באר היטב (עה"ת) פט

בדגים בשר תפל שלא נמלח עדיין ונפל לציר שבכ"מ או לח' הנמלחות בכ"מ פסקו ביו"ד סי' ע' ס"ו בהגהה להתיר ע"י מליחה דלאח"כ אף לבישול משום דאיידי דיפלוט דם דידי' יפלוט ג"כ דם שבלע ואף ששהתה בהציר שיעור כבישה כל שלא שהתה בהציר מעל"ע דבכ"מ ל"א כיבוס קודם מעל"ע ולפי ענ"ד יש להתיר גם בנפלה לציר שבכלי שא"מ כשלא שהתה בציר שיעור כבישה וכן נראה לפי ענ"ד מלשון האו"ה ול"ד למולח בכלי שא"מ דאף שלא שהתה בכלי רק רגע אחת נאסרת ואף שלא שהתה הח' במלחה כשיעור מליחה משום דשם הדם והציר שבה חשיבי רותח מיד כמוש"ל והלכך הדם נסרך בה ולא מהני לה אח"כ מליחה שניה בכ"מ ולא צליה כמוש"ל אבל הכא הדם והציר שבח' ושאפילו בכ"ק מהח' ג"כ ה"ל צוננין ואין דם שנבלע בה נסרך בה ויוצא ע"י מניחה וצליה דלאח"כ ובדין דגים שלא נמלחו ונפלו לציר כנ"ל עי' יו"ד סי' ע' ס"ב בהגהה וע"ז שם דין בשר שנמלח ולא שהה שיעור מליחה וששהה שיעור מליחה ונא הודח או הודח ונפל לציר שבכלי שא"מ או שבכ"מ או לבין ח' הנמלחות בכ"מ מבואר ביו"ד סי' ע' ובספרי (חולין קי"ג א') בד"ה אין מניחין ב"מ כו' הגב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו (חולין ק"ט א') ומוקמינן לה (כריתות כ"א א') בגב עוף דלית ביה כזית דבלב בהמה דאית בדמי' כזית כרת נמי מחייב כמוש"ל ועיין תוס' (חולין שם) דאצטריך לאוקמי בעוף משום דמשמע להו דאף בלא בשלו אינו עובר עליו דבבשלו וודאי ליכא כרת כמוש"ל נא קרעו קורעו לאחר בישולו (חונין ק"ט ב' פסחים ע"ד ב') וטעמא דמלתא בעינן למימר (פסחים שם) משום דכבולעו כך פולטו ודחינן דילמא שאני לב דשיעא ולפי המסקנא דקיימא לן כבולעו כך פולטו ל"צ לטעמא דשיעא ועי' תוס' (שם) דמשמע מדבריהם דאף בבישול יש היתר משום שיעא ולפי ענ"ד אין משמעות הגמ' כך דא"כ ה"ל לפרושי שאני לב דשיעא ואפילו בבישול דלא כמו שהדין לפי הסברא דכבולעו כך פולטו וגם הסברא קשה להולמה בבישול וכמוש"ל בכבד אלא נ"ע דאף סברא דשיעא נ"מ רק בצליה אבל בבישול וודאי אסור בדליכא ס' נגד הדם ואפילו בדאיכא ס' נגד הדם יש לאסור הלב עצמו משום סברא דדבק כמו"ש (חולין צ"ז) בענין כחל ולשון בישול כמו ויבשלו את הפסח בד"ה ויותר נ"ל דלשון בישול קאי אדם שבו ופסק הטור ביו"ד סי' ע"ב דבמליחה הדין כמו בצליה ביו"ד סי' ע"ו ס"א פסקו עפ"י התוס' (חולין קי"ג א') ד"ה אין מחזיקין דבדם בעין לא אמרינן כבכ"פ אף בצליה ואוסר כדי נטילה מדין הש"ס ע"ש ש"ך וט"ז והש"ך ביו"ד סי' ע"ב ס"ק ג' הקשה ע"ז מהא דלב לפי הסברא דהטעם הוא משום כבכ"פ ותי' דסברא דשיעא מהני לענין זה שיהיה דין הדם כדין דם פליטה וזה דחוק למאד דלפי הטעם דכבכ"פ משמע להדיא דא"צ כלל לטעמא דשיעא וצ"ל כמו"ש הש"ך שם עוד דכיון שהדם כנוס בתוכו מתייבש ע"י צליה ומליחה ואינו נבלע כ"כ ודינו כדם פליטה ומה שהכריחם להתוס' להצטרך לסברא דחוקה ומחודשת כזו עמש"ל בדין הכבד בענין כבדא עלוי בשרא אין מחזיקין דם בב"מ (חולין קי"ג א') ומשמע דהיינו אף בכרס המסס ובית הכוסות וקבה מדלא אמרינן אין מחזיקין דם בדקין והלכך אם בשלם בלי מליחה או מלחם בכלי שא"מ מותר וה"מ דלא אסמיק (יו"ד סי' ע"ה) ופי' אין מחזיקין כו' היינו דם שיוצא ע"י מליחה אין מחזיקין דבאמת איכא דם בב"מ כדמוכח מהא דמחט שנמצאת בעובי בה"כ (חולין נ' ב') ואע"ג דא"צ מניחה מ"מ מותר למולחן עם הבשר ואין הדין בזה כמו בדגים תוס' (חולין קי"ג א') דמ"מ פולטין ציר יו"ד סי' ע"ה שומן פסקו ביו"ד שם שדינו כמו בשר לענין מליחה ומ"מ נראה לפי ענ"ד להקל בדיעבד ע"פ הסוגיא (דזבחים כ"ו א') עפ"י מ"ש בביאורה לעיל פרשה ו' פסוק י"ט ד"ה בחצר אהל מועד עש"ה ביצים הנמצאים בעופות דין מליחתם עי' יו"ד סי' ע"ה ס"א בהגהה בשר לצלי הסכמת רוב הפוסקים דא"צ מליחה כלל כדמשמע להדיא (חולין קי"ב א') ובכ"ד ועי' תוס' (חולין י"ד א') ד"ה ונסבן מיהו רש"י (פסחים ע"ד א') כתב דצריך מליחה קצת וכ"כ הרמב"ם והתוס' שם תמהו על פירש"י בזה בשר לצלי אי צריך הדחה לפני הצליה או לא מחלוקת הפוסקים עי' יו"ד סי' ע"ו בשר שלא נמלח ולא הודח שנצלה עם בשר שנמלח והודח מותר יו"ד סי' ע"ז בהגהה וכבר כתבתי דלפי ענ"ד נ"ע להקל גם במליחה עכ"פ כשהבשר שלא נמלח הודח מקודם אמר רבה האי מולייתא שריא (פסחים ע"ד א') פי' ע"י צליה והיינו אף בפומא. לעיל (שם ב') ומוכח שם בגמ' דבלא הא דרבה ה"א דאף בששניהם אינם מלוחין אסור ומשמע דה"א דאף החיצון אסור דבולע ואינו פולט ולפי ה"א זו נראה דבאמת אם נמצא גומא בח' התחתונה שיש בה ציר מח' עליונה אסורה דהיינו מולייתא דהכא דע"י צליה והיתר דגומא משום כבכ"פ היינו רק ע"פ הא דהכא דלענין זה דין המליח כדין הצליה מיהו בזה וודאי חלוק דין הצליה מדין המליחה דאנו צליה מהני ג"כ לפנימי ומליחה וודאי לא מהני לפנימי כשמולח החיצון ואף החיצון י"ל דאינו ניתר ע"י מליחה זו כמו"ש הט"ז ביו"ד סי' ע"ז ס"ק ד' וכתבו התוס' (פסחים שם) דע"י צליה מותר אפילו נמלח החיצון ושהה כדי מליחה והפנימי לא נמלח ע"ש ומוכח שם כוונתם דהיינו אף כשהבשר שנמלח הודח ג"כ וכתבו ביו"ד סי' ע"ז ס"א בהגהה דכ"ש אם נמלח הפנימי ולא החיצון דשרי והש"ך חידש שם כמה אופנים לאסור ולפי ענ"ד נ"ע כהפר"ח שם שהתיר בכל האופנים ואף כשיש בהמולייתא ביצים הנקרשים העלה הפר"ח שם ג"כ להתיר דלא כמו"ש ביו"ד שם בהגהה עוף שצלאו בלי מליחה וטפלי' בשעת צלי' דסמידא בין אסמיק בין לא אסמיק שרי דחיוורתא אי זיג כזוזא חיוורא שרי ואי לא אסור דשאר קמחים אסמיק אסור לא אסמיק שרי (שם ב') אר"נ אמר שמואל אין מניחין כלי תחת בשר עד שיכלה כל מראה אדמומית שבו מנא ידעינן מ"ז משמי' דר"פ אמר משתעלה תמרתו מתקיף לה ר"א ודלמא תתאה מטא