באר היטב (עה"ת) פח

את בליעת הדם שנוטף על הח' מלמעלה והתוס' הקשו על פירש"י ממולח כמה ח' זע"ז שזמן פליטת התחתונות גומר קודם זמן פליטת העליונות דיאסרו התחתונות שהרי בולעין ואין פולטין כמו דגים לבתר דפלטי ואין לומר דבאמת הדין כן דא"כ למה ליה דגים ועופות בשר ובשר נמי ועי' תוס' שהוכיחו ג"כ להיתר מהא דלהלן (שם קי"ג א') ופי' ר"ת דרק בדגים דרפו קרמייהו אמרינן דבלעי אף בכ"מ לבתר דפלטי ואין פולטין אבל בשר דשריר אינו בולע בכלי מנוקב אף בתר דפליט שוב הקשו ע"ז מגומא שבח' התחתונות דוודאי בלעי כמו בכלי שא"מ וכמוש"ל וחי' בשם י"מ דדגים פולטין כל דמן וצירן מיד ועכ"פ כששוהין במלחן שיעור מליחה אבל בשר פולט ציר בלי דם זמן מרובה אחר שיעור זמן מליחה ונחלקו האחרונים ביו"ד סי' ע' י"א דהיינו יב"ש וי"א דהיינו כד"ש וכתבו התוס' שם לבסוף כלפי סברא זו י"ל ג"כ דבבשר אין ח' התחתונות בולעות מציר העליונות אף ל לאחר זמן שיעור מליחה משום דאיידי דטרידי למפלט לא בלעי וכבר כתבתי שאין זה נראה אלא נ"ע כמוש"ש בתחילה דאף שהתחתונות בולעות מציר הח' העליונות לאח"ז מניחה דתחתונות מ"מ איידי דפלטי ציר דידהו פלטי ג"כ דם וציר שבלעו ולפי"ז נ"ל לפי ענ"ד דל"ק כלל גומא דכשמוצא גומא בח' התחתונות שופך הביעין ושוהה מעט דמה שבלעה פולטת בזמן מועט איידי פליטת צירה ומה שצריך להשהות כל ח' במלחה שיעור מליחה היינו משום דאין הדם של עצמה יכול לצאת לחוץ מיד דרך נקבי הפליטה כי רב הוא ולשיטת המרדכי הנ"ל בשם ר"א כדי להרתיח הח' עצמה שעי"ז יסתמו נקבי הפליטה ע"י ההדחה והתוס' כתבו דלשיטת הי"מ שהבאתי וכן לשיטת הר"י מאורלייניש שאביא בזה צריך להשהות את ח' התחתונות במלחן כדי שיעור מליחה של העליונות ואני בעניי א"י כלל טעם לשיעור זה גם מה דמשמע מדבריהם דכשמסיר העליונות מיד בכלות זמן מליחתם א"צ להשהות התחתונות במלחן כלום וא"י למה הא בלע ולא פלט עכ"פ גומא א"ש לפי ענ"ד לשיטת הי"מ מיהו התוס' לא ניחא להו בקושיא דגומא כמו"ש ונ"ל דהיינו משום דמעשים בכ"י דאין משהין הח' התחתונה שנמצא בה גומא כלום יותר מבלא נמצא בה גומא ולכך תירצו דמה שנמצא בגומא הוא ציר של הח' העליונות שיצא לאח"ז מליחה דידהו ולא דם וצ"ל דעתם דאורחא דמלתא בשהה את הבשר במלחו יותר משיעור זמן מליחה אף של העליונות שוב הקשו ע"ז דמ"מ הא המלח שבלע דם מקודם שיעור מליחה נמס בתוך הגומא וא"כ הרי יש דם גמור בהגומא ול"ד לכל ח' דעלמא דנ"ח לדם שבמלח דכיון שהדם הוא מעט אינו יכול לזוז כלל אבל מגומא קשיא ותירצו דאח"ז מליחה המלח מפסיד כחו והלכך לאחר הפליטה ל"ה מליח כרותח וצ"ל לפענ"ד לפי"ז דח' התחתונות הוה כחדא ח' עם העליונות ול"ח התחתונה צוננת רק בגמר פליטת העליונות דמקמי הכי המלח שבעליונות פועל להרתיח את התחתונות דאל"כ הא וודאי שהתחתונה לאחר פליטתה תבלע מציר של העליונה שבתוך זמן מליחתה ולא תפלוט כמו בדגים שבולעין ואין פולטין עוד תירצו שם דהמלח מעכב על הדם שלא יבלע בהבשר ויותר נ"ל דהמלח טבעו לגרש דם ולא לבלוע ומ"ש התוס' (חולין קי"ב א') ד"ה תרי גללי דהמלח מושך הדם אליו י"ל דמ"מ אינו בולעו אי דבמלח מרובה שאני כמו שכתבו התוס' שם ולפי זה י"ל דהמלח עצמו מותר באכילה ואולי הוא בולע מ"מ שהוא ועיין יו"ד סי' ס"ט סעיף ט' בהגהה מנידון המלח שמלח בו וכל זה היינו רק לשיטתם דכל ציר היוצא לאחר זמן מליחה הוה חמר דמא כמוש"ל אבל להמרדכי שכתבתי לעיל דכל מה שהבשר פולט קודם הדחה הוה דם א"ש בפשיטות דל"ק כלל מ"ש בתוס' מנידון ציר ח' העליונות דבבשר ליכא כלל חששא דבתר דפלטי מקמי הדחה ובקושיא דגומא צ"ל כמו"ש דשופך הביעין ושוהה מעט דבזמן מועט פולטת מה שבלעה ע"י פליטת דם וציר של עצמה ובשם הר"י מאורלייניש כתבו דבדגים החשש שיתחילו לבלוע אחר פליטת כל דמן וצירן שאז מסתתמין ממילא נקבי הפליטה ואח"כ בולעין ואין פולטין אבל בבשר ח' התחתונות ליכא למיחש מידי דכיון שמתחיל לבלוע מקמי פליטת דם דידיה הולך ופולט ובולע ופולט גם מה שבולע ממקום אחר כמו דם של עצמו מתוך שנקבי הפליטה הן רחבים עדיין ולפי"ז א"צ לחלק בטבע הענין בין דם של עצמו לדם שבולע ממקום אחר לענין טבע הפליטה וא"צ לסברא דאיידי דפולט דידי' פולט מה שבלע וגם א"צ לסברא דבשר יש לו פליטה גם לאח"ז שיעור מליחה ובקושיא דגומא צ"ל ג"כ כמו"ש מקודם לסברת המרדכי ועוד נ"ל בכל זה לפי הסברא שכתבו בתוס' דלאחר הפליטה הרתיחה פוסקת ע"י הפליטה דהעיקר כסברת הי"מ דבשר פולט ציר לאחר זמן שיעור מליחה או דפולט דם ג"כ אח"כ לסברת המרדכי משא"כ בדגים אלא שהסבה לזה אין זה משום דבבשר איכא טפי ציר ודם מבדגים אלא דבדגים דרפו קרמייהו הציר והדם שלהם נפלט מיד אבל בבשר דשריר שיהה זמן מרובה ולפיכך דגים לאח"ז מליחה ה"ל כצוננין ובולעין ואין פולטין אבל בשר כ"ז שפולטין עדיין רותחין הן ובולעין ופולטין בכלי מנוקב וא"צ לפי"ז לחלק בין דם של עצמו לדם שבלע לענין טבע הפליטה ולא לסברא דאיידי דפליט דידיה פליט מה שבלע ובקושיא דגומא צ"ל ג"כ כמו"ש מקודם לשיטת הר"י מאורלייניש. ויותר נ"ל בכ"ז לפי הסברא שכתבתי לעינ בשם הח"ד דדם לאחר בישולו טעמו כטעם בשר לדידן דקיי"ל מין במינו ברובא בטל דלא אמרו לאסור הדגים רק משום דה"ל מין באינו מינו אבל בבשר דה"ל מין במינו הקילו ולא אסרו בכל כה"ג מינו אטו אינו מינו והטעם י"ל משום דגם בדגים ל"ה רק חששא בעלמא וכ"ש לפי"ד הסוברים דדם לאחר בישולו מותר מה"ת ויותר נ"ל משום דאיסורא דע"י ח' העליונות וגומא לא שייך רק במינו אבל באינו מינו הא בלא"ה אסור כדאמרינן הכא