באר היטב (עה"ת) צז

ס"ב א') ד"ה והוא דלא דריס וסי' החדש הוא אחד מהג' סימנים הניכרין וא"כ האי דבסי' החדש הוא דורס ומתוך הסוגיא (דחולין ס"ב א') מוכח כמוש"ש דלשיטת התוס' סי' החדש הוא או זפק או קורקבנו נקלף והתוס' הוכיחו שם דסי' החדש הוא קורקבנו נקלף וכתבו שכ"כ הר"ח שכן היה לו בקבלה ועמש"ש שיטה ב) היא שיטת רמב"י דכל הי"ט עו"ט המה בני חד חד מסי' טהרה מפני שבדק כמה עו"ט שידועים עפ"י סימנים אחרים שהוזכרו בש"ס שהן מהי"ט עו"ט ולא מצא בכ"א מהם רק אצבע או קורקבנו נקלף ובדק את הקורב שמוכח שהוא עורב ומצא בו אצבע וקורקבנו נקלף והוא גורם מפני זה בגמ' תלתא הדרי בכולהו י"ט ול"ג תלתא תלתא והיינו חד חד וא"א לומר שיש בהן בני תרי תרי דהא בגמ' ס"ב א' ממימרא דר"נ מוכח דליכא בא בשני סי' רק עורב וא"כ ליכא למימר שיש בהן בני תלתא ג"כ דא"כ היה לו להש"ס לפרש דתלתא הדרי בכולהו י"ט חד חד ותלתא תלתא וא"כ אין לומר דסי' השלישי דהדר בכולהו י"ט עו"ט הוא אינו דורס דא"כ למה מותר בא בסי' דלא דריס כשמכיר פו"ע או בישוב דל"ש פו"ע כדאיתא (שם ס"ב א') אלא ע"כ דסי' השלישי דהדר בכולהו י"ט היינו זפק וסי' החדש היינו לא דריס כמו לפירש"י והוא אינו גורס בגמ' קושיא דנילף משאר עו"ט ופירוקא דא"כ עורב למה. תני ר' חייא עוף הבא בסי' אחד טהור לפי שאינו דומה לנשר נשר דלית ליה כלל לא תאכל הא דאית ליה חד אכיל (שם ס"א א') ומבורר דהיינו כשידוע שאין לו רק סי' אחד ושאינו מהעו"ט שכתובין בפרשה דלא ילפינן ליה מהעו"ט הכתובין. כל עוף הדורס טמא (שם נ"ט א') ובביאור זה לשיטת התוס' דהאי חד דפו"ע דבסי' החדש הוא דורס י"ל דילפינן מיניה דכל הדורס טמא מיהו אין לומר כן דא"כ קשיא הא דתני ר' חייא עוף הבא בסי' א' טהור שאינו דומה לנשר דמדפסיק ותני סתם משמע אע"ג דדריס כיון דאיכא בא בסי' א' דדריס וכן קשה מהא דרב נחמן (שם ס"ב א') דעוף הבא בסי' א' טהור בבקי ובא בשני סי' טהור במכיר עורב דמשמע להדיא דהיינו אף דדריס אם נאמר דאיכא כה"ג זולת העו"ט דכתובין והבע"מ כתב בשם חכמי הדור שלפניו דבאמת איכא עופות בסי' או סימני טהרה זולת הכתובין בתורה והן דורסין והן טהורין והא דקתני כ"ע הדורס טמא היינו משום חשש עו"ט הכתובין בתורה לסתם בני אדם שאין בקיאין באותן הכתובין בתורה. ולפי"ז א"ש הא דתני ר"ח בכל סי' א' מהד' סימנים והנה הוא ז"ל כתב פי' זה לשיטת רש"י דסי' החדש הוא דאינו דורס ושכל הי"ט עו"ט המה בני תלתא תלתא וקשה ביש לו שני סי' הניכרין שא' מהם אינו בעורב ומינו יהא מותר וי"ל דבמינו דעורב איכא תרי מינין כדמשמע (שם ס"ב א') בדברי ר"א ויובא להלן וכן משמע שם מלשון הגמ' עורב וכל מין עורב וע"ל ס"ג ב' ד"ה מאה עופות כו' ואיכא בעורב ומינו כל תרי מהניכרים. יחד מיהו קשיא דבא בסי' א' מהניכרין זולת האי דאיתיה בחד דפו"ע דבסי' הישן לישתרי דהא ליכא לספוקי במידי וצ"ל דמשום גזירה שלא יתחלפו הסי' גזרו דמי שאינו בקי לא יאכל שום עוף הדורס בשום סי' טהרה ולפי כ"ז יש לקיים פי' זה גם לשיטת התוס' דכולהו י"ט עו"ט המה בלתי דורסין והן בני תלתא וסי' החדש הוא דורס והא דלא התירו בא בשני סי' מהניכרים ודורס דליכא כוותיה בהעו"ט דהא לדידהו עורב ומינו ג"כ אין דורסין היינו משום גזירה דבא בב' סי' מהניכרין ואינו דורס ובא בג"ס הניכרין י"ל דבאמת מותר אע"ג דדריס וכדקתני סיפא כ"ע שיש לו א"י וזפק וק"נ טהור די"ל דהאי כללא בתרא מפקא מכללא קמא מיהו קשה איך אסרינן בא בסי' אחד משום ספק דפו"ע הא בגמ' אמרינן דפו"ע ליתנייהו בישוב וא"כ היה לנו להתיר בכה"ג בישוב ועונ"ל דלשיטת התוס' א"א כלל לפרש כן דלמה חששו לחילוף העו"ט במחוסר סימן דלא דריס יותר מבמחוסר שארי סימני טהרה מיהו עדיין יש לקיים פי' זה לשיטת הרמב"י דכולהו י"ט עו"ט המה בני חד חד וכולהו דורסים וגם לשיטת רש"י ותוס' יש לקיים פי' זה בקצת שינוי בלי סברא דגזירה די"ל דקבלה בידם דליכא שום עוף דורס שהוא טהור ע"י סי' או סימני טהרה דליכא כוותיה בהעו"ט הכתובין בתורה בזולת פו"ע דל"ש בישוב. מיהו כ"ז אינו נראה כלל דוודאי כיון דקתני טמא הכוונה דאינו מותר בשום אופן וא"א כלל לומר דטמא לאינו בקי וטהור לבקי והעיקר המבורר בזה כשיטת רש"י ותוס' דקבלה היתה בידם דליכא בעולם שום עוף דורס שיש לו סי' או סימני טהרה בזולת העו"ט הכתובין בתורה ומאין היתה להם קבלה זו י"ל מנח כמו"ש התוס' וגם י"ל דקבלה היתה הלמ"מ ומ"ש התוס' דא"כ לא לכתוב האי חד דפו"ע דדריס לפי ענ"ד לק"מ דבשום ענין לא באה הלמ"מ על עיקר דין מחודש רק לפרש ולפי"ז לא בא ר' חייא להתיר בא בסי' אחד רק כשאותו הסי' הוא סי' דלא דריס ולפי"ז לשיטת התוס' דסי' החדש הוא אחד מהג' סימנים הניכרין לא נמצא בעולם דורס בסי' או סימני טהרה רק האי אחד דפו"ע שבסי' החדש שיש סי' א' מהניכרים ודורס ופי' כ"ע הדורס טמא לפי"ז נ"ל דאין לומר דלא איירי רק ביש לו סי' טהרה דא"כ ה"ל למימר בידוע שהוא פו"ע אלא ה"פ כ"ע שאנו רואין אותו דורס תו אין לספק בו שמא הוא טהור ע"י סי' או סימני טהרה אחרים דוודאי שהוא או מאותן שאין להם שום סי' טהרה או שהוא חד דפו"ע דבסי' החדש וא"ש לדידהו הא דהוצרכה תורה לפרש כל העו"ט משום דכל המינים שבהן איכא כוותייהו טהורין ע"י סימני טהרה דידהו והאי דבסי' החדש הא אצטריך לגופיה מיהו לשיטת רש"י והרמב"י דכל העו"ט בזולת האי חד דפו"ע דבסי' החדש כולן דורסין וזולתן ליכא דדרסי רק נשר ומינו והני דילפינן מנשר דלית בהו שום סי' טהרה קשה למה הוצרכה תורה לפרש כל העו"ט ה"ל לפרש רק האי חד דפו"ע דבסי' החדש דלא דריס ולאסור בכלל כל עוף הדורס וצ"ל דהתורה רצתה ללמדנו מספר כל העו"ט שבעולם בשמותיהן, תו תנינן שם במתניתין כ"ע שיש לו אצבע יתרה וזפק וק"נ טהור ובביאור זה שיטה א) היא שיטת רש"י (חולין ס"ה א') ושיטת הריב"מ הובא בתוס' ס"א א' ד"ה כל שיש לו