באר היטב (עה"ת) צו

דבחריצין ונעיצין המושכין ואין נובעין לאיסורא באין להם סו"ק והיתרא דפרטא בכלים בבורות שיחין ומערות ולאמרי במערבא דדרשי כללא ופרטא לא מרבינן רק בחריצין ונעיצין הנובעין לאיסורא אבל דבחריצין ונעיצין המושכין ואין נובעין מותר אף בלא סו"ק. ע"ה תוס' (חולין שם) ועי' פר"ח ביו"ד סי' פ"ד שהאריך בזה קצת חיות שבים אי מותרין ע"י סנפיר וקשקשת עי' פר"ח שם

שם סנפיר וקשקשת. אלו הן קשקשין הקבועין בו וסנפירין שהוא פורח בהן (חולין נ"ט א' ב') במשנה. ר' יהודה אומר שני קשקשין וסנפיר א' ות"ק דר"י ס"ל דסנפיר א' וקשקשת א'. שם במשנה כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת (נדה נ"א ב') ראש רחב ושדרה סימני דג טהור הן (עבודת כוכבים מ' א') והיינו בחתיכות משום דוודאי שיש לו סנפיר וקשקשת אתמר רב הונא אמר עד שתהא ראש ושדרה ניכר ר"נ אמר או ראש או שדרה מתיב ר' עקיבא ב"ח ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת אמר אביי כי תניא ההיא באראה ופלמודא דדמי רישייהו לטמאין (ע"ג שם) וכתבו התוס' דמשדרה ל"ק דסימני גוואי לא חשיב ועי' (סוכה י"ח א') דדג טמא אין לו חוט השדרה ועי' פר"ח יו"ד סי' פ"ג א"ר ברונא אמר רב קרבי דגים אין נקחין אלא מן המומחה (ע"ג שם) עוברי דגים היינו ביצים שבהן ר' דוסתאי דמן בירי ס"ל דדג טמא משריץ דג עצמו במעיו וכל ביצי דגים הן טהורין ור"ז ס"ל דטמאין ג"כ מטילין ביצים אלא שהטהור מטיל ביצים נחוץ ונעשין דגים שלא במעי אמן ודג טמא ביציהן נעשין דגים בפנים וסימניהם כסימני ביצי עוף כל שכודרת ועגולגלת ראשה א' כד וראשה א' חד טהורה ומ"מ לא סמכינן ע"ז להתיר כדאיתא (חולין ס"ד ב') גבי סימני ביצי עוף דסימנים לאו דאורייתא ואין נקחין אלא מן המומחה והא דמתרץ רבא (ע"ג שם) דהא דקתני דעוברי דגים אין נקחין אלא מן המומחה היינו בנמוחו כתבו התוס' (חולין שם) דעדיף משנה מנידון ציר דגים כבר כתבתי לעיל בדין בהמות וחיות סי' לציר טהורות כל שכלבית אחת או שתים שוטטות בהציר (ע"ג שם) ועש"ה בשיעור ביטול ציר איסור בציר היתר איתא במס' (תרומות פ"י מ"ח) דת"ק ס"ל שהיא א' מתתק"ס ור' יהודה ס"ל רביעית בסאתים דהיינו א' בקצ"ב שהסאה ששה קבין והקב ארבעה לוגין והלוג ארבעה רביעיות ור' יוסי ס"ל א' מששה עשר והנה טעמא דת"ק ור' יהודה דמצרכי יותר מששים דסגי בכל האיסורין היינו משום דס"ל דמין במינו באיסורי תורה לא בטל כלל ורק בציר דל"ה רק זיעה בעלמא הקילו שיתבטל אבל מ"מ הצריכו שיעורא רבא אלא שיש לתמוה על ר' יוסי שמקיל ואינו מצריך ששים אע"ג דבכל איסורי דרבנן צריכין ששים וביותר תימא לפי מש"ל דטעם הציר וודאי אסור מה"ת והתוי"ט כתב דאת"ק קאי דהיינו מט"ז מתתק"ם דהיינו ס' ואין זה נראה לפי ענ"ד והנ"ל דר' יוסי ס"ל כיון דאין ציר נאכל כמו שהוא רק ע"י טיבול שמטבלין בו יש לצרף ג"כ מה שמטבל בו וס"ל דסתמא דמלתא יהיה בהציר והמטובל בו ששה פעמים כמו הציר בעצמו והלכך בסה"כ ה"ל 96 ודכו"ע דכל ציר יש בו מי הדחה ומלח הנימס 1/25 ממנו וכיון דהרביעית ציר טמא הוא חסר 1/25 מרביעית א"כ ממאה רביעיות צריך לחסר ג"כ 1/25 וישאר צ"ו דס"ל לר' יוסי להצריך בכה"ג מאה היינו דבמאה עם האיסור אסור ובמשהו יותר מותר ולפי"ז א"ש שיעורא דת"ק דהיינו ג"כ אלף כדאיתא בירושלמי אלא דאלף פחות 1/25 שוה תתק"ס וכן ר' יהודה ס"ל דבעינן מאתים כדאיתא (חולין צ"ט ב') וקרוב למאתים היינו לבד האיסור אלא שמאתים פחות 1/25 היינו קצ"ב ונ"ל דמה שהקיל לר' יוסי בזה משום שכבר נתבטל בלא"ה מן התורה ואין לגזור. בזה כ"כ אטו אינו מינו דאולי הציר מתקלקל ע"י ריבוי דאינו מינו ועי' (בכורות כ"ג א') ובספרי עוד"ד הארכתי לבאר כ"ז כפי הצורך בשלימות ונ"מ מכ"ז גם לענין איסור תורה בשיעורא דרובא לדידן דמין במינו ברובא

(י) וכל אשר אין לו גו' בימים ובנחלים גו' דווקא בימים ובנחלים לא תאכל כל שא"ל סנפיר וקשקשת אבל בכלים פי' תולעים הגדלים במים שבכלים מותרין וכן שבבורות שיחין ומערות שוחה ושותה מהם ואינו נמנע שהן אצורין בכלים אבל הגדלים בחריצין ונעיצין שהן מים זוחלין ומושכין אסורין משום עשה (חולין ס"ו ב' ס"ז א') ותשלום זה יתבאר להלן בדיני שרץ הארץ: ()ואת אלה תשקצו מן העוף גו' 20 עו"ט נמנו בזה בפירוש 1 נשר 2 פרס 3 עזניה 4 דאה 5 איה 6 עורב 7 בת היענה 8 תחמס 9 שחף 10 נץ 11 כוס 12 שלך 13 ינשוף 14 תנשמת 15 קאת 16 רחם 17 חסידה 18 אנפה 19 דוכיפת 20 עטלף ראה שבספר דברים י"ד היינו דאה (חולין ס"ג א') דיה שבספר דברים היינו איה (שם ב') ועוד יש ד' מינים 1 למינה 2 למינו 3 למינהו 4 למינה סה"כ 24 (שם) ולעופות טהורין אין מספר (שם ב') ע"ש ד' סימני טהרה הן שמצינו בין תורים ויונים לנשר 1 אינו דורס 2 אצבע יתרה 3 זפק 4 קורקבנו נקלף לנשר' אין בו שום סי' טהרה. עורב יש לו ב' סי' טהרה פרס חד עזניה חד דאיכא בפרס ליכא בעזניה דאיכא בעזניה ליכא בפרס ובפרס או בעזניה איכא סי' חדש דליתא בכל שארי העו"ט כן מוכח בגמ' שם לכל הפירושים ומסתברא דמינו דעורב כעורב בב' סימנים וא"כ בזולת נשר פו"ע עורב ומינו פש להו י"ט עו"ט בסימני טהרה ולפי הגי' שלפנינו שם בכולהו עשרים צ"ל דמינו דעורב לא כעורב בסימני טהרה ולכך פש להו 20 עו"ט בזולת הנ"ל ולשון התוס' בכ"ד י"ט עו"ט ובגמ' (שם ס"ב א) נראה דפלוגתא דתנאי במינו דעורב וכדבעינן למימר קמן ובביאור כ"ז. שיטה א) היא שיטת רש"י ותוס' לפי הגי' שלפנינו דכולהו י"ט עו"ט המה בני תלתא תלתא אלא דרש"י ס"ל עפ"י ביאורו בהסוגיא דכולהו דורסים וסי' החדש הוא אינו דורס ושיטת התוס' היא דכולהו י"ט עו"ט אינם דורסין ועורב ג"כ אינו דורס וחד דפו"ע דבסי' הישן ג"כ אינו דורס כמו"ש התוס' (שם