באר היטב (עה"ת) עד

אין נפסלין ביוצא ופלוגתייהו בלא עיילינהו קודם זריקה דוודאי נפסלו ביוצא כמי ביצאו לאחר זריקה וכיון דבזה לא הוה שעה הכושר לאחר זריקה ה"ל כנפסלו משום יוצא קודם זריקה ופליגי ר"א ורע"ק אי זריקה מועלת לפסול יוצא או לא בלא עיילינהו קודם זריקה כמו ברישא דאיירי בין בעיילינהו בין בלא עיילינהו קודם זריקה. אופן ג) דאימורי קדשים קלים לכו"ע נפסלין ביוצא קודם זריקה אף בשילינהו קודם זריקה ופליגי בסיפא ג"כ בין בעיילינהו קודם זריקה בין לא עיילינהו קודם זריקה כמו ברישא ואוקימתא זו לא הוזכרה במס' (זבחים שם) משום דשם בעי לפרושי פליגתייהו בענין דלא תקשי למ"ד דאימורי קדשים קלים לא מפסלי ביוצא לפני זריקה כשחזרו, לפני זריקה אמר ר' יוחנן כי אמר רע"ק זריקה מועלת ליוצא שיצא מקצתו דמיגו דמהני להמקצת שבפנים מהני ג"כ להמקצת שיצא אבל יצא כולו אף רע"ק מודה דאין זריקה מועלת ליוצא (מעילה ו' ב') ולפי"ז הא דמודה ר' יהושע באם זרק הורצה ביצא הבשר והאימורין אע"ג דס"ל דאם אין בשר אין דם משום דס"ל כרע"ק דזריקה מועלת ליוצא כמו"ש התוס' (פסחים ל"ד ב') קשיא דהא התם ביצא כולו איירי דבנשתייר כזית אף ר' יהושע מודה אפילו בשרוף ואבוד וביצא כולו הא מודה רע"ק דאין זריקה מועלת ליוצא ונ"ל דצ"ל דכיון דזריקה מועלת ליוצא ע"י מיגו דהמקצת שלא יצא א"כ לא חשבינן ליה כאבוד ושרוף לגמרי והלכך לא דמי לאין שם בשר כלל וכשר כשהיו ישראל במדבר כיון שנסתלקו הקלעים נפסלו קדשי קדשים משום יוצא אבל קדשים קלים וודאי לא נפסלו עי"ז משום יוצא (זבחים ס"א א') וע"ש תוס' ד"ה קדשים נפסלין נתפרק המשכן והקלעים לא נסתלקו אפילו קדשי קדשים כשרין (שם בגמ') וע"ש רש"י ותוס' ד"ה קודם שיעמידו

(כ) כל אשר יגע בבשרה יקדש. עמש"ל פסוק י':

שם. ואשר יזה מדמה וגו'. אין טעון כיבוס אלא דם שנתקבל בכלי וראוי להזאה וקודם הזאה (זבחים צ"ג א') במשנה וגמ' נפסל הדם אם לא היה לו שעת הכושר לזריקה כגון שנשחטה במחשבת חוץ. לזמנו וחוץ למקומו או שקבלו פסולין את דמו לכו"ע א"צ כיבוס (זבחים צ"ב א') קבלו כשרים וזרקו פסולין עמש"ל פרשה א' פסוק ה' ד"ה והקריבו ודברי רש"י (שם) דל"ג וזרקו תמוה עפ"י הסוגיא (דמעילה ה' א') היתה לו שעת הכושר כגון שלן הדם או נטמא או נפסל ביוצא פלוגתא דתנאי לתנא דמתניתין (שם) ולר"ש (שם צ"ג א') א"צ כיבוס ורע"ק ס"ל (שם צ"ג) דכל שהיתה לו שעת הכושר לזריקה צריך כיבוס ניתז על הבגד ממזרק מספקא בגמ' (זבחים צ"ב ב') אם אוספו וכשר כמו ברצפה או שאני בבגד שניתק לכיבוס. ניתז מבגד לבגד באת"ל דכשר לאספו מבגד הראשון הא כשר ופשוט דהשני ג"כ צריך כיבוס ואת"ל פסול אם השני צריך כיבוס תליא מילתא בפלוגתא דר"ש ורע"ק דלעיל בהיתה לו שעת הכושר בעי מיני' רב"ח מרב חסדא לר"ש דס"ל דפסולה אין צריך כיבוס אף שהיתה לו שעת הכושר ניתז ע"ג בגד טמא מהו (זבחים צ"ג א') והספק בזה הוא משום דבשעה שנפל על הבגד נפסל ועי' בגמ' שם לפו"ר יש להוכיח זה מעיקר הדין דניתז על הבגד דצריך כיבוס באת"ל אוספו ופסול אע"ג דהפסול והתזה באין כאחד מיהו באמת אין מזה שום ראי' דשאני כה"ג שמצותו בכך שאם לא היה בדין לכבס וודאי היה אוספו וכשר והא דאין אוספו היינו רק משום דניתק לכיבוס כמו"ש התוס' (ב"ק ע"ב א') ד"ה דאי ישנה ובכ"ד זה חומר בחטאת מבשארי קדשים ואפילו קדשי קדשים שא"צ כיבוס (זבחים צ"ג ב') אחת הנאכלות ואחת הפנימיות צריכין כיבוס (זבחים צ"ב א') חטאת העוף א"צ כיבוס (שם) אין טעון כיבוס אלא מקום הדם ודבר שהוא ראוי לקבל טומאה וראוי לכיבוס (שם צ"ג ב') לאפוקי כלי דבר גרירה הוא (שם צ"ד א') בגד פחות משלש על שלש אצבעות פלוגתא דתנאי אי ה"ל אינו ראוי לקבל טומאה או כיון דראוי לקבל טומאה כשיחשוב עליו לאיזה דבר הוה ליה ראוי לקבל טומאה (שם צ"ד א') ועי' תוס' שם ועמש"ל בסדר שמיני בדיני טומאת כלים ובגדים שלש מתנות אחרונות של חטאת חיצונה קודם נתינתן טעונין כיבוס (זבחים ל"ח ב') והובא לעיל פ' ד' פסוק כ"ה ד"ה על קרנות מזבח העולה ניתז כו' על הבגד כו' מן הקרן ומן היסוד א"צ כיבוס (זבחים צ"ג א' במשנה ואמרינן שם ל"ח ב') מן הקרן א"צ כיבוס הא מן הראוי לקרן צריך כיבוס ואף בג"מ אחרונות ופרכינן שם מן היסוד א"צ כיבוס הא מן הראוי ליסוד צריך כיבוס אשר יזה כתיב פרט לזה שכבר הוזה הא מני ר' נחמיה היא כו' והיינו אפי' בשירי דמים החיצונים ועמש"ל בספרי עוד"ד בביאור אותה הסוגיא רבינא אמר מן הקרן ממש מן היסוד מן הראוי ליסוד (שם ל"ט א') ע"ש אמר רבא פשיטא לי דם חטאת למטה ודם עולה למעלה טעון כיבוס בעי רבא דם עולה למטה ודם חטאת למעלה מהו (זבחים צ"ח ב') פירש"י כשנתייבש דמי העולה משום נוגע הוא והא נוגע או דלמא משום בלוע הוא והא לא בלע בתר דבעיא הדר פשטא דאין טעון כיבוס (שם) ופשוט דה"ה בדם חטאת וחולין. דם חטאת ומראות נגעים בבגד צריכין העברת שבעה סממנין (זבחים צ"ה א') ואלו הן 1 רוק תפל 2 מי גריסין 3 מי רגלים 4 נתר 5 ובורית 6 קמוליא 7 ואשלג (נדה ס"ב א') ואעפ"י שאין מכניסין מי רגלים בעזרה וכיבוס במקום קדוש כתיב מבליעו עם רוק תפל דאמר ר"ל רוק תפל צריך שיהיה עם כל אחת (זבחים צ"ה ב' וצריך לכסכס ג"פ לכל או"א (נדה שם וזבחים שם) ופירש"י לשפשף בין שתי ידיו כדרך כיבוס בגדים שכופל צדו על צדו ומשפשף ומוליך ומביא העבירן שלא כסדרן או שהעבירן שבעתן כאחד לא עשה כלום (נדה שם) עור אם הוא רך לכו"ע אית ביה כיבוס וצריך כיבוס ואם הוא קשה פלוגתא דתנאי (זבחים צ"ד א') אם יש בו כיבוס אי לא ולמ"ד אין כיבוס בקשה מותר לכבס מנעל בשבת ולמ"ד יש כיבוס כיבוס אסור שכשוך מותר (זבחים שם) אחד הבגד ואחד השק ואחד העור