בית אבא קו

ובנמצא חשוד על עריות פסול לעדות אשה כיון דלא הוי רק פסול דרבנן ל"א כיון שבטל מקצתם בטל כולה דל"ח בטמ"ק בט"כ אלא בפסול מה"ת א"כ בפסול מדרבנן לענין לפסלו כמו מה"ת ל"א באמת מים גנובים ימתקו ורק לר' פפא שם דמקדש בע"א חוששין לקידושין ומ"מ בקידושין דהיינו לעיולי היא דל"א בנמצא קאו"פ דבטל מקצתה בטל כולה משום דס' כר' יוסי לחלק בין ד"נ לד"מ וקידושין חשובא ד"מ כנ"ל אין הנ"מ בלצרפו רק לענין עדותו לעצמו לבד היא דאיצטריך לומר טעמא דהכשירו משום דל"א מג"י כנ"ל

ולפי"ז יש ליישב גם קושי' התומים הנ"ל דפי' הריטב"א בספ"ב דקידושין קאי על איבע"א דכו"ע אי"ל דשמואל והכא היינו טעמא דר' יוסי דהגונב טבלו של חבירו דאינו משלם אלא דמי חולין שבו משום דקנסוה רבנן לבעה"ב דלא איבעי ליה לשהייה לטבליה וע"ז מק' הגמ' מהמקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות במי חטאת ובאפר פרה ה"ז מקודשת ואעפ"י ישראל כו' ולא קנסוה רבנן ורמינהו הנוטל שכר לדון דינו בטלים להעיד עדותו בטלה כו' והיינו הוכחה לדר' יוסי דקנסוה וע"כ י"ל כיון דלמסקנה מוקי לה הגמ' דכו"ע אי"ל דשמואל וכר' יוסי דשמואל לשיטתי' בסוגי' דמכות הנ"ל דהלכה כר' יוסי דמחלק בין ד"נ לד"מ וכר' פפא דהמקדש בע"א חוששין לקידושיו ולא ידע ממימרא דר' נחמן אמר שמואל בסוגי' דקידושין שם דהמקדש בע"א אין חוששין לקידושיו או דידע וסבר דא"ח מדאורייתא אבל מדרבנן חוששין גם לדידי' משום דילפינן דבר דבר מממון וקידושין הוו ממונא ע"א מחייב שבועה כנ"ל לא אמרי' בקידושין דין נמצא א' מהן קאו"פ דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כנ"ל ע"כ שפיר כ' הריטב"א אליביה להסתפק ולהוכיח דבנוטל שכר להעיד דעדותן בטלה דאינו מבטל כל העדות שהיה בצרופו משום דאינו פסול גמור ורק קנס הוא שקנסוהו חכמים ומשמע דאם אילו היה פסול גמור מדרבנן פוסל כל העדות אבל אין מזה קושי' על הרב"י כנ"ל

ועפי"ז י"ל קושי' המל"מ פע"ז הל' ה' מהל' עדות על שיטת מהרח"ש שם דכמו דקי"ל בעדות דאם נמצא א' מהם קאו"פ דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ה"נ בדיינים כו' והק' עליו מסוגי' דיבמות ק"ד ע"ב חלצה בשנים או בג' ונמצא אחד מהם קרוב או פסול חליצתה פסולה כו' אלמא דלא נתבטל כל הדין ע"ש ולהנ"ל י"ל דמכאן יהי' גם הוכחה לשיטת הב"י הנ"ל דשם בדף ק"ה ע"ב שקו"ט ר' נחמן דאין הלכה כאותו הזוג אף בדיעבד ע"ש ולר' נחמן לשיטתי' הנ"ל דהלכה כרבי ובפסול עדות או קרוב דרבנן לא אמרי' כיון שבטלה מקצתה בעלה כולה גם מתני' דחלצה בב' או בג' ונמצא אחד מהם קאו"פ דחליצתה פסולה משום דלא נתבטל הדין י"ל גם עפ"י שיטתי' בסוגי' דסנהדרין הנ"ל דבפסולי או קורבי דרבנן מיירי דבכה"ג גם בעדות לא בטלה מקצתה בטלה כולה וה"נ בדיינים וכשיטת מהרח"ש אבל בפסולי עדות ודיינים או קרובי דאורייתא אמרי' בדיינים כמו בעדות כיון שבטלה מקצתה בטלה כולה כנ"ל

ואמנם גוף קושי' והשגת הישי"ע הנ"ל על פסק הב"י תמוה דהרי התוס' סנהדרין כ"ו ע"ב ד"ה החשוד הק' אמימרא דר' יוחנן שם דהחשוד על העריות כשר לעדות מ"ש מאכל נבלות לתיאבון ומפלוני רבעני לרצוני דפסולין לעדות ותי' דהכא מיירי בחשוד בעלמא בלא עדים כו' אי נמי הא משום דיצרו תקפו ולא דמי לנבלה וגם לרביעה דליכא יצרו תוקפו כל כך כמו ערוה, משמע דברביעה כיון דליכא יצרו תוקפו כל כך כמו ערוה גם ר' נחמן מודה דפסול לעדות מה"ת א"כ הא דפריך ר' פפא במכות ו' א"א נמצא א' מהם קאו"פ עדותן בטילה נרבע יציל כו' ע"כ קושיתו דנרבע יציל משום דהוה פסול לעדות מה"ת אף לר' נחמן דנרבע ל"ד לערוה דבנרבע ליכא יצרו תקפו כ"כ כמו בערוה וא"כ אין שום קושי' והשגה ע"ד הרב"י ועוד דע"כ מן הסברה גם לר' פפא בשיטתי' בשבועות ל"א ע"א אמתני' דשבועת העדות א"נ אלא בראוין להעיד לאפוקי מאי א"ר פפא לאפוקי מלך כו' דמסקנת הגמ' שם דלמ"ד מלך אבל משחק בקוביא מדאורייתא מיחזא חזי ורבנן הוא דפסלוה כו' ואינו ראוי ופסול מדרבנן לא חשוב אינו ראוי ולא פסול מה"ת כשיטת הב"י ס"ל דגם הא דנמצא אחד מן העדים קרוב או פסול דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה דוקא בפסול מה"ת מיירי משא"כ בפסול רק מדרבנן כיון דאינו ראוי ופסול רק מדרבנן לא חשוב אינו ראוי מה"ת לבטל כל העדות משום עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כיון דמה"ת חשוב ראוי' לעדות וע"כ כשהק' ר' פפא דנרבע יציל ע"כ משום דנרבע ל"ד לערוה וגם לר' נחמן הוי פסול לעדות מה"ת כנ"ל אבל בפסול דרבנן כיון דמה"ת הוי ראוי' וקימ"ל כר"מ דסוכה ע"ג בהמה כשרה כפסק הרמב"ם בפ"ד מהל' סוכה ובגמ' שם דף כ"ג ע"א בעושה סוכתו ע"ג גמל ר מאיר מכשיר כיון דמדאורייתא חזי אף שא"ר מדרבנן חשוב ראוי ה"נ בפסול דרבנן ל"א עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה

ולפי"ז ל"ק גם קושי' התומים ממתני' דהנוטל שכר להעיד עדותו בטלה לפי' הריטב"א דאינו רק מטעם קנס דאילו היה פסול דרבנן היה מבטל גם אלו שנצטרפו עמו משום עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כנ"ל אף דאינה רק פסול לשיטת הב"י דכיון דסתם מתני' היא בבכורות כ"ט ע"א דסתמא ר' מאיר ולר"מ אינו ראוי מדרבנן ל"ח א"ר מה"ת א"כ אף אם היה פסול דרבנן ולא רק מטעם קנס אין מהראוי שיבטל אלו שנצטרפו עמו. אמנם מה שיש להקשות לפי"ז מנ"ל להריטב"א באמת לספק ולפרש הכי כיון דסתמא דמתני' היא ר"מ ולשיטתי' אינו ראוי' מדרבנן חשוב ראוי' מה"ת א"כ אפי' הוי פסול דרבנן לא יבטל אלו שנצטרפו כשיטת הב"י ואולי י"ל דמספקא לי' להריטב"א בטעמי' דר' מאיר אי סובר באמת דא"ר מדרבנן הוי ראוי מה"ת כדמוכח משיטתי' בסוכה הנ"ל או שמא סובר דא"ר מדרבנן חשוב א"ר מה"ת כאשר העירו האחרונים בזה ובס' מלוה"ר ח"א ע' איד"ר מסוטה כ"ד דס' ר"מ מעוברת חבירו ומניקת חבירו לא שותת ולא נוטלת כתובה ופי' רש"י דבעינן אשה הראוי' לקיימה וזו א"ר כו' ומשמע דלר"מ איסור דרבנן חשוב א"ר מה"ת וכבר הארכתי בזה במ"א וע"כ כתב הריטב"א לפרש כמסתפק אבל על הב"י עפ"י שיטתי' דא"ר מדרבנן חשוב ראוי' מה"ת אין שום קושי' ממתני' דהנוטל שכר להעיד כו' כנ"ל

עוד י"ל בס' הריטב"א לפרש מתני' דהנוטל שכר לה להעיד עדותו בטילה דאם הוא דרבנן מבטל גם אלו שנצטרפו עמו ולהיפך משיטת הרב"י הנ"ל משום דבסוגי' דקידושין מהנראה משקו"ט הש"ס שם דרצה לאוקמה כר' יוסי בר"י כאשר פירשתי קישור פי' דהגמ' לעיל דקנס חכמים היא כו' דסתם ר' יוסי נזכר בגמ' לפעמים בש"ם ר' יוסי בר"י כאשר העיר בזה בסדר הדורות ע' ר"י בר"י וע"כ אף דלגמ' דידן בסוטה מ"ד ע"ב מאי איכא בין ר' יוסי לריוה"ג אי"ב עבירה דרבנן דלר' יוסי ל"ח עבירה דרבנן כעבירה מה"ת ולריוה"ג הוי כעבירה מה"ת א"כ גם א"ר מדרבנן לר' יוסי ל"ח א"ר מה"ת. מ"מ לגירסת התוספתא פ"ח דסוטה שמביא בסדה"ד הנ"ל ערך ריוה"ג א"ר יוסי בשם ר' יוסי הגלילי כו' ע"ש סובר ר' יוסי דעבירה מדרבנן חשובא כעבירה מה"ת כריוה"ג וא"ר מדרבנן חשוב א"ר