באר היטב (עה"ת) ע
Baer Hetev (torah) 70 · באר היטב (עה"ת) · free full Hebrew text
Open in the reader →(ב) כל הלילה עד הבוקר. כל הלילה אתה מעלה איברים ופדרים של קרבנות שנשחטו ביום ועמש"ל פרשה א' פסוק ט'
(ג) ולבש הכהן גו' והרים גו'. פלוגתא דר"י ור"ל (יומא כ"ג ב') רל"א הרמה אינה עבודה גמורה ולפיכך א"צ רק שני בגדי כהונה האמורים כאן ור' יוחנן אמר עבודה גמורה היא אלא ולבש להביא מצנפת ואבנט להרמה כיצד מרים קידש ידיו ורגליו מן הכיור נטל מחתה של כסף עלה לראש המזבח פנה את הגחלים הילך חותה את המעוכלות הפנימיות ירד הגיע לרצפה הפך פניו לצפון הולך במזרחו של כבש כעשר אמות צבר את הגחלים ע"ג הרצפה רחוק מן הכבש שלשה טפחים מקום שנותנין מוראת העוף ודישון מזבח הפנימי ודישון המנורה. ספ"ק דמס' תמיד. איברים שנתקשו כעץ ע"י האור וגחלים אם ראויין להרמה עי' תוס' (זבחים פ"ו ב') ד"ה וחציו להרמה הרים מלא קומצו יצא (יומא כ"ד א') וזה נקרא תרומת הדשן עבודה ראשונה שבכל יום ראוהו אחיו שירד והם רצין ובאין מהרו קדשו ידיהם ורגליהם נטלו את המגריפות ואת הצנורות עלו לראש המזבח האיברים והפדרים שלא נתעכלו מבערב סולקין אותן לצדי המזבח ואם אין צדדין מחזיקין סודרין אותן בסובב או ע"ג הכבש החלו מעלין באפר ע"ג התפוח. תפוח דשן היה באמצע המזבח כו' החלו מעלין בגזרין לסדר את המערכה וכי כל העצים כשרין למערכה הן כל העצים כשרין למערכה חוץ משל גפן ושל זית אבל באלו היו רגילין במורביות של תאנה של אגוז ושל עץ שמן סידר את המערכה הגדולה מזרחה וחזותה מזרחה פי' המפרש חלל שינשב שם הרוח וראשי גזרין הפנימים נוגעין בתפוח וריוח היה בין הגזרין שהיו מציתין את האליתא משם בררו משם עצי תאנה יפים סידר מערכה שניה לקטורת כנגד מערבית דרומית משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות באומד שיהיו שם חמש סאין גחלים ובשבת שמונה ששם היו נותנין ני בזיכי לבונה של לחם הפנים. האיברים והפדרים שלא היו מתעכלין מבערב מחזירין אותן למערכה והציתו ב' המערכות באש. רפ"ב דמס' תמיד. הצתת אליתא בראשו של מזבח בכהן כשר (יומא מ"ה א') ופירש"י שמצית קסמין דקין בראש המזבח ומצית בהן את המערכה וע"ש רש"י ותוס' מערכה שניה של קטורת היינו שממנה נוטלין הגחלים למזבח הזהב שהיה בהיכל להקטיר עליו קטורת בכל יום בבוקר ובערב כדכתיב בספר שמות פרשה ל'. טעם משיכת מערכה שניה מן הקרן הדרומי כלפי צפון הוא כדי שתהיה כנגד פתח ההיכל דילפינן מקטורת דיוה"כ דכתיב בהו גחלי אש מלפני ה' (זבחים נ"ח ב') ובביאור הא דתנן משוכה לצפון ד' אמות פלוגתא דאמוראי (שם) רב אדא בר אהבה אמר הא מני רבי יהודה היא דאמר מזבח ממוצע ועומד באמצע העזרה ול"ב אמות היו לו עשרים ממנו כנגד פתחו של אולם דס"ל דקדושת אולם והיכל חדא היא פש להו שית לצפון ושית לדרום מרחיק מן הקרן בהדי קרן ד' אמות אמה יסוד אמה סובב הא שית משם ואינך לצפון עשרים אמה יכול לסדרה רב שרביא אמר הא מני כמ"ד כוליה בצפון הוה קאי והמערכה השניה משוכה מתחילתו ולצפון בהכרח ד' אמות אמה יסוד אמה סובב אמה קרן אמה מקום הילוך רגלי הכהנים ושם מתחלת המערכה לצפון ונמצא שאמה ממנה כנגד פתח ההיכל דס"ל דאולם והיכל לאו קדושה אחת הן ופי' משיכה מן הקרן ד' אמות היינו משיכה קצת מהקרן עד תשלום ד' אמות מתחילתו. כל עץ שנמצא בו תולעת פסולה (מדות פ"ב מ"ה) ועי' (תענית ל"א א') העצים לא היו יוצאין מהמזבח כלום (זבחים ס"ב) וכבר כתבתי לעיל פרשה א' פסוק ד'. מדות המזבח ומקומו באורך ושהיה אמה לבד הקרנות פנויה להילוך רגלי הכהנים כנ"ל ע"ש ת"ר בכל יום היו שם שתים מערכות כו' דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר בכל יום שלש כו' אחת של קיום האש רמ"א בכל יום ארבע כו' אחת לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב (יומא מ"ה א' ושם מ"ו ב') במשנה בשינוי הסדר ועמש"ל בסדר אחרי בהל' יוה"כ ורבנן איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מאי עביד להו מהדר להו למערכה גדולה דתניא כו' (שם מ"ה א') אמר ר"א משום בר קפרא אימר היה ר"מ איברי עולה שנתותרו פי' שענו ולא נתעכלו מבערב עושה להן מערכה בפ"ע וסודרן ואפילו בשבת מאי קמ"ל תנינא בכל יום היו שם ד' מערכות כו' א"ר אבין לא נצרכה אנא לפסולין פי' בפסולין שאם עלו לא ירדו כמוש"ל בספר שמות פרשה כ"ט ודווקא שמשלה בהן האור הא לא משלה בהן האור לא א"ד אחד כשרין ואחד פסולין אי משלה בהן האור אין אי לא לא כו' (שם מ"ו א') איברי עולה שנתותרו כן היא גי' רש"י ונ"ע לדבר מבורר הא דמקשינן תנינא בכ"י היו שם ארבע ולא אמרינן דקמ"ל ואפילו בשבת ולא תקשי מד' מערכות זולת הקושיות דלהלן שם בסוגיא צ"ל דמשמע להו דב"ק תרתי קמ"ל חדא בחול וחדא בשבת מדנקט ואפילו בוא"ו כמ"ש התוס' (מנחות מ' ב') ד"ה תכלת בביאור לישנא קמא משמע לפו"ר בפשיטות דלל"ק בכשרין אפילו לא משלה בהן האור ג"כ עושה להן מערכה בפ"ע והתוס' הקשו ע"ז דהא משמע דכמעשהו בחול כן מעשהו בשבת ובשבת הוכיחו מהא דשבת כ' דאין הדין כן ולכך כתבו דאף לל"ק גם בכשרין אם משלה בהן האור אין אי לא לא והחילוק שבין ל"ק להא"ד היינו רק בלישנא דר' אבין דלל"ק לא אמר ר' אבין רק בפסולין דעושה להן מערכה בפ"ע דכשרין לא היה צריך לפרש ולהא"ד פירש ר' אבין פסולין וכשרין ולבסו"ד פירש"י ההיא דבשבת בענין אחר ועולה פי' ל"ק כפשוטו וביאור ענין זה בשבת יובא בספר במדבר פרשה כ"ח ונידון הוספת מערכה ביוה"כ יתבאר בסדר אחרי וע"ש.
(ד) והוציא את הדשן גו' אין זה הדשן שהרים דבמס' (יומא כ"א א') משמע שהיה נבלע במקומו אלא מהדשן הנשאר ע"ג המזבח אחר הרמה דהיינו מהצבור הגדול הנקרא תפוח ועי' רש"י (יומא כ"ג ב')