"ד. וע"כ י"ל דמה"ד נמי מכשרינן עדות מכוונת בד"מ משום תיקן דרבנן כלשון הרמב"ם בפ"ו מעדות דקיום שטרות דרבנן כדי שלא תנעול דלת ואעפי"כ אין מקיימין שטרות אלא בשלשה וכפי' הלח"מ שם דאם לא היה הקיום ל"ה אומרים שהשטר יועיל שיבוא כל אדם לזייף והוי הקיום לצורך השטר והשטר עצמו נתקן כדי שלא תנעול דלת כו' וע"כ אף לרבי ור' נחמן מדרבנן ל"א בין בד"מ ובין בגיטין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אי לאו משום שטרות אף בנמצא א' מהם מקו"פ וא"כ בקידושין דלכו"ע הוי ממונא וא"צ דו"ח ועי' בב"ש סי' י"ז סעי"ק ס"ג וסי' י"א סעי"ק י"ג למש"כ הרמ"א בשם י"א דחוששין למקדש בע"א ולשון חוששין משמע מדרבנן כאשר העיר בזה הרב בכסא שם שפיר י"ל דל"א בהו דין נמצא א' מהם קו"פ דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה לפסול אף העד הכשר לגמרי לעולם כנ"ל שו"מ בשו"מ מהד"ת ח"ב סי' ל"ז שכ' להק' על תשו' השב יעקב, ח"ב סי' כ"א שכ' ג"כ לפסוק דבקידושין ל"א דין נמצא א' מהם קו"פ כו' מסוגי' דגיטין הנ"ל דמוקי לה כגון שנמצא א' מהם קו"פ כו' ולמש"כ לעיל נתבאר שפיר ול"ק כלל דבפי' אמרו שם דפסול רק משום שאר שטרות כנ"ל ועי' בנתיבות סי' ל"ו תשובה נפלאה שהאריך בזה דבגיטין וקידושין ל"א בנמצא א' מהם קו"פ עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה

ואמנם המל"מ בפ"ד מהל' אישות הל' ו' השיג על הריב"ש במש"כ בתשו' לבטל עדותם לפי שהוזם ע"א בעדותו ולא נשאר בקידושין רק ע"א כו' ולדעתו נתבטל גם העד הכשר על ידי זה שהוזם דהוי"ל נמצא א' מהם קו"פ דבטלה כולה כו' נראה דאף בגו"ק אמרי' כללא דנמצא א' מהם קא"פ דבטלה כולה וכן משמע מדהתוס' מכות שם ד"ה שמואל היאך מצינו ידינו ורגלינו כשנותנין גט במעמד קרובים והיל"ל דעדות הכשרים בטל תי' דל"א עדותן בטילה אלה באותן שמעמידין בפני ב"ד כו' דבל"ה גם בגיטין הוי עדותן בטלה וכ"ד הריטב"א בשם רבו בחי' לקידושין מביאו הקצוה"ח בחו"מ סי' ל"ג לענין קידושין להזמינם ולכוון בעדות ומ"מ אין סתירה מדברי הריטב"א לס' הב"ש הנ"ל לחלק בין אי לפסוק הב"ד על פיהם או ע"ד כשרות הקידושין די"ל דהריטב"א לכתחילה קאמר שיהיה הכל בהכשר אף לענין שיפסקו הב"ד על פיהם

ועתה נ"ל להביא ראיה למש"כ לפשוט שאלת הבה"ט הנ"ל באב שקדש בתו קטנה והעדים כשרים לאב ופסולין לבת כיון דממונא לאב וכשרים לא הוי קידושין גם לבת מהא דאיתא בגיטין ח' ע"ב ת"ר עבד שהביא גיטו וכתב בו עצמך ונכסיי קנויין לך עצמו קנה, נכסים לא קנה וארב"א עצמו קנה מידי דהוה אגט אשה נכסים ל"ק מידי דהוה אקיום שטרות דעלמא ובירוש' פ"ק דגיטין בעי' לה נמי היה כתוב בו מתנה ואמר בפ"נ ובפ"נ מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו בטל אצל המתנה אוקיים אצל המתנה תנינן דבתרה א' גיטי נשים וא' שחרורי עבדים שוין במוליך ובמביא היה כ' בו מתנה ואמר בפ"נ ובפ"נ מאחר שעררו בטל אצל הגט קיים אצל המתנה או מאחר שקיים אצל המתנה קיים אצל הגט כ' כל נכסיו לעבדו הוא גטו הוא מתנתו כו' כהדא כתב כל נכסיו לשני בנ"א כאחת והיו עדים כשרים לזה ופסולין לזה פליגי ר' יוחנן ור"ל ח"א מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה וח"א כשירין לזה ופסולין לזה כו' מתניתא מסעי"ל לר' יוחנן מה השנים נמצא א' מהם קו"פ עדותן בטלה אף הג' כו' נעשה עדות א' וכאיש א' בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ולמד"ס כשירין לזה ופסולין לזה נעשה כשתי כתי עדים כשרים לזה ופסולים לזה ופסקו הרמב"ם והרי"ף בעבד שהביא גיטו וכ' בו עצמך ונכסיי קנויין לך דעצמו קנה ונכסים ל"ק וב"כ כל נכסיו לשני בנ"א כאחת והיו עדים כשרים לזה ופסולין לזה פ' כר' יוחנן מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה והק' הרשב"א הא מהירוש' משמע דשני אלו ההלכות הא בהא תליא וא"כ כיון דפ' בעבד כרבא דאמרי פלגינן דיבורא הוי"ל לפסוק בכותב כל נכסיו לב' בנ"א כו' דכשירין לזה ופסולין לזה. והנה בנ"ד בשאלת הבס"ט בעדים כשרים לאב ופסולין לבת לר' יוחנן בכ' כל נכסיו לשני בנ"א כאחת ועדים כשרים לזה ופסולים לזה מאחר שהם פסולים לזה פסולים לזה דתרי גופים מחולקים ונכנסים אינו מחולקין על כרחך דאמרינן נמי כיון שהם פסולין לבת בטלה עדותן אף לאב ולרבא אמנם דעצמו קנה נכסים ל"ק דפלגינן דיבורא והר"ן ביאר דעבד ונכסים הוי תרי גופי א"כ בנ"ד דכסף קידושין לאביה לא הוי תרי גופי שפיר י"ל כסברתינו כיון דהעדים כשרים לאב מהני גם לבת. והנה הרמב"ן תי' דהא דאמרי' בירוש' ואתייא כההוא דאתפלגון אין הפי' דפלוגתייהו תלי ממש בזה אלא דמפלוגתייהו שמעינן דלא מבעי לר"ל דס"ל כשרין לזה ופסולין לזה ול"א עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה דה"ה דל"א במתנה שבטלה מקצתה בטלה כולה אלא אף לר' יוחנן דס"ל מאחר שפסולין לזה פסולין לזה מודה הכא דעצמו קנה ונכסים ל"ק דפלגינן דיבורא א"כ מתי' הרמב"ן איכא שפיר סייעתא לסברתינו הנ"ל כיון דכסף הקידושין לאב והעדים כשרין גם לבת דלהרמב"ן ס"ל לר' יוחנן בכותב נכסיו לשני בנ"א כאחת דלאו כתרי גופי חשובי כיון שהנכסים אינן מחולקין כעדות אחת חשובא לא פלגינן דיבורא ואדרבה בכותב כל נכסיו לעבדו אף שאין כאן רק גוף אחד כיון שהנכסים דבר אחר והגוף ד"א כתרי גופי דמי א"כ בעניננו בין לר' יוחנן ובין לרבא כיון שכסף הקידושין והעדים כשרים