בית אבא קד

במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו וקרא דראה ויתר גוים כר"י דראה שאין מקיימין ז' מצות עמד והתירן להם ועפי"ז י"ל הא דפריך בב"ק שם למ"ד עמד והתירן להם א"כ מצינו חוטא נשכר ומשני שאפי' מקיימין אותן אין מקבלין עליהם שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה כדר' חנינא דאר"ח גדול מצוה ועושה מאינו מצוה ועושה כו' משום דלר' חנינא דוקא בשיטתי' הנ"ל דלעולם לא בעינן ת"כ וצריך הדבר לאמרו כו' הוא דמשמע קרא ויתר גוים שהתירן להם וא"כ ק' דא"כ מצינו חוטא נשכר ועכצ"ל דמצוה ועושה גדול מאינו מצוה ועושה משא"כ לר' מאיר דס' התם דאפי' נכרי ועוסק בתורה ה"ה ככ"ג ואינו מצוה ועושה גדול ע"כ ל"ל קרא דראה ויתר גוים שהתירן להם אלא שהתיר ממונם כסתמא דקרא ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקים ותורות וכר' ישמעאל דעשה מצות שבשבילם תכנוס לארץ וכשיטתי' דר' מאיר בזה דבעינן תנאי כפול דזב"ז תלי' וכן י"ל לר' טרפון דס' בב"ק כ"ח ע"א דלא אמרינן דיו כו' ודא"ש הא דר"ש בן מנסיא דשור של הדיוט שנגח לשל הקדש בין תם בין מועד משלם נ"ש ושל הקדש שנגח לשל הדיוט פטור דכ' רעהו דוקא ודהדיוט שנגח לדהקדש כ"ט דחייב משום דאתא מק"ו מהדיוט מה הדיוט שנגח להדיוט חייב כי נגח להקדש לא כ"ש דחייב ול"א לדידי' דיו לבא מן הדין להיות כנידן מה להלן תם חצי נזק ה"נ חצ"נ ולא צריך לדרשא דר' אבוהו דראה ויתר גוים שהתיר ממונם אלא כדר"י שהתיר להם ז' מצות ול"ה חוטא נשכר דאינו מצוה ועושה אינו גדול כמצוה ועושה כדר' חנינא וע"כ י"ל נמי לדידי' דלא בעינן ת"כ וצריך לאמרו שאלמלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו כנ"ל ומשמע דר"ע ור"ט תרווייהו כר' חנינא ס"ל דלא בעינן ת"כ ורק הסוגי' דסוף יבמות הנ"ל דמוקי פלוגתייהו בדר' חנינא כו' כנ"ל ס"ל דמ"מ איכא בינייהו דר"ע ור"ט הא דמהדרינן לאוקמה כמה סתמא דמתני' דר' מאיר אליבא דר"ע ע"כ דצ"ל לר"ע כחילוק גירסת התוס' גיטין הנ"ל בירוש' דבאיסור חמור מודה ר"מ לר' חנינא דלא בעי' ת"כ כמסקנת סוגי' דשבועות הנ"ל אליבא דרבינא וכאוקימתי' לר"ט סתמא דמתני' חלץ ועשה מאמר דר' מאיר היא בשיטתי' זאת בסוגי' דיבמות נ"ג ע"א הנ"ל ורק באיסור קל הוא דפליג עם ר' חנינא ובעי ת"כ ואז תנקה אף דהוי שבועה ואיסור חמור מ"מ בעי ת"כ וכן בסוטה ל"א מכלל לאו אתה שומע הן משום דאיסורי דאי"ב ממונא היא וע"כ אוקמא גם סוגי' דסוף יבמות הנ"ל עפ"י גירסתינו דר"ע נמי כר' חנינא ס"ל ד"ת אד"מ ואד"נ בדו"ח ורק דבד"מ הקילו משום נעילת דלת והכא כיון דאיכא כתובה למשקל כד"מ דמי אף דאיכא נמי איסורי דמי לסוטה דאיסורא דאי"ב ממונא הוא דכד"מ דמי ובעי' ת"כ אבל לר' טרפון בשיטתי' הנ"ל דל"א דיו כו' דסתמא כר' חנינא ס"ל בסוגי' דבב"ק הנ"ל בדרשא דראה ויתר גוים שהתיר להם ז' מצות ול"ה חוטא נשכר דמצוה ועושה גדול ולא בעינן ת"כ דר"ח ל"ל דרשא דר' תנחום דהנקי כתיב אלא כדכ' אם לא שכב איש אותך אם לא שטית טומאה תחת אישך הנקי ולא כפל כלל כבקידושין ס"ב ע"א וגם בסוטה ל"צ למימר דהוי איסורא דאי"ב ממונא ע"כ אוקמינן לדידי' גם הכא אף דאיכא כתובה למשקל כיון דאיכא נמי איסורא כאיסורא חשובא כנ"ל

ובא"א י"ל ס' מחלוקת ר"ע ור"ט עפ"י סוגי' דבב"ק ל"ג ע"א ת"ר כמשפט הזה יעשה לו כמשפט שור בשור כך משפט שור באדם. מה שור בשור תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם אף שור באדם תם משלם ח"נ ומועד נ"ש ר' עקיבא אומר כמשפט הזה כתחתון ולא כעליון כו' די"ל דת"ק דפליג עה ר"ע סתמא ר' טרפון הוא כבכ"מ בש"ס ובפלוגתא זו בשיטתייהו אזלו תרוייהו גם בסוגי' דיבמות הנ"ל דתרוייהו ס"ל כר"ח דבין ד"נ ובין ד"מ בעי' דו"ח מה"ת דכ' משפט אחד יהיה לכם רק שבד"מ פטרו משום נעד"ל דלר"ע כיון דאיכא כתובה למשקל כד"מ דמי כיון דמד"מ קסליק אמרי' גם בזה בדרשא דמשפט אחד יהיה לכם כמו דס"ל לר"ע בדרשא דמשפט כזה כתחתון ולא כעליון דתחתון היינו ד"מ דמיניה קסליק וכד"מ דמי אבל לר"ט לשיטתי' בדרשא דכמשפט הזה יעשה לו כמשפט כלו ס"ל נמי בדרשא דמשפט אחד יהיה לכם דאכולה משפט קאי וכיון דשרינן אשת איש לעלמא אף דאיכא ביה נמי צד משפט ד"מ כאיסורא חשיבא כמשפט כלו דאיכא בי' נמי איסורא

ועפי"ז יש ליישב קושית הנוב"י העצומה בתשו' לחאה"ע ח"א סי' מ"ו בדברי הש"ע אה"ע סי' י"ז סעי' ט' עד אומר מת ועד אומר נהרג אעפ"י שהן מכחישין זה את זה הואיל וזה וזה מודים שאינו קיים ה"ז תנשא דהטור הביא ד"ז מהרא"ש. ותמה הב"י הא מתני' היא ביבמות קי"ז ע"ב אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג ר"י ורש"א הואיל וזו וזו מודים שאינו קיים ינשאו והב"ש תי' דמתני' בצרות מיירו והרא"ש השמיעני' אפי' בעדים ודהכחשה זו ל"ח חקירה דהוי רק כמו מנה לבן ומנה שחור כו' דעל כולם קשה מהירוש' פט"ו דיבמות הל' ה' דמודה ר"י ור"ש בעדים באם אחד אומר מת ואחד אומר נהרג כיון שהם מכחישין זא"ז דלא תנשא ע"ש. ולהנ"ל י"ל דהנה ר' יהודה ס"ל בגיטין מ"ו ע"ב דלא בעינין תנאי כפול והיינו כר' חנינא וע"כ הירוש' לשיטתי' בפ"ג דקידושין הנ"ל דגרס דבאיסור קל לא פליג ר' מאיר עם ר"ח רק בחומר דבר ערוה היא דבעי ר"מ ת"כ ולא כגירסת התוס' גיטין הנ"ל להיפך מהירוש' דקאי לסוגי' דשבועות אליבא דרבינא דוקא משום אתקפחיה היא דמחלק התם בין איסורא דא"ב ממונא לאיסור גרידא ודסוטה איסורא דא"ב ממונא הוא כו' כנ"ל וע"כ לשיטתי' בירו' דרשא דר' חנינא בשיטתי' הנ"ל בסוף יבמות ממשפט אחד יהיה לכם ד"ת אחד ד"מ וא' ד"נ בדו"ח כו' עדי נשים בעי דו"ת דכיון דשרינן אשת איש לעלמא כד"נ דמי אליבא דכו"ע היא דלא מחלקינן בין איסורא דאי"ב ממונא אין סברה לחלק משום כיון דאיכא כתובה לישקל דיהיה כד"מ כדמחלק בבבלי וע"כ מוקי הירוש' בשיטתי' דמודה ר"י ור"ש דכל שמוכחשים העדים כיון דמה"ת עדי נשים בעי, דרישה וחקירה אף שזו"ז מודים שאינו קיים דלא תנשא אבל אין מהירוש' דלשיטתי' אזל כנ"ל שום קושיא אפסקא דהש"ע וטור ורא"ש עפ"י סוגיא הבבלי דעדי נשים א"צ דו"ח וכגי' הלח"מ ומהרש"א עפ"י התוספתא פי"ג דיבמות הנ"ל דר"ע ור"ט אומרים א"צ דו"ח כיון דאיכא כתובה לישקל כד"מ חף דא"ב נמי איסורא איסורא דא"ב ממונא כממונא דמי כמסקנת סוגי' דשבועות ל"ו ע"ב הנ"ל לרבינא ודסוטה נמי איסורא דא"ב ממונא היא ולרבינא לשיטתי' באוקימתא סוגיא דיבמות מ"ג ע"א הנ"ל דלר"ע כר' מאיר ס"ל דבאיסור חמור לא בעי' ת"כ כר"ח, אבל בד"מ בעי' ת"כ ול"א מכלל לאו אתה שומע הן וסוטה איסורא דא"ב ממונא היא שפיר י"ל דמודה ר' יהודה דעדי נשים א"צ דו"ח וע"כ כיון שזו"ז מודים דאינו קיים ה"ז תנשא דכדמ"מ וא"כ י"ל גם למש"כ הנבו"י לפרש פלוגתתם בדר"י ור"ש אליבא דרב ור' יוחנן דגם רב בזה לשיטתי' ביבמות נ"ב ע"ב כרבי בהחולץ ליבמתו וחזר וקדשה לחלק בין קדשה לשם אישות צ"ג לקדשה לשם יבמות דא"צ הימנו גט ומוקי רבינא התם דס' יש תנאי בחליצה אלא דבעי' ת"כ כר' מאיר וכתבתי לעיל דטעמי' משום דלשיטתי' בסוגי' דשבועות הנ"ל לחלק בין איסורא דאי"ב ממונא כו' מ"כ גם בעד"נ קימ"ל דא"צ דו"ח כיון דאי"ב ממונא ע"כ יוכל לסבור אף בעדים שהוכחשו זא"ז כל שזו"ז מודים שאינו קיים