באר היטב (עה"ת) עב

(טו) כליל תקטר מותר שמן של מנחת חביתין נותן ע"ג האישים (זבחים צ"א א') במשנה

(טז) וכל מנחת כהן כליל תהיה גו'. מותר שמן של רקיקי מנחת כהנים נותן ע"ג האישים (זבחים צ"א א') במשנה. בת כהן פנויה וכ"ש נשואה לישראל מנחתה נאכלת (סוטה כ"ג א' ב') בת ישראל נשואה לכהן מנחתה נקמצת ושיריה מתפזרין על בית הדשן (שם) באיזה בית הדשן אמרו עי' (מנחות ע"ד א') רש"י ותוס'. שם. מנחת חוטא דלעיל פרשה ה' של כהן פלוגתא דתנאי (מנחות ע"ב ב' ע"ג א') לת"ק דשם אינה נקמצת וכולה כליל לר"ש נקמצת והקומץ קרב בפני עצמו והשיריים בפני עצמן ולר"א בר"ש השיריים מתפזרין על בית הדשן. בכל מנחת כהן איכא פלוגתא דתנאי (מנחות ס' א') אי צריכה הגשה כיון דלא בעי קמיצה ונכלל בזה ג"כ מנחת החביתין (שם) (יח) במקום גו' תשחט החטאת. פלוגתא דתנאי אליבא דר' יהודה אי חייב מלקות בשחט שלא בצפון משום דיליף לה מלאו דכתיב גבי מום בלשון דבר רע (זבחים ל"ו א')

(יט) הכהן המחטא גו' יאכלנה. הרי משמר כולו דאינו מחטא ואוכל ראוי לחיטו ואמרינן (זבחים צ"ט א') והרי קטן אינו ראוי לחיטוי ואוכל וכן הטמא וודאי מותר לאכול לערב אחר טבילה והערב שמש אלא מאי יאכלנה יחלקנה (זבחים שם) פי' נוטל חלק הלכך טבול יום אינו חולק בקדשים לאכול לערב (שם צ"ח א') במשנה. מחוסר כפורים ג"כ אינו חולק אע"ג שיהיה מותר בקדשים לאחר הקרבת קרבנותיו בו ביום אפילו בנא טבילה מה"ת ואפילו מדרבנן דצריך טבילה לאכילת קודש מ"מ נראה דל"ב הערב שמש כמו"ש התוס' (זבחים שם) ד"ה טבול יום ומ"מ אינו חולק. אונן אינו חולק אע"ג שיהיה ראוי לערב למ"ד אנינות לילה אינו מה"ת ודיני אנינות יתבאר להלן בסדר שמיני. בעלי מומין אפילו בע"מ קבועין חולקין (שם צ"ט) כה"ג אעפ"י שמקריב אונן מ"מ אינו חונק כיון שאינו ראוי לאכילה בשעת עבודה דלהכי אפקי' רחמנא להאי יחלקנה לשון יאכלנה. טמא בקרבנות ציבור אעפ"י שראוי לעבודה עכ"פ בדליכא טהורים באותו משמר משום דטומאה דחויה או הותרה בציבור כמו"ש בספר במדבר פרשה כ"ח מ"מ אינו חולק לאכול לערב כיון שאינו ראוי לאכילה בשעת עבודה והיינו כשקרב ע"י טהורין דכשקרב ע"י טמאין ליכא חלוקה דמ"מ הבשר טמא וליכא אכילה. בע"מ והוא טמא בעי' בגמ' שם והסברא קשה בזה דלמה יהא כחו של הטמא יפה כשהוא בע"מ יותר מבאינו בע"מ וכה"ג (זבחים ל"ב ב') רובן ט"מ ונעשו זבין (מנחות ל"ז א') חימצה ויצאה וחימצה נדה ל"ה א') בראיה שניה של זב מצורע הובאו כולם בספרי זה כ"א במקומו היה טמא בשעת זריקת דמים וטהור בשעת הקטר אימורין שהקטירוה בלילה לאחר שנטהר מטומאתו אינו חולק (שם צ"ח) היה טהור בשער זריקת דמים וטמא בשעת הקטר אימורין שהקטירום בו ביום ונטהר בערב פלוגתא דתנאי (זבחים ק"ב ב') דתנא דמתניתין דר"פ ס"ל דחולק ואבא שאול ס"ל דאינו חולק בעי רב אשי היה טהור בשעת זריקת דמים ובשעת הקטר אימורין שהיה בלילה ונטמא בינתיים ונטהר מהו תיקו (שם):

שם יאכלנה באותו יום שמקריב ובלילה שאחריו (זבחים ל"ו א' מנחות צ' א') חטאת ואשם מנין ת"ל זבח והיינו עד עלות השחר ריש ברכות (מגילה כ' ב') ומדרבנן עד חצות (זבחים נ"ג א') האוכל מבשרה קודם זריקת הדם עובר בעשה (מכות י"ז י"ח). וע"ש תוס' י"ח ב' ד"ה כל שבקודש (ושם י"ז ב' י"ח א') ד"ה איסורא בעלמא דלשיטת הר"י שם איכא מלקות וכן פסק הרמב"ם ונידון אכילה קודם הקטרת האימורין עי' מש"ל פרשה ז' פסוק ל"ד. אוכלין צלויין שלוקין ומבושלין (זבחים צ"ב) דאמר קרא למשחה לגדולה כדרך שמלכים אוכלין (שם צ"א א') ורשאין ליתן לתוכן תבלי חולין ותבלי תרומה דברי ר"ש רמ"א לא יתן לתוכן תבלי תרומה שלא יביאן לידי פסול (שם צ"א) ונראה דאין זה מה"ת ועמש"ל פרשה ה' פסוק י'. מלח לאכילת קדשים משל ציבור (מנחות כ"א ב') ועמש"ל פרשה ב' פסוק י"ג שם בחצר אהל מועד. עמש"ל במנחה הקיפו נכרים את כל העזרה כהנים נכנסין להיכל ואוכלין שם קדשי קדשים (זבחים ס"ג א'). יצא בשר חוץ למחיצתו אעפ"י שחזר אסור (פסחים פ"ב א' חולין ס"ח ב'). וה"ה במנחה כן מוכח שם ובכ"ד אכל ממנה לוקה (מכות י"ז י"ח חולין ס"ח א' ב'). קדשי קדשים שיצאו מצפון לדרום לא נאסרו דאין זה חוץ למחיצה ואף חזרה אינה צריכה (זבחים כ"ו א' צ"ב ב') קדשים קלים שיצאו חוץ לחומת ירושלים נאסרו כקדשי קדשים בחוץ לעזרה (מכות י"ז א') ואף באכלן לאחר חזרה כדאיתא חולין שם ועי' מנחות מ"ו א' ומש"ש ד"ה מששחטה יצא לחומה דם קדשים קלים שיצא חוץ לעזרה נפסל (זבחים פ"ט ב') ואם זרק לא הורצה (מעילה ז' א') ע"ש. בשר קדשים קלים שיצא חוץ לעזרה לפני זריקת דמים רי"א כשר שהרי קדשים קלים נאכלין בכל העיר ולפי מ"ש במס' (מעילה ו' ב') וכמוש"ל בזה אף בלא חזר קודם זריקה כשר דלא גרע מיצא לאחר זריקה דוודאי כשר רל"א פסול עדיין לא הגיע זמנו לצאת (זבחים פ"ט ב') אימורין שיצאו חוץ לעזרה לאחר זריקה וודאי פסולין דמ"ש מבשר קדשי קדשים. יצאו לפני זריקה וחזרו לאחר זריקה היינו יצאו לאחר זריקה ופסולין יצאו לפני זריקה וחזרו לפני זריקה מספקא בגמ' שם אליבא דר' יוחנן אי הא דאמר בשר לאו דווקא דאין חילוק בין בשר לאימורין אי דווקא בשר אמר משום דסופן לצאת. בהמת קדשים שהיתה רגלה חוץ לעזרה ואפילו חוץ מצפון בקדשי קדשים ושחטה פסולה כנ"ל פרשה א' פ' י"א. שחטה כשהיתה כולה בפנים ויצאה רגלה לחוץ מהעזרה וקיבל קבלתו פסולה מימרא ר' אמי אמר ר' אלעזר (זבחים כ"ה ב' כ"ו א') והטעם מפרשינן שם דדם שברגל נפסל ביוצא ומתערב ויצא דרך בית השחיטה וצ"ל דהיינו כר' יהודה דמין במינו לא בטל ולמ"ד בתר בטל אזלינן לא אתי כר'