באר היטב (עה"ת) צא

משום דה"ל כמבטל איסור לכתחילה וטעם האיסור בדאסמיק דעי"ז ידוע שנעקר הדם ממקומו. ובביאור איסור והיתר זה י"ל א) דהיינו לאוכלו חי בלי מליחה אבל ע"י מליחה וודאי אפילו לקדרה מותר. ב) דהיינו לאוכל מבושל ע"י מליחה דל"מ ליה מליחה בעלמא רק צריך לחותכו ולהניח חיתוכיה למטה ולמלוח כמו באומצא דאסמיק דלעיל. ג) דהיינו דל"מ ליה מליחה לקדרה אף ע"י חתיכה והנחת חיתוכיה לתתא והיכא דשרי ג"כ לא שרי לקדרה רק בכה"ג או דשרי ע"י מליחה גרידא כמו בעלמא אבל לצלי לכו"ע שרי. ד) דהיכא דאסור אסור אף לצליה והיכא דשרי צ"ע אי היינו רק ע"י צליה או ע"י חתיכה וחיתוכיה לתתא לקדרה או דשרי ככל בשרא דעלמא. ה) היכא דאסור היינו אסור לקדרה בלי מליחה והיכא דשרי שרי לקדרה בלי מליחה שהחומץ צומת להדם שלא יזוז וה"ל דם האיברים שלא פירשו ומותר ועמש"ל בכבד. ביצה שנמצא עליה קורט דם זורק את הדם ואוכל את השאר א"ר ירמיה והוא שנמצא על קשר שלה תני דוסתאי כו' לא שנו אלא שנמצא על חלבון שלה אבל נמצא על חלמון שלה אפילו ביצה אסורה מ"ט דשדא תכלא בכולה א"ל ר"ג מבי כתיל לרב אשי אפכא תני תנא קמיה דאביי ואביי הוא דתרצי' הכי ניהליה (חולין ס"ד א') בביאור הא דר' ירמיה ודתני דוסתאי פי' א) הוא פירש"י דהא דא"ר ירמיה והוא שנמצא על קשר שלה היינו על הקשר שלה לבד אבל אם יצא מהקשר גם לחוץ לקשר כולה אסורה ותני דוסתאי דדווקא בחלבון אם לא יצא חוץ לקשר כולה מותרת אבל אם נמצא בחלמון כולה אסורה משום דוודאי מן החלבון נתפשטה להחלמון והרא"ש והר"ן הוסיפו בזה דנמצא על החלמון היינו על קשר החלמון ובירושלמי ג"כ איתא במקום זכרותו של חלמון כמו"ש התוס' שם וכתב הרא"ש דבנמצא בחלמון אסורה כנ"ל היינו אף שאינו ניכר התפשטותו מקשר החלבון ונ"ל שאין זה דבר תימא כלל לפי שקשר החלבון קשור ג"כ להחלמון ע"י חוט מחומר קשר החלבון ושפיר י"ל שהחוט הוא חלול כמו השערות שהן ג"כ חלולין ודרך שם היא התפשטות הדם ולפי"ז נ"ל דקשר החלמון היינו מרכז החלמון מיהו מלשון הב"י שכתב שהיא כדמות כתם עגול כמלא עדשה גדולה נראה דהיינו מה שיש על החלמון מבחוץ ובאמצעותו נקודה לבנה ולפי מ"ש צ"ל שיש איזה חיבור לאותו הכתם עם מקום חיבור החלמון לקשר החלבון ולפי"ז י"ל דלהש"ס דילן כשנמצא דם על החלמון במקום חיבור חוט קשר החלבון להחלמון אף שלא נמצא על קשר החלמון ג"כ כולה אסורה לענין כשנמצא שלא על הקשר בחלבון או בחלמון כתב הרא"ש דאי איסורא דהכא בנמצא על הקשר כנ"ל הוה מה"ת א"כ בנמצא שלא על הקשר הדם עצמו ג"כ מותר אף מדרבנן דמנ"ל לחדש איסור דרבנן ולפ"ז הא דאיתא (כריתות כ"א) דדם ביצים מותר היינו מותר אף מדרבנן ובכה"ג איירי ואי איסורא דהכא היינו מדרבנן אף בנמצא שלא על הקשר ג"כ הדם עצמו אסור אלא דקמ"ל דאף בנמצא על הקשר הדם לבדו אסור והביצה מותרת והא דתני (כריתות שם) דדם ביצים מותר היינו מה"ת והרשב"א הביאו הטור כתב להיפוך דאם בנמצא על הקשר כנ"ל אסור מה"ת בנמצא שלא על הקשר הדם עצמו אסור מדרבנן ואם בנמצא על הקשר כנ"ל אינו אסור רק מדרבנן א"כ בנמצא שלא על הקשר אף מדרבנן מותר פי' ב) הובא בתוס' שם דהא דא"ר ירמיה והוא שנמצא על הקשר היינו אבל אם נמצא שלא על הקשר הדם עצמו ג"כ מותר ורבי דוסתאי אוסר כל הביצה בנמצא בחלמון ולשני אלו הפירושים ר' ירמיה ור' דוסתאי לא פליגי פי' ג) כתב הר"ן בשם הגאונים דר' דוסתאי פליג אדר' ירמיה וס"ל דאין חילוק רק בין נמצא על החלבון דאז אוכל המותר ובין נמצא על החלמון דאז כולה אסורה וכתב הר"ן והרא"ש שכן הוא דעת הרי"ף ופסק כר' דוסתאי וביאור דברי ר' ירמיה לפ"ז נ"ל כמ"ש מקודם שפירש"י ולפי ענ"ד פי' זה הוא תמוה דהא חזינן דמצוי הוא ק"ד בחלמון והביצה בריאה ושלמה עצהיו"ט ובביאור קשר החלמון כבר כתבתי מקודם ובמקום קשר החלבון מחלוקת הפוסקים אם היא בצד החד או בצד הכד וא"י הנ"מ בזה מאחר שקשר החלבון הוא ניכר היטב וידוע לכל ולפי ענ"ד דלכל הפירושים איסור דכל הביצה משום דשדי תכלא בכולה אינו רק מדרבנן כמו דאמרינן שם בביצת טהורה שרקמה דל"ה מה"ת ועי' תוס' שם דנראה להדיא דלשיטת הירושלמי לא אמרינן כלל שדי תכלא בכולה ועי' יו"ד סי' פ"ו ובהא דאר"ג לר"א דאפכא תני כו' דעת רוב הפוסקים דקיי"ל כדאפיך אביי אבל הרא"ה פסק דרק אביי היא דאפיך לה הכי ואנן לא קיי"ל כאביי אלא כדתני תנא מעיקרא והפר"ח בסי' ס"ו ס"ק ט' כתב בשם הרוקח בשם גי' ישנות דגי' הש"ס היא להיפוך ממה שלפנינו וצ"ל ל"ש אלא שנמצא על החלמון שלה אבל נמצא על חלבון שלה כולה אסורה כו' משום דידוע הוא מחכמי הטבע דעיקר יצירת אפרוח הוא מהחלבון ואני ג"כ שמעתי לדבר מבורר עד שיצא שום ספק מלבי שמוצאין אפרוח שלם בביצה והחלמון קיים אולם זה מקרוב ראיתי בכותבי עתים בשם חכמי הטבע לדבר מבורר להיפוך דעיקר יצירת האפרוח הוא מהחלמון היפוך מ"ש הפר"ח בשם חכמי הטבע ונ"ע לברור לפי ענ"ד כמו ששמעתי בשם חכמי הטבע דמרכז החלמון מושך אליו החלבון דרך קשר החלבון והאפרוח מתהוה ממרכז וקשר החלמון כנ"ל ומכל החלבון ולפי"ז אנו אין לנו אלא פירוש רש"י ותוס' וקיי"ל כדאפיך אביי וכתב הב"י בשם הרשב"א דליכא איסור דם בביצה דספנא מארעא כיון דאינה מוציאה אפרוח ועיין (ביצה ז') בבירור הדבר או היא מדספנא מארעא וכתב שם דמ"מ י"ל דביצה שבאה ע"י זכר אסורה ע"י דם אף שהיא בת יומא מדרבנן משום לא פלוג

(ל) על החזה איזה הוא חזה כל הרואה את הקרקע למטה עד הצואר למעלה עד הכרס חותך שתי צלעות משתי דפנות אילך ואילך וזו היא חזה הנתנת לכהנים (חולין מ"ד א') פי' למטה ולמעלה פירש"י כשהבהמה תלויה ברגליה ובביאור השתי צלעות פירש"י צלע מכאן וצלע מכאן והתוס' כתבו שתי צלעות מכאן ושתי