בית אבא י

שנא' היו נכונים לשלשת ימים. מנין שמרחיצין את המילה ביום השלישי שחל להיות בשבת שנא' ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. מנין שקושרין לשון של זהירות בראש שציר המשתלח שנא' אם יהי' חטאיכם כשנים כש כשלג ילבינו מנין לסיכה שהוא כשתי' ביוהכ"פ אע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדבר שנא' ותבוא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו. מנין לפולטת דבנדה ט' ע"א דרשינן עלי' מי יתן טהור מטמא כו' לזאת יחרד אדם ויפחד אל יום השלישי להיות נכונים לשלשת ימים לטהר עצמינו מטומאתינו ע"י תשובה לידע שלא יהי' לנו ליום השלישי עוד שום טומאה, מנין שמרחיצין את המילה מגילה י"ז ע"א מה ראו לומר ברכת רפאינו בברכה שמינית דשמו"ע מתוך שנתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית בקידושין ע"ב. קרי לנימל יושב בחיקו של אברהם כאדא בר אהבה היום יושב בחיקו של אברהם. ובב"מ פ' ע"ב יום ג' של מילה של אברהם הי' ורפאל בא לרפאו אותו. וביומא פ"ה חוץ ומיפר ברית בשר שאם עשה תשובה יוכ"פ מכפר לא עשה תשובה אין יוכ"פ מכפר והר"ן פי' דסכנה איכא ביום ראשון ושני ובשלישי ל"ה רק כואבים דלרחוץ את המילה ביום השלישי שחל בשבת אף דרק כואבים ניתנה שבת לדחות משום דצריך לרפואה ק"ו לרחוץ את המילה דוגמת ומלתם את ערלת לבבכם. לרחוץ את המיכסא המכסה על המילה כבע"ז בקטיעה בר שלום דאמרה וי לספינא דאזלת בלא מיכסא. ביום השלישי קודם יוהכ"פ שאף על המיפר ברית אין יוהכ"פ מכפר בלא תשובה שחל בשבת יום שבת תשובה שאנו עומדין בו. ויום שמיני לחודש תשרי שראו לומר ברכת רפאינו בשמינית משום המילה שניתנה בשמינית שצריכה רפואה וק"ו בראשון ושני דאיכא סכנה שלא לכנוס ליוהכ"פ בלא תשובה. מנין שלושין לש"ז בראש שעיר המשתלח. בירוש' פ"ד דתענית תשובה רחמנות עשו אנשי ננוה העמידו עגלים בפנים. ואמותיהם בחוץ והי' אילו געו מן היכא ואילו געו מן הכא אמרו אם אין אתה מרחם עלינו. לינן מרחמין עליהו. הה"ד מה נאנחה בהמה. נבכו עדרי בקרי ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלוהים בחזקה. מה בחזקה חציפה נצח. ובסנהדרין ק"ח וימח את כל היקום אשר ע"פ האדמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה, משל לאדם שעשה חופה לבנו והתקין סעודה לימים מת בנו עמד ופזר את חופתו אמר כלום עשיתי אלא בשביל בני עכשיו שמת חופה ל"ל. בלשון של זהירות מצינו דוגמתו לזהירו שאח"ז בע"ז כ' ע"א דזהירות מביאה לידי זרירות. לידי פרישות וטהרה קדושה ענוה נקיות חטא רוח הקודש תחיית המתים כו' בשבת ל' ע"א אין השכינה שורה מתוך עצלות. ובדף צ"ז ע"א מדה טובה ממהרת לבוא ובפסחים ד' זריזין מקדימין למצוה. סוכה כ"ח. שמי הקדימנו אדם לביהמ"ד. תענית ז: עצלות שהיו בישראל שלא עסק בתורה כו' שקלים ב': כל השחתה בהשכמה עשו. נזיר כ"ג. נקדים לדבר מצוה. ובסנהדרין מ"ד: נקדים תפילה לצרה. ומנחות מ"ג: וראיתם אותם וזכרתם כל דזייו במצוה זו זוכה ומקבל פני השכינה ובדף יג: שטען אברהם אבינו לפני הקב"ה שמא אם המתנת להם הי' חוזרין בתשובה א"ל כי רעתיכי אז תעלוזי כו'. ולזה נתעורר גם אנו לעשות עכ"פ תשובה כאנשי ננוה מפני הרחמנות. ואם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא שזה מחסדי ד' לעוררנו בלשון של זהורות ג"כ הנ"ל לשוב כיום בתשובה כי הבטחתנו אם יהי' חטאיכם כשנים כו' שרוצה למחול לנו אם אך נתחיל בתשובה. מנין לסיכה שהוא כשתי' ביוכ"פ, אין לנו לגשת בתוכחה ומוסר אף בצירוף הוכחה בד"ת שנמשלו כמים ולהיות בטוח שתתקבל ולא נחוש על הקלקול דמוטב יהי' שוגגין ואל יהי' מזידין כנ"ל. ואעפ"י שאין דאי' לדבר שתתקבל תוכחתינו לבטח. מ"מ זכר לדבר יש שע"י שיזכרו בד"ת יזכרו ויקיימו גם התוכחה ומוסר שנא' ותבוא כמים בקרבו כמו שהד"ת תבוא כמים בקרבו כן גם הדברי תוכחה ומוסר יבואו כשמן בעצמותיו בברכות מ"ג. זכינו בשמן לסיכתו ולריחו. ובדף י"ג: שמן הי' רגיל לבוא בסוף הסעודה ומעכב את הברכה. כי קדוש אני זה שמן כו' ושע"י השמן יבא לקדושת ד' ע"י התעוררות לתשובה ולקדש האדם בקדושה. ובשבת מ"א: רחץ ולא שתה מהן דומה לתנור שהסיקוהו מבחוץ ולא מבפנים רחץ ולא סך דומה למים ע"ג חביות וכ"א בת"ח שאין בו יר"ש שדומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונית לא מסרו לו עיין בשבת ל"ג: שרק בהסכם התורה עם התוכחה יתוקנו שניהם. וז"ש בתמיד כ"ה: זקני בית אב ישינים שם ומפתחות העזרה בידם דמפתחות העזרה לעורר לידי תשובה בתוכחה ומוסר הי' תמיד בידם ע"י כח תורתם. וז"ש בשקלים י"א. בהגיע זמן בית שני ליחרב נטל מפתחות ביהמ"ק בידו ועלה לראש הגג ואמר רבש"ע מפתחותיך מסורים לך כטענת אברהם אבינו במנחות י"ג: שמא אם המתנת להם היו חוזרין בתשובה ועכשיו שהגיע זמן החורבן ה"ה מסורין לך. ובתענית ב. ג' מפחדות בידו של הקב"ה של גשמים. חיה ותחיית המתים. גשמים אינם יורדים אא"כ עשו ישראל תשובה כבתענית ו'. יורה שמורה, מלקוש שמל קשיותיהם ש"י פי' רש"י כשאינו יורד חוזרין ישראל בתשובה. ומתענין ועושין צדקות. ובדף ז: אין הגשמים יורדים אא"כ נמהלו עונותיהם של ישראל כו' וע"י נעשה כברי' חדשה וזהירות מביאה עד לידי תחיית המתים. וז"ש סוף סנהדרין דאליהו רצה שימסרו לו מפתח של תח"ה שיהי' לו הכח בזה בקדושת שם ד' ברבים להחזירם לתשובה גדולה כ"כ עד שיגיעו גם למעלת תחה"מ א"ל מניח האי. ושקול הני דשלוש מפתחות לא נמסרו לשליח. שלא יאמרו שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב. משל לגברא. דטרק לגלח ואבדה למפתחי'. ובשמחות פ"ח בשמואל הקטן כשמת תלו מפתחו ופנקסו בארון מפתחו לעורר העם לתשובה בתוכחה ומוסר ופנקסו חידושי הלכות שחידש שעליהם נתקבל מוסרו כשמת תלה בארונו. וביומא ע"ח: אמר אביי א"ל אם רבותי' דינוקא מיא חמימא ומשחא שבצירוף מיא ומשחא ד"ת בהלכה עם אגדת תוכחת מוסר רבותי' דינוקא שתתקבל אצלם כמו בלומד לינוקא בימי נעוריו וזה י"ל ג"כ בהאי דיבמות קי"ד. דר' יצחק ב"ר בוסנא דאירכסו לי' מפתחי דבי מדרשא בר"ה בשבתא אהא לקמי דר' פדת א"ל זיל דבר תלי וטליותא וליטיילו התם דאי משכחו להו מייתו להו שאבד מפתחות ביהמ"ד בשבת בר"ה שנאבדה לו התקבלותו למוסריו ותוכחתיו להעם שמתכנשים כביהמ"ד בשבת ע"י רה"ר שרבים בקעו בהו לטרדותם בעניני עוה"ז ונתרחקו מלקבל מוסריו א"ל ר"פ דידרוש להם המוסר ותוכחה רק בצירוף ד"ת והלכה כרבותי' דטלי וטליא ינוקא מיא ומשחא שעי"ז יתקבלו גם מוסריו ותוכחותיו. וז"ש בחוריות י"ב. משנגנז ארון. נגנז שמן המשחה דכשנגנז ארון הערות הלכה ותורה נגנז גם כח המוסר דשמן שתתקבל. ובמנחות פ"ה: וטובל בשמן רגלו זה חלקו של אשר שמושך שמן כמעיין שכל קביל נתקבל שמן מוסרו משום שהי' נמשך כמעיין ד"ת בהלכה שנמשלו כמעיין. ובהוריות י"ג: ה' דברים משיבים הלימוד הרגיל בשמן זית. שע"י רגילתו בשמן זית במוסר בצירוף תורת ההלכה משיבין למודו שחוזר על לימודו ואין נתרשל בו ובסנהדרין צ"ד: חובל עולו של סנחרב מפני שמנו של חזקי' דבזה שנעץ חרב בביהמ"ד ואמר שכל הרוצה לצאת ולא ללמוד ידקר בחרב לא הועיל לו עדיין לשבור עולו של סנחרב אלא עם שמנו ששמנו במוסר ותוכחה בצירוף