באר היטב (עה"ת) עו

שם נותר יכול לחול אח"כ ואינו צריך מריקה ושטיפה וכן הדין נותן דאת"ל דמ"מ הכלי צריכה מריקה ושטיפה א"כ אסור לבשל בו בלי מריקה ושטיפה דהא התבשיל אי אפשר לעשות בו מריקה ושטיפה. ובגמ' עבודת כוכבים ע"ו א') איתא דיכול לבשל ג"כ שלמים אחר חטאת בזמן אכילת החטאת ויעלה להגעלה להחטאת וגם התבשיל דשלמים מותר לזרים ובכל העיר דפליטת החטאת מתבטלת בהשלמים ואע"ג דבסתם כלי ליכא ששים נגד דפנותיה לפי הסכמת הפוסקים ובפחות מששים ליכא ביטול באינו מינו מן התורה ובמינו מדרבנן כתבו התוס' (זבחים צ"ו א') ד"ה ואם עש דבמקדש וברגל אוקמוהו אדאורייתא ואע"ג דלהלן צ"ז א' במשנה איתא דמשערינן בניתן טעם אף במין במינו כתבו לחלק בין פליטת כלי לפליטת ממשו ואין זה נראה לפי ענ"ד עפ"י הסוגיא (דפסחים מ"ד ב') דמוכח שם דאין לחלק בזה כלל והנ"ל לפי ענ"ד שמבשל החטאת במים או שאינו ממלא את הכלי מבשר החטאת באופן שיהיה אח"כ ששים בבישול השלמים. ויותר נראה לי דמן התורה משערינן בבליעת הכלי וכלי מתכות אין בליעתה מרובה והלכך אדרבה סתם כלי יש בה ששים נגד הבליעה בה ועמ"ש בגמ' שם ויהיה איך שיהיה מוכח מזה דבמקדש וברגל אין חוששין לביטול איסור לכתחילה וחכמים אומרים ממתין לה עד זמן אכילה (שם) ועביד לה מריקה ושטיפה. גמ' שם. כן נ"ל לפי ענ"ד הגי' הנכונה מתוך חילופי הגי' שבשם בתוס' והפי' נ"ל דאפילו המריקה ושטיפה דלאחר הגעלה צריכה להיות בתוך זמן אכילה קודם שיעשה נותר כמו שאסור להותיר קדשים בעין. עי' (חולין פ"ג א') נענין מלקות וה"ק דבכ"ע אינו רשאי להמתין במריקה ושטיפה יותר מזמן אכילה אף שמגעיל בתוך זמן אכילה ודריש לה בגמ' מקרא ומו"ש במים והדר כל זכר בכהנים גו' דמשמע דהמריקה ושטיפה צריכה להיות בתוך זמן אכילה וכיון דהכלי צריכה מריקה ושטיפה אח"כ בכלות זמן האכילה של בישול הראשון אינו רשאי לבשל שלמים בתוך זמן אכילה של בישול הראשון אף שהראשון היה ג"כ שלמים כיון שזמן אכילת שלמים השנים יומשך יותר מזמן אכילת הראשונים דהא תבשיל השלמים אי אפשר לעשות בו מריקה ושטיפה ולפי"ז לר' טרפון דס"ל דכשמגעיל בתוך זמן אכילה אינו צריך מריקה ושטיפה כלל כמו"ש מקודם דלא כרבנן צ"ע אם בהגעלה ס"ל כחכמים דאסור להשהות אחר זמן כילה ומריקה ושטיפה לא משכחת לפי זה רק בעבר ושהה במזיד בשוגג או באונס או דילמא דר' טרפון פליג וס"ל דבלוע מותר להותיר רק שמחויב להגעיל אח"כ. בישל קדשים וחולין אי קדשי קדשים וקדשים קלים אם יש בהם בנותן טעם הרי הקלים נאכלין כאמורין וטעונין מריקה ושטיפה ופוסלין במגען אם החמורין היו פסולין ואין בהם בנותן טעם אין הקלין נאכלין כאמורין ואין טעונין מריקה ושטיפה ואין פוסלין במגען (זבחים צ"ז א') במשנה כדמפרשינן בגמ' חסורי מחסרא כו' וביאור ענין הביטול מה"ת עמש"ל פרשה ג' פסוק י"ז ולפי מש"ש מבואר דמה"ת לא משכחת לה דין נתינת טעם רק בדליכא רובא בההיתר דמינו דצריך כדי ביטול נ"ט בהמים דהיינו אינו מינו ועמש"ש אי מבטלין איסור בתרי אנפי ודין ביטול דרבנן עמש"ש זבחים שם הא דבאין שם בנותן טעם אינו צריך מריקה ושטיפה לחכמים דלעיל דאמרי דאף שמגעיל בתוך זמן אכילה צריך מריקה ושטיפה צ"ל דאף ע"ג דלאחר הגעלה ה"ל כאין בהם בנותן טעם מ"מ כיון דחל שם קדשים ושם החמורין על הכלי והוצרך להגעלה צריך ג"כ מריקה ושטיפה משא"כ כשבתחילה לא היה שם כדי נותן טעם ובביאור הא דפוסל במגע לפי מה שנתבאר לעיל פרשה ו' פסוק י' דאינו פוסל רק ע"י פליטה ובליעה כשיעור לאסור ע"י תערובות כמוש"ש נראה דלדידן דמין במינו ברובא לא משכחת איסורא בכה"ג בכחוש ע"י נגיעה בגוש אפילו בשניהן רותחין ועמ"ש מזה זבחים שם דהעיקר דאתי כר' יהודה דמין במינו לא בטל ויש בהם בנותן טעם היינו כשיש שם נ"ט בהמים דהיינו אינו מיני דאז חתיכה הבלועה אוסרת אחרת ממינה בנגיעתה בחם בחם. בישל במקצת הכלי מבעיא בגמ' (זבחים צ"ו ב') אי צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי אי לא ובביאור הספק שבזה אין לומר דהיינו אי בישול מפעפע בכל הכלי אי לא דא"כ קשה מאי בעי למפשט מהזאה ואין לומר דפשיטא להו דאינו מפעפע ומ"מ מספקא להו במריקה ושטיפה דהא דחו שם מי דמי הזאה לא מפעפע בישול מפעפע אלא וודאי פשיטא להו דבישול מפעפע בכל הכני מיהו בכל האיסורין וודאי מהני הגעלה לאותו מקצת דכבולעו כך פולטו אלא דמספקא לן בקדשים דבעינן מריקה ושטיפה ואפשט דצריך מריקה ושטיפה בכל הכלי ומוכח מהא דאמרינן שם דבתרומה אין הדין כן דהיינו דא"צ הגעלה בכולה א"כ בקדשים אף הגעלה צריכה להיות בכל הכלי כמו מריקה ושטיפה. המריקה ושטיפה במים דווקא ולא ביין ולא במזוג (זבחים שם צ"ו ב') ומוכח ג"כ מהא דאמרינן שם דבתרומה אין הדין כן היינו דבתרומה מועלת הגעלה ביין א"כ בקדשים אף ההגעלה צריכה להיות במים דווקא וא"כ לא אתי כר' טרפון דלעיל דס"ל דכל יום נעשה גיעול לחבירו ולפי מש"ל דטעמייהו דחכמים דפליגי אר' טרפון היינו משום דס"ל דאף שמגעיל בתוך זמן אכילה מ"מ צריך מריקה ושטיפה דלפי"ז גם חכמים כר"ט ס"ל דהגעלה דבתבשיל הוה הגעלה אף בקדשים לא אתי גם כחכמים וא"כ קשה הא מני ונ"ל דתנאי דמתניתין דס"ל דמריקה ושטיפה בצונן א"כ כיון דהגעלה לא כתיבה בהאי קרא הגעלה דיין ושארי דברים לא נתמעטה אף בקדשים אבל ברייתא זו אתיא כחכמים דברייתא דס"ל מריקה בחמין דהיינו הגעלה ושטיפה בצונן וכי כתיב במים קאי אהגעלה ג"כ דלא הוה רק במים ולא ביין בקדשים שבירת כלי חרס ומריקה ושטיפה דכלי נחושת במקום קדוש (זבחים צ"ד ב') יצאו חוץ לקלעים מכניסן לפנים ושובר בכלי חרס ומו"ש בכלי נחושת יצאו ונטמאו דאסור להכניסן לעזרה כמוש"ל בכיבוס כלי חרס ניקבו כשורש קטן לטהרו מטומאתו ומ"מ לא בטיל מתורת כלי כיון דראוי ליחדו לאיזה תשמיש אחר ומכניסו ושוברו דאם