בית אבא קג

דאיסורא חמירא מממונא וע"כ משמע דאפי' ממונא כי האי"ג אף דאי"ב איסורא לא חשיבא כאיסורא גרידא ממש כל כך שנאמר בה בזו שבשביל צד ממונא דאית בה נילף לה מאיסורא ולהכי קאמר הש"ס בזה ממונא מאיסורא לא ילפינן וע"כ אף דכ' התוס' בשבועות שם דגם נדרים איסורא דאי"ב ממונא הוא מפני שאוסר ממונו על חבירו מ"מ כיון דלרב לשיטתי' הנ"ל גם קידושין חשובי כנדרים לענין זה דצד ממונא בתר איסורי גרירא אפי"ה אמרי' בגמ' וכ"ת נילף מינה ממונא מאיסורא לא ילפינן דלענין זה חשובא קידושין כממונא דלא מחזקינן ממונא דשקיל אב לאיסורא דשייכא בבת לחשוב קידושין אלו כאיסורא ולמילף מהפרת נדרים כדין איסורא מאיסורא ואף אי נימא דהפרת נדרים משום צד ממונא דאי"ב שאוסר ממונא על חבירו איסורא דאי"ב ממונא חשובא אין קושיא לרב לשיטתי' הנ"ל דממונא בתר איסורא גרירא דנילף מינה משום דכמו כן לא מחשב קידושין אף דאי"ב ממונא בצד האב לאיסורא דשייכא בבת לאחזוק ולגרור צד ממונא בתר איסורא דלהוי כאיסורא למילף מהפרת נדרים כנ"ל דלרב לשיטתי' הנ"ל גם הפרת נדרים חשובא כאיסורא דלית בה ממונא דלא מחזקינן ולא גרירא צד ממונא דמקבל אביה לצד איסור דאיכא בבת וצד ממונא דאית בהאי איסורא לא חשיבא רק כאיסורא דאית בה ממונא דמאיסורא דלית בה ממונא לא ילפינן כנ"ל

ועפי"ז יש לישב גם קושי' האחרונים בסגי' דקידושין מ"ט ע"ב בההוא גברא דזבין לנכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל כו' אר"בא הוי דברים שבלב ודבשב"ל אינן דברים מנ"ל לרבא הא אילימא יקריב אותו מלמד שכופין אותו יכול בע"כ ת"ל לרצונו הא כיצד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמאי הא בלביה לא ניחא לים אלא לאו משום דאמרי' דברים שבלב אינן דברים כו' הול"ל נזכרתי דתנן נזכר בעה"ב ולא נזכר שליח שליח מעל כו' הא זהו לימוד ממונא מאיסורא ובכמה מקומות אמרינין דממונא מאיסורא לא ילפינן ולהנ"ל י"ל דבין לס"ד דגמ' דרבא מיקריב אותו כו' יליף להא דברים שבלב אינן דברים דהיא סתמא דמתני' בערכין כ"א ע"א דר' מאיר היא דלשיטתו הנ"ל גם איסורא דאי"ב ממונא בתר ממונא גרירא ולשקו"ט דסוגי' דערכין שם לשמואל דאמר עולה צריכה דעת כו' דלשיטתי' דאין הולכין בממון אחר הרוב דממונא חמירא לדידי' מאיסורא כנ"ל, וכן לרב פפא בסוגי' דערכין י"ל שם דלשיטתי' בסוגי' דקידושין ס"ה ע"ב במקדש בע"א דחוששין לקידושין כיון דנפק"ל דבר דבר מממון אף דאי"ב איסורא כממון דמיא ובין למסקנא ממתני' דמעילה כ"א ע"א דהאומר לשליחו הבא לו מן החלון כו' נזכר בעה"ב כו' דרבא הוא דמייתו לה בחגיגה מ' ע"ב לפרש סתמא דמתני' שם שליח עניא מאי קא עביד אלא היינו כהררין התליין בשערה ע"ש דלשיטתם כסוגיא דבב"מ כ' ע"ב הנ"ל דממונא חמירא מאיסורא ואין ללמוד חמור מן הקל וע"כ דחה הש"ס הוכחת רבא מיקריב אותו אף דלא דחה אותה רק משום דש"ה דאנן סהדי דניחא ליה בכפרה ולא משום דהוי ממונא החמור מאיסורא הקל י"ל דזו ואין צריך לומר זו קאמר דבאמת דחוי' זו דאנן סהדי כו' דחוי' קלה היא כיון דהוא עומד וצווח שאינו רוצה איך שייך לומר אנן סהדי דניחא לי' בכפרה וגם בערכין שם שקו"ט זמנין דלא ניחא ליה דליכפר במידי דלאו דידיה ואיך שייך ע"ז אנן סהדי אבל על ההוכחה ממעילה י"ל דקאי אליבא דרבי דהזיד במעילה במיתה בפסחים ל"ג ע"א ובכ"מ ולס' התוס' שבועות ל"ו ע"ב ד"ה ה"ג בשם הר' יו"ט דאיסורין דבמיתה כגון שתויי יין ופרועי ראש חמירין לר' מאיר מממונא ע"ש וכמו שכ' גם התוס' בב"מ כ' ע"ב הנ"ל דאיסורא דאשת איש חמירא גם לדידי' מממונא ע"כ שפיר יליף ממונא הקל מאיסור מיתה דחמור ול"ק נמי מה דיליף בב"מ ע"ו ע"א שכירות אומנים מגיטין דסתמא דגמרא שם רבינא ור' אשי שסדרו הש"ס לשיטתי' בקידושין ס"ה ע"ב הנ"ל דמקשה לר' כהנא שם מה דעתך דילפת דבר דבר מממון כו' דאיסורא דאי"ב ממונא כממון דמי ובתר ממונא גרירא מ"מ חשיבא ממונא קל מאיסורא דאשת איש כבתוס' בב"מ כ' ע"ב הנ"ל ושפיר יליף ממון הקל מגיטין דאיסורא חמור דא"א כנ"ל. ועי' חכ"צ סי' כ"א

ד) ובא"א נ"ל סוגי' דסוף יבמות הנ"ל דבדר' חנינא קמפלגי דד"ת אחד ד"מ וא' ד"נ בדו"ח כו' ומ"ט אמרו ד"מ א"צ דו"ח שלא תנ"ד בפ"ל מ"ס כיון דאיכא כתובה למשקל כד"מ דמי ומ"ס כיון דשרינן א"א לעלמא כד"נ כו' דבקידושין ס"א ע"א פליגי ר' מאיר ור' חנינא בת"כ דלר"מ בעינן ת"כ ולר"ח לא בעינן ת"כ ובירוש' פ"ג דקידושין ה"ג פריך ר' יוסי בכל אתר אית ליה לר"מ ממשמע לאו אתה שומע הן והכא ל"ל אר"מ תומר הוא בעריות דמשום חומרא דעריות היא דפליג עם ר"ח ובעי' ת"כ אבל באיסור קל מודה לר' חנינא דל"ב ת"כ אמנם בתוס' גיטין ע"ה ע"א ד"ה לאפוקי כ' דהגירסא היא להיפך בכל אתר ל"ל לר"מ כו' והכא אית לי' ומשני ר' חנינא חומר הוא בערום כלומר אע"ג דלא כפול תנאו ע"ש א"כ בכ"מ פליג ר"מ עם ר' חנינא וסובר דבעינן ת"כ וכ"ה בתוס' שבועות ל"ו ע"ב הנ"ל דדוקא באיסור חמור דבמיתה כו' לא בעי ר"מ ת"כ והא דבעי ת"כ בשבועה דאז תנקה מאלתי משום דהתם הוי ממונא דכ' וכל טוב אדוניו בידו כו' וזהו למסקנת הש"ס שם אלא לעולם תיפוך כי ל"ל בממונא באיסורא אית לי' ומשום אתקפתי' דרבינא מהא דתנן אלו שבמיתה שתויי יין ופרועי ראש כו' ושאני סוטה דאיסורא דאי"ב ממונא הוא ע"ש שעפי"ז י"ל הא דבסוגי' דיבמות נ"ב ע"ב מוקמינן מתני' חלץ ועשה מאמר כו' אין אחר חליצה כלום כר' עקיבא דס' אין קידושין תופסין בח"ל אבל חכמים אומרים יש אחר חליצה כלום תני' אידך החולץ ליבמתו וחזר וקדשה רבי אומר אם קדשה לשם אישות צריכה הימנו גט לשום יבמות א"צ הימנו גט וחכ"א בין קדשה לשם אישות בין לשום יבמות צריכה הימנו גט כו' ורבינא אמר דכו"ע יש תנאי בחליצה והכא בתנאי כפול קמיפלגי דלרבי בעינן ת"כ כו' דרבינא לשיטתי' בסוגי' דשבועות הנ"ל דבאיסורא לא בעי ר' מאיר ת"כ ורק בממונא וע"כ כיון דמוקמינן הכא ביבמות סתמא דמתני' דר' מאיר היא אליבא דר"ע דחלץ ועשה מאמר דלא תפיס מאמר ע"כ דטעמי' דר"ע משום דס' דאין קידושין תופסין בח"ל דלרבינא לשיטתי' הנ"ל ע"כ אין לומר דטעמי' דר"ע משום דס' דבעינן תנאי כפול דלדידי' לר"מ לא בעינן בערוה ת"כ אבל לרבי שפיר י"ל גם לרבינא בשיטתי' דטעמי' דרבי משום דס' דבעינן ת"כ משום דרבי לא קאי אמתני' רק אברייתא דהחולץ ליבמתו וחזר וקדשה ע"ש ובדף צ"ב ע"ב דמוקמינן נמי סתמא דמתני' כר"ע דאין קידושין תופסין בח"ל

ואמנם דקדקתי דס' ר' חנינא במתני' דקידושין ס"א ע"א דלא בעינן ת"כ אלא דצריך הדבר לאמרו שאלמלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו כו' ע"כ לא אתיא שפיר לר' ישמעאל דס' בקידושין ל"ו ע"ב עשה מצות שבשבילם תכנוס לארץ כו' דסברתיה דבעשיית המצות לחוד אף שלא יעברו ולא יסייעו לאחיהם במלחמה ינחלו הארץ וכה"א ויתן להם ונרצית גוים בעבור ישמרו חוקים ותורות וכן בב"ק ל"ח ע"א ראה ויתר גוים ראה ז' מצוה שקבלו עליהם ב"נ ולא קיימו עמד והתיר ממונם לישראל או הגלם מעל אדמתם ונחלה לישראל ודוקא לר"ע דס"ל התם מושב בכ"מ שאתם יושבים משמע היא די"ל סברת ר' חנינא דלעולם ל"ב ת"כ וצריך לאמרו שאלמלא כן יש