בית אבא קה

דתנשא ואנן קימ"ל כר"ע וכאוקימתת רבינא להכי פסקינן נמי אליבא דרב דמודו ר"י ור"ש כיון שזו"ז מודים דא"ק דתנשא ולא כר' אלעזר כנ"ל

והנה בב"ש בסי' מ"ב סעי"ק ח' כ' דאם העד קרוב להאב ורחוק לבתו המתקדשת אם אביה מקבל הקידושין פסול לעדות כי האב הוא עיקר בעל הדבר כו' משמע דאם העדים קרובים לבת וכשרים להאב כעובדא דהבה"ט הוי קידושין, וטעמא נ"ל כיון דלגבי האב דממונא העדים כשרים לא בטל עדותן גם לקידושין דבת לא מבעיא לדעת הרמב"ם דסובר דקרובי עדות מאם אינם פסולים רק מדרבנן כ"כ בתשו' בית יוסף להל' קידושין סי' י' דלא אמרינן בנמצא א' מהן קרוב או פסול דעדות כולם בטלים אלא בפסול מה"ת אבל לא בפסול מדרבנן ועי' בנובי"ת אה"ע סי' ע"ו ה"נ לא אמרינן דעדות שבטלה מקצתה בשביל קרובי העדות לבת דבטלה כולה אף לממונא דאב אף דלכאורה לא דמי ביטול דהכא לביטול דהתם דבנמצא א' מהם קרוב או פסול נשארים מ"מ עוד שנים שמעידים על הדבר שדנין עליה ורק שמבטלין אותן בשביל הקו"פ שנמצא בהם משא"כ בנ"ד שמבטלין שניהם מדין קו"פ לא נשאר שום עדות על קידושי הבת כלל מ"מ למש"כ הב"ש בסי' מ"ב סעי"ק ח' לחדש דבעדים המעידים על הקידושין לא אמרינן בנמצא א' מהם קו"פ דתתבטל גם עדות הכשרים ע"י משום דל"א עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אלא לענין שאין הב"ד יכולים לפסוק על פיהם אבל בעת הקידושין לשיטת הרא"ש דכדי לבטל עדות הכשרים בעינן כיוונו להעיד וגם העידו בב"ד ובחדא מינייהו לא סגי כו' לא נתבטל עדיין עדותם והקידושין היו קידושין כשרים דהמקדש קידש בפני כשרים וכן אם קידש רק לפני שנים ונמצא א' מהה קו"פ והעידו כבר לפני הב"ד מ"מ בעת הקידושין היה הקידושין לפני ע"א כו' ורק שהב"ד אין יכולים לכתחילה לפסוק על פיהם ע"ש א"כ גם בנ"ד כיון דעל קידושי כסף דהיא העיקר שעליו אנו דנין בראשונה איכא עדות אף לענין שיפסקו הב"ד על פיהם וגם על קידושי הבת י"ל עדות קידושין כשרים על הקידושין וע"כ מהני גם על קידושי הבת הפסק שיפסקו הב"ד על קידושי כסף דאב דע"ז ל"ל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כנ"ל וכן יש להוכיח מהסברת הכסא דהרסנא שבתשו' בשמים ראש סי' ל"ז על ענין דהמקדש בע"א דאין חוששין ולא מצטרפין הודעת המקדש לבהדי העד ולומר נמי פלגינן דיבורי' משום דבקדושין בעינן שיהי' שני חלקי העדות מקושרים זה בזה דאיש אחד אסרה אכו"ע כהקדש ולהתירה לזה שקדשה וא"כ עיקרו של העדות היא לידע מי הוא המקדש וזהו גופו ועיקרו של מעשה כו' משא"כ ברובע שא"צ לדעת הנרבע וכן בהרג א"צ דעת בעלים כו' וא"כ בענינינו כיון שעל גוף ועיקר המעשה דאב בקידושין ממון איכא עדות כשרים ולס' הב"ש הנ"ל אף לכל מעשה הקידושין אלא שאין הב"ד יכולין לפסוק על פיהם כל שלענין עיקר וגוף הקידושין העדות בכשרות ל"א בשביל קרובי העדות לבת עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כנ"ל

והנה בתומים סס"י ל"ו הק' ע"ז מד' הריטב"א ספ"ב דקידושין שנסתפק בנוטל שכר להעיד דעידותן בטלה אם מבטל כל העדות שהיו בצירופו והעלה דלא, הואיל ואינו פסול גמור דמשמע הא אילו היה פסול גמור מדרבנן פוסל כל העדות כו' גם בישי"ע חאה"ע סי' קס"ט סעי"ק ו' בסוף התשובה השיג על הב"י מסנהדרין כ"ו ע"ב החשוד על העריות כשר לעדות וכ' הרא"ש דה"ה אף בבא על הערוה כן כו' ומ"מ פסול משום דהוי חשוד לאותו דבר כמו דפסל לעדות אשה כו' וזה אינה רק פסול דרבנן א"כ מה מק' הש"ס במכות ו' ע"א נרבע יציל כיון דפסול נרבע הוה רק פסול דרבנן ולשיטת הב"י בפסול דרבנן אם נצטרף עם שאר עדים כשרים אינו מבטל עדותן כו' א"כ מקושי' הש"ס משמע דאף פסול דרבנן מבטל עדות. ול"נ דלא קשה כלל דבמכות שם פליגי ר' יוסי ורבי בדברי ר"ע בדין נמצא א' מהן קרוב או פסול דר' יוסי אומר בד"א בד"נ אבל בד"מ תתקיים העדות בשאר ורבי אומר אחד ד"מ וא' ד"נ ופי' התוס' דלר' יוסי ה"ט דמחלקינן בין ד"נ לד"מ משום דאמרי' דבד"נ היא דשייך שפיר למילף משנים דעדותן בטילה משום דמה שנים כי נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטילה לגמרי ואינה מועלת לכלום הילכך בשלשה נמי כולם בטלים לגמרי אבל בד"מ דבשנים נמי כי נמצא א' מהם קרוב או פסול השני אינו בטל לגמרי דחייב לו שבועה לכך שלשה נמי נמצא א' מהם קאו"פ תתקיים העדות בשאר עדים כו' ולרבי ילפינן ד"מ מד"נ כמו בד"נ עדות היחוד נשאר בטל לגמרי ואינו קם אפי' לשבועה ה"ה בד"מ אין הכשר קם אפי' לשבועה כלשון הריטב"א שהעתיק בנוב"י שם והלכה כרבי לר' נחמן שם בגמ', ולר"י אמר שמואל הלכה כר' יוסי ובנובי"ק אה"ע סי' ס' פי' יפה דברי ר' פפא בסוגי' דקידושין ס"ה ע"ב דמקדש בע"א חוששין לקידושין דגם הוא מודה דילפינן דבר דבר מממון אלא דמספקא ליה אי בעינן מה דמהני לממון ממש היינו שני עדים דוקא או דסגי מה דמהני בממון לשבועה עד אחד וכמשמעות דברי רש"י שם ד"ה ואי ליכא עדים כו' דע"א חשוב לחייב שבועה בד"מ הלכך בערוה נמי חשוב לקיים קידושין בפניו ובלבד שיהיו שניהם מודים כו' ובח"מ אה"ע סי' ל"ז סעי"ק י"ד פי' סוגי' דסנהדרין כ"ו ע"ב דבא על הערוה ממש לר' ששת פסול מדאורייתא ולר' נחמן כשר לעדות רק בעדות אשה נקרא חשוד מדרבנן ופסול כמימרא דרבא שם ואמר ר' פפא לא אמרן אלא לאפוק אבל לעיולה לית לן בה ע"ש א"כ י"ל כיון דר' פפא הוא דפריך לה במכות שם אלא מעתה דאמרי' מה שנים נמצא א' מהן קרוב או פסול עדותן בטלה אף שלשה כו' נרבע יציל כו' אף דמסוגי' דסנהדרין הנ"ל נראה דלר' נחמן קאי דל"ה רק פסול מדרבנן כו' מ"מ אין קושיא על שיטת הרב"י דבפסול דרבנן לא אמרי' עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה משום דר' פפא לשיטתי' בסוגי' דקידושין ס"ה ע"ב הנ"ל דמקדש בע"א חוששין לקידושין אף דאי"ל לימודא דבר דבר מממון מ"מ מספקא לי' דילמא הלכתא כר' יוסי דרק בד"נ היא דאמרי' עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אבל בד"מ כיון דבשנים בנמצא א' מהן קא"פ השני אינו בטל לגמרי דחייב לו שבועה כו' כפי' התוס' להכי חוששין במקדש בע"א לקידושין דל"א בנשאר ע"א אף בנמצא השני קרוב או פסול כיון דבטלה מקצתה בטלה כולה כפי' הנוב"י הנ"ל, וי"ל נמי דר' פפא סבר דגם ר' נחמן ס"ל נמי דהילכתא כר' יוסי וסובר ר' פפא דבקידושין כיון דילפינן דבר דבר ממון הוי ד"מ ל"א ביה כללא דנמצא א' מהן קאו"פ עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אבל בהרוג ונרבע דלאו ד"מ היא שפיר אמרי' אף בנמצא א' מהן קאו"פ דרבנן דעדות שבטלה מקצתה בעלה כולה כ"ז הוא לר' פפא אבל לדידן דקימ"ל כר' נחמן דהלכתא כרבי ואחד ד"מ וא' ד"נ נמצא א' מהן קאו"פ עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה והמקדש בע"א אין חוששין לקידושין אף דילפינן דבר דבר מממון שפיר מחלקינן בין פסול דאורייתא לדרבנן. וי"ל עפי"ז גם קושי' הב"ש בסי' ל"ו סעי"ק כ"א לגירסת הרמב"ם והרי"ף דפסול לעדות בין לעיולי בין לאפוקי צ"ל הא דפסול לעיולי משום דאמרי' מים גנובים ימתקו ובסוף נדרים מסקינן דל"א מים גנובים ימתקו ולהנ"ל י"ל כיון דקימ"ל כר' נחמן ד דהלכה כרבי דא' ד"מ וא' ד"נ כו' ומקדש בע"א אין חוששין לקידושין