בית אבא קז

מה"ת ע"כ פי' הריטב"א מתני' דהנוטל שכר להעיד כו' לאוקימתת שקו"ט סוגיא דקידושין אליבא דר' יוסי דקנס שקנסוהו חכמים כו' כנ"ל שם בחי' לקידושין עפ"י שיטתי' דר' יוסי לגירסת הסה"ד בתוספתא הנ"ל דלר' יוסי א"ר מדרבנן הוי א"ר מה"ת וע"כ אי הוי פסול דרבנן פוסל גם אלו שנצטרפו עמו. אבל על הב"י אין שום קושי' מהך מתני' אפי' אי אתיא כר' יוסי כו' דניחא יותר לפרש דר' יוסי בשיטתי' עפ"י גמרא וגירסא דידן הנ"ל דלר' יוסי עבירה דרבנן וא"ר מדרבנן ל"ח עבירה מה"ת וא"ר מדרבנן חשוב ראוי' מה"ת וע"כ אפי' אי הוי פסול דרבנן אינו פוסל אלו שנצטרפו עמו כנ"ל

ועתה נעתיק עצמינו להוכיח אף לשיטת הפוסקים דגם בקרובי האם איכא פסול עדות מה"ת דל"א עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כשיטת בשמים ראש סי' ל"ז הנ"ל בגיטין וקידושין דהנה ראית הבש"ר היא מהא דאמר ר' נחמן במכות ו' ע"א דהלכה כרבי דאחד ד"מ וא' ד"נ נמצא א' מהם קו"פ עדות שבטלה מקצתה בט"כ פליג אשמואל רבו דאמר הלכה כר' יוסי ואין הלכה כתלמיד במקום רבו, ותו י"ל דרבי לא פליג בממון אלא ה"ק שאין חילוק בין ממון לנפשות דאף לנפשות התראה בעינן והתראה בממון ליתא, ואף להמפורשים דרבי פליג בממון י"ל דמ"מ הגז"ש דדבר שבערוה מממון לאו לכולא מילתא אתיא וביותר הרחיב בזה הנובי"ת אה"ע סי' ע"ו ותמה על הב"י בחו"מ סי' ל"ו ובכ"מ פ"ה מעדות ה"ג שכ' לתרץ כיון דרבינא שהוא בתרא מוקי בסנהדרין ט' ע"א דר' מאיר כר' יוסי ורבנן כרבי ע"כ הלכה כרבי כו' דרבינא לא מוקי פלוגתתם אלא בהתרו בו אבל אם בד"מ תתקיים העדות לא איירי שם וגם התוס' שם סד"ה בזמן כ' דריא"ש דהלכה כר' יוסי היינו במה דאמר דבד"מ תתקיים העדות בשאר אבל לא בכוונת העדות כו' ואמאי פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש כרבי והנ"ל דבמתני' סנהדרין ל"ב ע"א אמרי' אחד ד"מ וא' ד"נ בדו"ח שנא' משפט ח' יהיה לכם משמע דמשפט שוה לכל הדינים שנוהגין בד"נ דנוהגין גם בד"מ ועי' תוס' זבחים צ"ב ע"ב ד"ה אי ובתוס' סנהדרין שם ד"ה אחד שהק' אמאי דקאמר אח"כ מה בין ד"מ לד"נ הא אמר דשוים בדו"ח מדכ' משפט אחד י"ל ותי' דלענין מילי דתלוי בזכות וחובה היא דקאמר מה בין ד"מ לד"נ דבזה אין להשוותם דלא שייך בד"מ כו' וכיון דר' יוסי ורבי חליבא דר"ע היא דפליגי בדין נמצא א' מהם קאו"פ אי דוקא בד"נ היא דאמר עדות שבטלה מקצתם בטלה כולה או גם בד"מ ופסול דקרובים נפק"ל מלא יומתו אבות על בנים ובסנהדרין כ"ח ע"א פריך אשכחן קרובי האב קרובי האם מנ"ל א"ק אבות אבות תרי זמני אשכחן לחובה לזכות מנ"ל א"ק יומתו יומתו תרי זמני אשכחן בד"נ בד"מ מנ"ל א"ק משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכם כו' ולהכי אין לחלק בנמצא קו"פ בין ד"מ לד"נ כיון דאתא מקרא דמשפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכם וכיון דקימ"ל דא' ד"מ וא' ד"נ מה"ת בעי' דו"ח וכן בפסול הקרובים בד"מ מקרא דמשפט אחד יהיה לכם כפסק הרמב"ם והש"ע בזה לא חילקו נמי בין ד"מ לד"נ בנמצא א' מהם קאו"פ, ולפי"ז היה מקום לומר דשני הגירסות שי"ל בגמ' סוף יבמות אין בודקין עדי נשים בדו"ח ד"ר עקיבה ר' טרפון אומר בודקין וקמיפלגי בדר"ח ד"ת א' ד"מ וא' ד"נ בדו"ח שנא' משפט אחד יהיה לכם ומ"ט אמרו ד"מ א"צ דו"ח שלא תנעול דלת בפני לוין ובמאי קמיפלגי מ"ס כיון דאיכא כתובה למשקל כד"מ דמי ומ"ס כיון דשרינן א"א לעלמא כד"נ דמי ולגירסת התוספתא שמביא הה"מ והלח"מ בפי"ג מגירושין אין בודקין עד"נ בדו"ח ר"ע ורע"א בודקין כו' יסודתם בהררי קודש בפלוגתת ר' יוסי ורבי במתני' דמכות ו' ע"א הנ"ל אליבא דר"ע בנמצא א' מהם קו"פ דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה דלר' יוסי דמחלק אליבא דר"ע בין ד"נ לד"מ דבד"מ ל"א בטלה כולה י"ל כגירסת גמ' דידן כיון דאיכא כתובה למשקל לר"ע כד"מ דמי, אבל לרבי דא' ד"מ וא' ד"נ בלימודא דמשפט אחד יהיה לכם וגם בד"מ נמצא א"מ קא"פ בטלה כולם ה"ה דבעי' דו"ח צ"ל כגי' התוספתא ר"ע ור"ט אומרים בודקין דאף דאיכא כתובה למשקל כיון דאיכא נמי ד"נ בהדר כד"נ דמי דאף בד"מ בעי' דו"ח וע"כ גורס הרמב"ם כגי' התוספתא וכמ"ש גם הלח"מ שם דהלא גם משום ד"מ סובר הרמב"ם דבעי' דו"ח ע"ש

ועפי"ז נ"ל בס' הבשמים ראש והנובי"ת הנ"ל דבגיטין וקידושין לא אמרי' דין נמצא א' מהן קו"פ דבר חדש, ועוד יותר דא"צ מעתה לחלק בין ד"מ גופא לגיטין וקידושין אלא דאדרבה מד"מ היא דילפינן הכי לגו"ק דגם בד"מ גושא מצינו חילוק בין מה"ת לדרבנן דרק מה"ת מקרא דמשפט אחד יהיה לכם שוים ד"מ לד"נ ורבנן הקילו משום שלא תנעול דלת דא"צ דרישה וחקירה בד"מ א"כ מדרבנן הותר כל החומר שיש במשפט ד"נ שלא יהא נוהג בד"מ ע"כ י"ל נמי חילוק זה בין מה"ת לדרבנן אף לשאר ענינים כגון נמצא א' מן העדים קו"פ דמדרבנן לא דמי לד"נ ולא אמרי' מדרבנן בנמצא א' מהם קרוב או פסול עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כמו שהקילו מדרבנן דד"מ א"צ דו"ח אף דמה"ת צריכה מהיקשא דמשפט אחד יהיה לכם ה"ה דאמרינן כן דהקילו רבנן משום נעילת דלת להתיר ההיקש דמשפט א' יהיה לכם בד"מ לענין נמצא א' מהם קו"פ דל"א אף לרבי מדרבנן עדות שבעלה מקצתה בטלה כולה באופן דפלוגתת ר' יוסי ורבי במתני' דמכות הנ"ל בדין נמצא א' מהם קו"פ בדין דאורייתא היא דלר' יוסי גם מה"ת מחלקינן בין ד"נ לד"מ דל"א בד"מ גם מה"ת עדות שבטלה מקצתה כו' ולרבי מה"ת א' ד"מ וא' ד"נ מקרא דמשפט א' יהיה לכם גם לענין נמצא א' מהם קו"פ דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אבל גם רבי מודה דמדרבנן יש חילוק בין ד"מ לד"נ בדין נמצא א' מהם קו"פ דל"א עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כמו דיש חילוק לענין דו"ח בד"מ בין מה"ת לדרבנן דהנה לענין עדות מכוונת מחלק ר' נחמן גופי' דאמר בדף ו' מ"א הלכה כרבי דא' ד"מ וא' ד"נ לדין נמצא א' מהם קו"פ דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה בע"ב שם דבד"מ כשר ובד"נ פסול והק' בתוס' הא נפק"ל ממשפט אחד יהיה לכם דשוה ד"מ לד"נ ותי' דצ"ל דע"כ האי קרא לא בד"מ קאי דע"א מועיל לממון דלשבועה מיהא איתיה ע"כ, וזה פלא הא התוס' בעצמם לעיל בע"א כ' לפרש כן סברת ר' יוסי דה"ט דמחלק בין ד"נ לד"מ דל"א בד"מ נמצא אחד מהם קו"פ עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה משום דמצינו בד"מ דע"א מועיל וקם לשבועה כו' משא"כ בד"נ כנ"ל וזה לר' יוסי משא"כ לרבי דא' ד"מ וא' ד"נ כו' ל"ל הך חילוקא ואיך כ' התוס' לתרץ הכי אליבא דר' נחמן דפוסק כרבי, והנה הרמב"ם פ' בפ"ד מהל' עדות כר' נחמן דעדות מכוונת כשר וגם עליו יוקשה כנ"ל הא פוסק כרבי דא' ד"מ וא' ד"נ א"כ ל"ל כתי' התוס' וקשה קושי' התוס' הא נפק"ל ממשפט א' יהיה לכם דשוה ד"מ לד"נ והנה הכ"מ כתב דפסק כריב"א בסנהדרין ל' ע"א דאפי' בראו בזא"ז מצטרפין כו' הנה לריב"ק י"ל דס' כר' יוסי לחלק בין ד"מ לד"נ וע"כ מכשיר בד"מ בעדות מכוונת אבל להרמב"ם וביותר לר' נחמן גופי' דס"ל דהלכה כרבי איך מחלקים בין ד"מ לד"נ, והנה בגיטין ל"ג ע"א ת"ר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשבג"א א"י לבטל אלא זה בפני זה במאי קמיפלגי בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה קמיפלגי רבי סבר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה כו' ת"ש אמר לשנים תנו