באר היטב (עה"ת) עג

חייא ונ"נ דהיינו רק לכתחילה אבל אם לא נמלך ונתן כשר כדאיתא (זבחים ע"ט ב') בתערובות דמים וכמוש"ש וכמוש"ל פרשה ד' פסוק ל' עש"ה ופרכינן שם ש"מ דם המובלע באיברים הוה דם. עיין פירש"י והנ"ע לפי ענ"ד דהיינו דאף למ"ד בשר קדשים קלים אין נפסל ביוצא כשחזר קודם זריקה וה"נ הא דם שברגל שנתערב בדם השחוטה הרי חזר קודם זריקה מ"מ הדם נפסל דאף קודם יציאתו תורת דם עליו ומפסל משום דין דם דמפסל לכו"ע כנ"ל ומתרצינן דלמא משום שמנוניתא לפירש"י היינו שפסול הדם שמקבל הוא משום תערובות השמנונית שהיה ברגל והא דלא בטל בדם דה"ל אינו מינו צ"ל לפי ענ"ד דהשמנונית בלתי מתערב היטב ולכך לא בטל כמו"ש ב"ק כ"ה ב' בד"ה שאי אפשר בלא צחצוחי זיבה עש"ה ולפי מ"ש מקודם בביאור הקושיא נ"ל דהיינו דלמא פסול הדם שיוצא מהרגל הוא שום דינא דפסול שמנוניתא כלומר דדם לא גרע משמנונית דהיינו טעמא דבשרא דוודאי נאסר בכלל הבשר ועי' (חולין ח' א') דלטעמא קרי שם שמנוניתא ופרכינן שם ש"מ בשר קדשים קנים שיצא חוץ לעזרה לפני זריקה פסול ומתרצינן דלמא בקדשי קדשים ולפי"ז צ"ל דהיינו כרבי (זבחים כ' א') דמוסיף למזרח עזרת כהנים ועזרת ישראל דאל"כ איך משכחת לה שתהיה השחיטה והקבלה בצפון ורגלה חוץ לעזרה דהא ביציאה לדרום ליכא פסול יוצא כיצד יעשה להתיר לכתחילה חותך בבשר סביב העצם ומקבל אבל לחתוך הכל אינו רשאי דהוה ליה בעל מום ומפסל בקודם קבלה ובקדשים קלים כה"ג באת"ל דם המובלע באיברים לא הוי דם לפסול ביוצא כדם בעין כמו"ש למ"ד בשר קדשים קלים אינו נפסל ביוצא חוץ לעזרה לפו"ר א"צ לא לחתוך ולא להחזיר הרגל קודם הקבלה לא לצורך הכשר הקבלה ולא לצורך הכשר הרגל דלמ"ד בשר קדשים קלים לא פסל ביוצא לפני זריקה כ"ש לאחר זריקה וה"ה ביצא לפני זריקה ולא חזר כלל דכשר כמו"ש מקודם מיהו נ"ע דכמו דבעינן שתהא כולה בפנים בשעת שחיטה כמו כן בעינן שתהא כולה בפנים בשעת קבלה וצריך להחזיר אלא שא"צ לחתוך ולפי"ז גם בקדשי קדשים שצריך לחתוך מ"מ צריך ג"כ להחזיר ועמש"ל פרשה א בדיני צפון ח"ר בהמת קדשים קלים ששחטה בפנים ופרכסה ויצאה חוץ לעזרה וחזרה פסולה (זבחים כ"ו א') והיינו ג"כ משום פסול הדם שמקבל כנ"ל ביצאה רגלה ופרכינן שם ש"מ בשר קדשים קלים שיצא לחוץ לעזרה לפני זריקה פסול ומתרצינן דלמא באליה יותרת וכליות פי' הקושיא הוא לפי מאי דמסקינן מעיקרא דדם המובלע באיברים לא הוה דם ואי אפשר לפסול רק משום שמנוניתא כנ"ל א"כ ע"כ צ"ל דבשר קדשים קלים נפסל ביוצא לפני זריקת דם כנ"ל ומתרצינן דלמא באליה כו' דהיינו אימורין ואימורין מפסלי ביוצא לפני ז"ד משום דהא אין סופן לצאת והא דלא אמרו סתם דלמא משום אימורין לפירש"י דלעיל דפסול הקבלה הוא משום תערובות השמנונית צ"ל דחלב דלא מהדק למ"ד תותב הוה חלב חין דרך שיתערב שמנונית דיליה בדם שיצא דרך בית השחיטה ולפי מ"ש מקודם דאף לפי המסקנא הפסול דקבלה הוא משום תערובות דם של חלק היוצא שנפסל ביוצא משום תורת שמנונית א"ש טפי דלפסול דחלב שאין בו דם אין לחוש כלום ואף דבחלב איכא שורייקי סומקי כדאיתא (ב"מ פ"ג) מיעוט זה מתבטל בשומן החלב ולפי הסברא דאימורין דקדשים קלים ג"כ אין נפסלין ביוצא לפני זריקה כשחזרו לפני זריקה נ"ל דצריך לומר דדם המובלע באיברים דינו כדם בעין ונפסל ביוצא לכו"ע אף בדם שבבשר כמוש"ל ועמש"ל פסוק כ"ג. בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים רא"א מועלין בו ואין חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא (מעילה ו' ב') דס"ל דאין זריקה מועלת ליוצא ואינה מוציאה מידי מעילה ולא קבעא ליה בפיגול נותר וטמא דקיי"ל אין חייבין משום פיגול נותר וטמא עד שיקרבו מתיריו דהיינו עד שיזרק הדם ולגבי פסול יוצא ל"ח זריקה ופירש"י דהיינו אף בהדר עיילינהו מקמי זריקה דכיון דנפסל ביוצא אין לו שום תקנה בהעלאה לפנים וכן מוכח מלישנא דרב פפא (זבחים צ' א') ע"ש וכתבו התוס' דלמ"ד היתר זריקה שנינו דהיינו קבלה בהכשר כמוש"ל בדיני מעילה צ"ל ג"כ בהא שלא היתה הקבלה בהכשר ולמ"ד היתר שחיטה שנינו צ"ל דלא היתה השחיטה בהיתר. ותימא לפי ענ"ד דכיון שיצאה קודם גמר שחיטה הא פסול אף בקדשים קלים כדאיתא (זבחים כ"ו א') וכמוש"ש וה"ל כמאן דחנקינהו ויצאו מידי מעילה כדאיתא ריש מעילה והנראה לפי ענ"ד דוודאי הני תנאי ס"ל היתר אכילה שנינו והיינו ע"פ מ"ש התוס' (מעילה ו' א') בד"ה ת"ש רש"א לרב גידל אמר רב כר' יהושע ולר' יוחנן ככו"ע כמו"ש מזה בדיני מעילה עש"ה רעק"א אין מועלין בו וחייבין עליו משום פיגול נותר וטמא (מעילה שם) דס"ל דזריקה מועלת לפסול יוצא ופירש"י דהיינו אף בלא עיילינהו קודם זריקה דהעלאה דלאחר פסול לא מהני מידי. אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקה רא"א אין מועלין בו ואין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא רעק"א מועלין בהם וחייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא (מעילה ו' ב') ובביאור פלוגתייהו. אופן א) היא אוקימתא קמייתא דבזה (זבחים צ' א') דבהדר עיילינהו פליגי ובהא פליגי ר"א ס"ל דמפסלי ביוצא ורע"ק ס"ל דלא מפסלי ביוצא וביאור זה כמו"ש (מעילה שם) דבלא עיילינהו קודם זריקה ה"ל כיצאו לאחר זריקה דוודאי מפסלי ביוצא וכיון דהכא ל"ה שעת הכושר אחר זריקה הדין כמו בוודאי נפסל ביוצא קודם זריקה ומודה רע"ק לר"א דאין זריקה מועלת לפסול יוצא דפלוגתייהו בסיפא היינו לפי סברת ר"א דרישא דזריקה אינה מועלת לפסול יוצא ופלוגתייהו בסיפא בעיילינהו קודם זריקה אי מפסלי ביוצא או לא. אופן ב) היא אוקימתא דרב פפא (זבחים שם) דבהדר עיילינהו כו"ע לא פליגי ובדאיתנייהו אבראי פליגי ובהא פליגי ר"א סבר אין זריקה מועלת ליוצא ורע"ק סבר זריקה מועלת ליוצא ולפי מ"ש (זבחים כ"ו א') לדחות פי' התוס' שם הפי' הוא כפשטא דמלתא דבחזרו קודם זריקה לכו"ע