באר היטב (עה"ת) פ

בענין דשם ולא בשלמים לבד המחשבה דחוץ לזמנו וחוץ למקומו פוסלת אלא בכל הקרבנות הדין כן (שה) העוף נפסל במחשבה במליקה ומיצוי הדם (שם ס"ד ס"ה) ואף במנחות הדין כן בקמיצה בנתינת הקומץ בכלי שרת בהולכת הקומץ למזבח ובזריקתו על האש (מנחות י"א ב' י"ב א') מפגלין בהולכת הבזיכין דלחם הפנים (זבחים י"ד א') ע"ש אמר ר"א בר"ש שמעתי שהבעלים מסגלין (זבחים מ"ז א') כבר כתבתי לעיל פסוק י"ז דכל דבר שיש לו מתירין אין חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא עד שיקרבו מתיריו (מעילה י' א') כהרצאת כשר כך הרצאת פסול (זבחים כ"ח ב') הלכך נשפך הדם בטל הפיגול וכל דבר שאין לו מתירין אין בהם משום פיגול (מעילה י' א') והיינו כגון מנחת כהן משיח ומנחת כהנים שכולן כליל ותשלום זה יתבאר בדברינו להלן בזה עפ"י הא (דזבחים מ"ג) נטמא הבשר קודם זריקה פלוגתא דתנאי (פסחים ע"ח א') למ"ד ציץ מרצה על האכילות זריקה קובעתו לפיגול ומ"ד אין הציץ מרצה על האכילות לא קבעה ליה זריקה בפיגול ולענין יוצא עמש"ל פרשה ו' פסוק י"ט ועי' (מנחות ט"ז ב') קבלו פסולין במחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו אם יש דם הנפש יחזור ויקבל (זבחים ל"ב א') דמחשבה דכסילים לא מהני למפסל (זבחים כ"ו ב') והיינו אף בנזרק הדם (שם) ואף בכשר שקיבל במחשבת פסול כל זמן שלא נזרק נראה דיחזור ויקבל מהא דאר"י (זבחים ל"ד ב' מעילה ה') דאין לך דבר שעושה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו הואיל ומרצה לפיגולין שיעור האכילה וההקטרה במחשבה דחוץ לזמנו או חוץ למקומו בכזית חישב להקטיר חצי זית חוץ לזמנו או חוץ למקומו ולאכול כחצי זית חוץ לזמנו וחוץ למקומו כשר שאין אכילה. והקטרה מצטרפין (זבחים כ"ט ב') וה"מ דאפקי' בלשון הקטרה אבל אפקי' בלשון אכילה דאכילת מזבח הוה אכילה ומצטרפין (זבחים ל"א א') לאכול חצי זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ למקומו מצטרפין לפסול ואין בו כרת זבחים שם במשנה ונראה פשוט דה"ה להקטיר חצי זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ למקומו דמצטרפין לפסול ואין בו כרת. הקומץ את המנחה להקטיר לבונתה למחר ר' יוסי אומר פסול ואין בו כרת (מנחות י"ג א') במשנה. והפסול היינו מדרבנן. שם ב' בגמ' וחכ"א פיגול וחייבין עליו כרת (מנחות י"ג א') שני כבשי עצרת ששחטן ע"מ לאכול אחת מן החלות למחר הקטיר שני בזיכין של לחם הפנים ע"מ לאכול אחת מן הסדרים למחר ר' יוסי אומר השני פסול ואין בו כרת וחכמים אומרים זו"ז פיגול וחייבין עליו כרת (שם י"ג ב') אר"ה אומר היה ר' יוסי פיגל בירך של ימין לא נתפגל הירך של שמאל ומסקינן דמודה ר' יוסי בזה דשניהם מפוגלין כיון דחד גופא הוא (שם) השוחט את הכבש לאכול חצי זית מחלה זו וכן חבירו לאכול חצי זית מחלה זו רבי אומר אומר אני שזה כשר (שם י"ד א') ומסקינן דהיינו כר' יוסי ודווקא בכה"ג דפלגינהו אבל אמר כזית משתיהן מצטרף כיון דערבינהו ה"ל כחד גופא ובחד גופא מודה ר' יוסי כנ"ל (שם). בעי ר' יוחנן לר' יוסי פיגל בלחמי תודה שהן ד' מינים וזבח א' ופיגל במין א' אי מודה בזה דכולן מפוגלין תני רב תחליפא וכן אתה אומר בלחמי תודה וכן אתה אומר במנחת מאפה (שם) ח"ר בשעת שחיטה חישב לאכול חצי זית ובשעת זריקה חישב לאכול חצי זית פיגול מפני ששחיטה וזריקה מצטרפין איכא דאמרי שחיטה וזריקה דתרווייהו מחסרין אין קבלה והולכה לא ואיכא דאמרי הנך דמרחקין וכ"ש הני דמקרבין (שם י"ד ב') תני לוי ארבע עבודות אין מצטרפין לפיגול. שחיטה וזריקה קבלה והולכה וע"ש בגמ'. התודה מפגלת את הלחם והלחם אינו מפגל את התודה כיצד שחט את התודה לאכול ממנה למחר הוא והלחם מפוגלין לאכול מן הלחם למחר הלחם מפוגל והתודה אינה מפוגלת (מנחות ט"ו א') בעי מיני' ר"א מרב השוחט את התודה לאכול כזית ממנה ומלחמה פי' שיהיה משניהם כזית מהו לאפגולי תודה לא מיבעיא לי השתא כולו מלחמה לא מפגלא ממנה ומלחמה מיבעי' כי קא מיבעי' לי לאפגולי לחם מי מצטרפה תודה לאפגולי ללחם אי לא. אמר ליה אף בזו הלחם מפוגל והתודה אינה מפוגלת (שם) פיגל בקומץ ולא בלבונה בלבונה ולא בקומץ רמ"א פיגול וחייבין עליו כרת וחכמים אומרים אין בי כרת עד שיפגל בכל המתיר (שם ט"ז א') והפסול בזה לחכמים היינו מדרבנן (שם י"ד ב') בגמ' והיינו בפיגול דהקטרה אבל דקמיצה וודאי דקומץ לחודי' הוה כל המתיר דהא הלבונה אינו קומץ ובפיגל בהולכה פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש אי דינה כקמיצה אי דינה כזריקה (שם ט"ז ב') אמר רב מחלוקת פי' דר"מ ורבנן שנתן את הקומץ בשתיקה ואת הלבונה במחשבה אבל נתן הקומץ במחשבה ואת הלבונה בשתיקה ד"ה פיגול שכל העושה ע"ד ראשונה הוא עושה ושמואל אמר עדיין היא מחלוקת (מנחות שם) אמר רשב"ל לא תימא טעמא דר"מ דקסבר מפגלין בחצי מתיר אלא הכא במ"ע שנתן את הקומץ במחשבה והלבונה בשתיקה וקסבר כל העושה ע"ד ראשונה הוא עושה (זבחים מ"א ב') פיגל בא' מהב' כבשי עצרת בא' מהב' בזיכין של לחם הפנים רמ"א פיגול וחייבין עליו כרת וחכמים אומרים אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר (מנחות שם) ומ"מ מודו דהזבח פסול כמו"ש התוס' (זבחים מ"א ב') ד"ה ממאי וכדאיתא (מנחות י"ז א') דמיה הניתנין על המזבח הפנימי כגון מ"ג של יוה"כ וי"א של פר כהן משיח ושל פר הע"ד של צבור פיגול בין בראשונה בין בשניה ובין בשלישית רמ"א פיגול וחייבין עליו כרת. פירש"י האוכל מבשר הפר וחכ"א אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר (זבחים מ"א מנחות ט"ז א') ופרכינן (מנחות שם) מהא דבין בראשונה לרב דס"ל דכל העושה ע"ד ראשונה הוא עושה וכי תימא בשני דעות פירש"י שמת כה"ג ושמש אחר תחתיו דליכא למימר ע"ד ראשונה הוא עושה דאכתי קשיא למ"ד בפר ולא בדמו של פר דלפי"ז צריך השני להתחיל מקודם אמר רבא כגון שפיגל בראשונה ושתק בשניה ופיגל בשלישית דאמרינן אי ס"ד כל העושה ע"ד ראשונה הוא